ע”פ ארבעת הרמות:
אנרגיה: תחושת כבדות, איטיות, הכל נע וזורם מאוד לאט.
החמרה בבקר. תנועה מחזורית של כל יום שני החמרה, החמרה מן המאמץ לדבר ולתקשר עם העולם.
החמרה במזג אוויר יבש, מטבק ועישון, ממלח ואוכל יבש, בעיקר מאורז ותפוחי אדמה.
המחרה מכל מאמץ גופני, ממגע מיני.
החמרה המגיבה לתנועת ירח – ירח במילואו וירח בהתחדשותו, גורמים להחמרה. (תרופה המגיבה לגרמי שמיים, מראה על רגישות גבוהה לשינויי אטמוספרה, דבר המראה על רגישות עצבית חשופה במיוחד)
הטבה: במזג אוויר קריר ולח, לחות משפר את מצבם. צורך למקלחת במים קרים.
תנועה איטית וקבועה מיטיב איתם מן הבחינה האנרגטית והמוטורית.
הטבה כללית בשעות הערב.
גופני: תרופה עם זיקה מיוחדת למערכת העצבים ולמערכת העיכול. איטיות, המערכת עובדת מאוד לאט.
תחושת יובש קשה בפה, פי טבעת, בעיניים, על פני העור – alumina – גורם ליובש קשה על פני כל הקרמות בגוף, בעיקר באלו אשר הן מלוחלחות מטבען.
מערכת העצבים איטית, בכל המובנים, בתנועת הגוף, ברפלקסים –מחלות ניוון שונות, lms, ms, Parkinson ועוד…. ספציפי ל Gilbert’s syndrome ( causticum, hypericum, plumbum, gelsemium) תחושת כובד ואיטיות, עד לאי יכולת להרים את האיבר, תהליך הדרגתי של ניוון ושיתוק.
שיתוק של מערכת העיכול, בעיקר של פי הטבעת. עצירות קשה וכרונית, אין תחושה כלל בפי הטבעת, האדם יכול לעבור עשרה ימים עד שבועיים ללא יציאה , כאשר אין הוא חש בצורך ליציאות.
תשוקה עזה לאוכל המקצין ומחמיר את הנטייה לעצירות, אוכל יבש, תפוח אדמה, אורז, צנימים ועוד.. (תופעה שכיחה, בה האדם נמשך באופן טבעי למזון המחמיר את מצבו, כגון חולי סוכרת משתוקקים לסוכר, חולי דלקות קיבה משתוקקים לאוכל שומני וחריף , כך גם ב alumina, המשתוקק למזון המחמיר את הנטייה ליובש ולעצירות)
רגשי: כל כך איטי, הזמן לא חולף, תחושה שהזמן נעצר. קושי עצום לעקוב בשיחה אחר משהו, עונה מאוד לאט, חש חוסר אוריינטציה בהתמצאות שלו בסובב, בעיקר כאשר צריך לדבר או להגיב למשהו.
חש עצמו דואלי, עם תחושה שהוא לא יודע מי הוא (תוצאה של איטיות עצבית, דבר הגרום לתנועה לא אחידה בתגובות שלו, לעיתים איטי לעיתים מהיר, דבר הגורם לתחושת דואליות שלו את עצמו)
תגובה קשה למראה של דם, דם על כל צורותיו גורם לפאניקה, עד לעילפון, גם עם ראה מראה עם דם בתמונה, בסרט או בטלוויזיה, הדבר גורם לתחושת פאניקה וחרדה.
פחד מסכין- כאשר רואה סכין, מתעורר בתוכו האימפולס לקת את הסכין ולרצוח משהו… לא משהו ספציפי, אלא כל אדם שיפגוש באופן מקרי.
תחושה שהוא תמיד מאחר את המועד, לעיתים הוא עושה ופועל באופן מזורז ומהיר, ולא נראה כלל כמו alumina טיפוסי, אך העשייה שלא אינה מסודרת ואינה פרקטית (מהיר וזריז אך לא אפקטיבי במעשיו)
תחושה שאבדה לו היכולת להבין את הסיבות שהיו לו למעשיו, לכן הוא נעצר ואינו יודע איך ולהיכן להמשיך את דרכו או את מעשיו.
מנטאלי: תהליך עמוק של פיצול אישיות. איטי מאוד, תהליך הרסני של הזהות הבסיסית, עד לאיבוד תחושת ה”אני”.
ראיתי מקרים רבים של alumina – בעיקר באנשים צעירים בני 18- 30 , אשר לא הראו אף סימפטום אחד של alumina, חוץ מסימפטום אחד בלבד, החרדה העצומה מדם, או החרדה האינטנסיבית למראה של סכין.
דוגמא: נערה צעירה בת 18 אשר אינה מוכנה להיכנס למטח או לאכול עם משפחתה, מתוך חשש לראות סכין, אז מתעורר בתוכה הרצון לקחת את הסכין ולדקור את אחד הסועדים…
דוגמא נוספת: אימא צעירה בת 26 אשר אינה מוכנה להאכיל את הילד שלה, עם יש בסביבתה סכין, מפני הדחף לקחת סכין ולדקור את הילד.
דוגמא נוספת: בחור בן 28 שנכנס לפאניקה ועילפון כאשר רואה דם על כל צורותיו.
הם קיבלו alumina 10 m מנה חד פעמית עם תוצאות מהירות, יציבות ועמוקות.
הנקודה אותה אני מבקש להדגיש:
1– ניתן לראות פתולוגיה ברמה אחת בלבד ללא הtotality של התרופה, ומכאן החלוקה של התרופה לארבעה רמות, כדי לדקדק בסימפטומים ולראות אפשרות של מקרה חד מימדי. וכן באיזה רמה או מימד, ממוקם החולי. מקום החולי ועוצמת הסימפטום, מראים על אופן האפליקציה של התרופה, חד פעמי גבוה, כל יום נמוך וכו’.
2- כמו כן – אם רואים אנשים צעירים עם סימפטום אחד מובהק של תרופה מסוימת, כאשר חוץ מסימפטום זה, הם בריאים ויציבים. מכאן ניתן להסיק ולהבין על המבניות שלהם ולאן הם הולכים עם מצבם לא מטופל. במקרים אלו ניתן להבין שהם יפתחו בעתיד תמונה עמוקה יותר ומלאה יותר של alumina. ולכן מה התרופה הרלוונטית חסכה להם בעתיד (רפואה המונעת עת החולי העתידי עקב הטיפול בהווה)
3- סימפטום אחד המופיע בעוצמה חזקה, לעיתים הוא לבדו הסמן לתרופה הרלוונטית. אז הוא לבדו מבטא את הטוטאליות של המקרה.