kobyכך כותב יאן סכולטאן בספרו” homeopathy and minerals”
It is not surprising that Vithoulkas commented: ‘Personally, I wouldn’t prescribe this remedy on a purely mental picture, because we don’t know yet what is behind it all in Am-c
נראה כי מקובל להסכים ש”התמונה” המנטאלית רגשית של ammonium carbonicum אינה מובנת דיה, היא נסתרת, מבולבלת, אינה חד משמעית.
הסיבה לאי הבהירות ולקושי לראות תמונה חד משמעית:
האיכות הפנימית של תרופה זו (הדינאמיקה והתנועה של התרופה) נעה סביב תחושות קשות ביותר של טינה, שינאה, מירמור עמוק. הם חמוצי פנים, אינן מעוניינים בתקשורת, מעבירים מסר לאחר (לא באופן מילולי) שאינם רוצים שיטרידו או יפריעו להם בבדידותם, הם אנשים סגורים, קשים, מרירים. לעיתים יביעו את דעתם בעיקשות רבה, תוך ביטוי של גסות רוח, בוטות וללא שום אמפטיה לאחר. ניכר על פניהם העצבות, הם סגורים וחמורי סבר, אך גם חלשים. (לרוב עקב פתולוגיות פיזיות קשות – לב- אי ספיקה, כבדות וחולשה, דופק לא סדיר מכל מאמץ קל. ריאה – הצטברות ליחה, קשיי נשימה עד לכיחלון, חולשה בריאות מכל מאמץ קל – נטייה לפתולוגיות מורכבות של לב ביחד עם הריאות(
הנקודה המרכזית להתבוננות בדינאמיקה של תרופה זו, היא שאין לאדם יכולת לזכור או להבין מדוע כך הוא מרגיש. מהיכן נובעות התחושות הכול כך קשות שיש לו בתוכו.
בחקירה של ההיסטוריה של ammonium carbonicum – רואים כי אכן היו סוגים של אירועים שהיוו קרקע להתפתחות של ה”תמונה” של התרופה. אכזבות, בגידות, או אירועים בעלי אופי קשה שונים.
אך האדם אינו זוכר את אותם האירועים המכוננים שיצרו בתוכו מהלך של “שוק נפשי”, טראומה, ועוד… האדם אינו זוכר יותר את העבר שלו. העבר כמו וקבור בתוכו עמוק מאוד. ולא נותר יותר זיכרון קונקרטי. (תסמונת של ניצולי השואה)
מכאן הסימפטום “מדבר בעת שינה, ומגלה סודות”. בעת השינה העבר שלו צף ועולה כאשר הוא עצמו אינו מודע לכך, אדם הקרוב עליו יספר לו, או לה, על מה שהם היו עדים עליו בעת הוא ישן. הוא עצמו יכחיש ולא יזכור כלום.
תופעה זו שכיחה אצל אדם שנכנע וויתר על האפשרות למציאות אפשרית אחרת, הוא נכנע לכאב, ליגון, לצער, וויתר על היכולת להבריא ממצבים קשים שחווה. אצלו נותר רק הכאב, רק הצער, השינאה, הטינה, כאטמוספירה שבתוכה הוא חי. אין לו יותר יכולת להצביע על סיבה, מדוע כך הוא מרגיש.. נותרה בתוכו רק המצב הרגשי הפתולוגי לבדו..
אין יותר cussing factor (סיבה משלהבת) כמו שרואים ב nat mur למשל (מאז הפרידה הוא חש עצב, בדידות, ריחוק ונוקשות) גם אם היה בעבר סיבה משלהבת, היום היא נשכחה. נותר רק “מצב” של תוצאה של חיים לאורך זמן ממושך של קושי רגשי עצום.
לכן תרופה זו מתוארת בספרות כ deep acting remedy – מכיוון שמדובר על מצב עמוק של רגש קשה שהפך לסומטי, והזיכרון הרגשי אינו שם יותר. רק הפתולוגיה שמעידה על עומק התהליך שעבר האדם, והתחושות הקשות שהן עצמן “רעל” רגשי המחזק את החולי.
נקודה זו הינה איכות היסוד של ammonium. בכל התרופות של ammonium עם מרכיב נוסף, תמצא איכות זו (מצב בו נותר רק הקושי והתוצאה, ללא הזיכרון שמאחורי הרגש, ומה קרה לאדם בחיים שהביא אותו למקום רגשי ופתולוגי זה)
על פי ארבעת הרמות:
אנרגיה: החמרה בין 3-4 בבקר (kali carb) מקור ולחות, מכול מאמץ קל, עייפות עמוקה, תחושת כבודת כללית – קושי לנוע, ללכת, כל דבר הינו מאמץ עצום.
הטבה: ממזג אוויר חם ויבש, לשכב על צב ימין, לאחר אכילה, לחץ על האזור הכואב.
גופני: הפרשות “חמוצות”, סמיכות. זיקה ספציפית לפתולוגיות לב וריאה.
מראה: שמנים, הגוף רפוס, רפוי, מראה של שומן לא סימטרי בפנים ובגוף, חיוורון. למרות חיוורון כללי, יש אזורים אדומים הנראים כמו פריחות עור.
קושי לנשום, כיחלון עם כובד בחזה ואי סדירות בדופק הלב. הרבה ליחה, לאחר דיבור עייפות עצומה (stanum) בצקות בריאות, קשור לתפקודי לב.
תשוקה חזקה לסוכר ולמתוק בכלל.
רגשי: עצוב, שונא, נוטר טינה, קשה לאחרים, מרגיש ללא מזל, תחושה שרוצה לבכות כל הזמן את זה לא יוצא, בקורתי – כל דבר אותו שומע מעורר בו ביקורת ותרעומת.
מנטאלי: מפתח גישה מרוחקת, מסוגרת. הופך לאדם קשה, אינו מעוניין יותר בקשר.