kobyBacillus anthracis – חיידק אלים, בעברית מחלה מכונה “גחלת” – עקב הביטוי הסימפטומטי של נגעי עור דלקתיים המופיעים כאבצסים מוגלתיים. החיידק מייצר מושבות נבגים על פני העור, והם מייצרים את השלפוחיות השחורות, ומכאן השם “גחלת” לשון גחלים בוערות (אבצס שחור עם כאבים שורפים)
השם anthrax מוצאו מיוונית Anthrakis– ומשמעותו “פחם”.
לאחרונה נעשו בחיידק זה שימושים ללוחמה ביולוגית.
זיקה גופנית:
כאבים שורפים כמו אש:
ב arsenicum alb – כואבים שורפים, פנימיים יותר, ללא ההפרשות השחורות. עם חרדות בקרע.
ב- anthracinum – כאב שורף באזור המודלק, חיצוני בדרך כלל. לא צמא. מופנם, נטייה לעצב עמוק.
אבצסים שחורים:
ב- tarantula cubensis – שורף, מגרד, אדם אינטנסיבי, לא רגוע, בתנועה כל הזמן, כאבים מחזוריים.
ב- anthracinum- גם ההפרשות שחורות, שורפות, הכאב כל הזמן ללא הפסק, האדם מופנם ביחס לקודם.
הפרשות מביאות להקלה מערכתית:
ב – lachesis – ההקלה הראשונית היא רגשית. ואז גופנית.
ב- anthracinum –הקלה ראשונית בכאב הפיזי ולאחר מכן הקלה רגשית.
אפשרות קלינית ל – רעלת דם sepsis, עקב אבצסים מודלקים ומעבר דרכם לזרם הדם.
ב- pyrogenium – האזור המודלק מריח רקוב, מפריש נוזלים צהובים כהים, האזור אדום ומגורה. דופק לב שאינו תואם את החום העולה. תהליך מהיר של sepsis
ב- anthracinum – ההפרשות אינן מסריחות באותה המידה כמו ב – pyrogen, תהליך יחסית הדרגתי יותר ביחס עליו.
ויטולקס במטריה מדיקה ויוה כותב על היחס האנלוגי בין האבצס שבגוף ובין האבצס המופיע בנפש האדם:
In its mental-emotional state, Anthracinum produces an analogous picture we see a person who has a deeply imbedded emotional abscess. This malignant abscess is very difficult to “open.” The patient feels that there is no hope of recovery; the “abscess” will not come to the surface and discharge its contents. It is an abscess that has been formed out of a very painful emotional experience.
במימד הנפשי עם כן, anthracinum, הינו אחד מן התרופות המרכזיות לטראומות קשות ביותר שעברו סומטיזציה והפכו לאבצס שחור שורף, דבר המלמד ומראה על מה שהאדם חווה, ומה יש בתוכו שאינו ניתן לבטא במילים. בתרופה זו מדובר על אירועים טראומטיים במיוחד (opium) כאשר לאדם אין יכול או כלים להתמודד עם האירוע. האירוע נותר כמו שהוא, לאורך זמן רב, לעיתים למשך שנים.
אינם יודעים או יכולים לבטא רגשות, למרות שיש רגש חזק בפנים, סגורים, עצובים, כמו שוויתרו על אפשרות לחוות את עצמם ואת החיים באופן אחר, אז ייאוש חודר עליהם והם הופכים לשקטים, מנותקים ומרוחקים. המצבים אלו המימד הרגשי כמו ומת, הם מפסיקים להרגיש והופכים לרדומים מבפנים (phos. Ac)
מראה: רואים את הסבל על פניו של anthracinum. אדם נראה מבוגר, זקן יותר מגילו, יש על פניו קמטים רבים. גוון העור שלו חום דהוי וכהה לכיוון שחור. מבנה גוף מלא, נוטה להשמנה אך מוצק. נראים עייפים, שחוקים, מדברים כמו אין להם כוח, בשקט.
הערה: מתי ניתן לעשות היקש מסוג זה, כמו שרואים ב anthracinum, על קשר פסיכו – סומטי, בין האבצס הגופני המעיד על האבצס הנפשי?
הכלל: כל תופעה גופנית במבוגרים הינה תוצר של הקושי של האדם לעבד רגש או מצב קיומי, אז המערכת דרך הכוח הויטאלי, יודעת לפזר את העומס הקיומי, כך שלאדם היה “אוויר” לנשימה. דבר זה מתרחש בהיגיון של “חוק הרניג” (כיצד החולי מתפזר בפנים בחוץ, למעלה למטה, איבר חשוב לאיבר הפחות קיומי)
הנקודה אותה יש לזכור היא נקודת האינטרפרטציה של הסימפטומים. מכיוון שלא תמיד יש קשר ישיר בין מיקום הסימפטום להקשרו הרגשי. לא תמיד ניתן לומר שצוואר תפוס מראה על הקושי לסחוב את החיים, לעיתים זהו רק צוואר תפוס.
עדיין –ב anthracinum, הקשר בולט במיוחד ומלמד על הכלל הבא:
ניתן לעשות הקשרים רגשיים לתופעות גופניות כאשר התופעה הגופנית הינה כרונית (ארוכה בזמן כתופעה) המיקום שלה בגוף אחיד (היא באותו המקום ללא תנועה או מעבר) כאשר יש קשר נסיבתי בין אירוע שקרה בחיי האדם לתגובה הגופנית. כאשר האדם עצמו מספר על חוויה המתארת את הקושי הנפשי המקביל להופעה הגופנית (לא יכולתי לעכל את הגירושין, מאז יש לי דלקת בקיבה)
לכן יש להיות זהירים באופן בו מסיקים מסקנה גופנית נפשית.