כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – חלק ב’ – ארסניקום אלבום

לכל רמדי יש חוט שידרה – למשל – arsenicum album – חוט השידרה שלו נע סביב חווית יסוד של חוסר ביטחון שגורמת לחוסר שקט תמידי, סביב תחושת יסוד זו, נעים כל הסימפטומים של רמדי זה. הצורך לסדר וכן הנטייה הביקורתית הינה חלק מן האסטרטגיות כיצד ל”עשות” סדר וכך להשיב תחושת ביטחון בקיים. באם יהיו תופעות של דלקות, הן תופענה תמיד עם תחושת אי שקט וחרדה, כאשר הדיבור הפנימי אומר כך – “משהו רע ולא טוב בה עלי, משהו מאיים ומהרהר את כל חיי וביטחוני”. גם אם נראה ילדים קטנים אשר צריכים את הרמדי הזה, ניווכח שיש אצלם אי שקט גדול ותחושת פחד וחרדה על דבר מה שאינו ידוע. (חוסר השקט בילדים עשוי להיראות כמו חוסר השקט של rhus tox, אך בארסניקום יש חוסר שקט על בסיס נפשי ואילו ב rhus tox יש חוסר שקט על בסיס גופני) יש לארסניקום זיקה גופנית לכלי הנשימה, דבר שיבוא לידי ביטוי דרך אלרגיות, אסטמה, קשיי נשימה כלליים, וכן אפשרות לבעיות לב עם קשיי נשימה. כל זה הולך תמיד עם אותה תחושת אי ביטחון וחווית חרדה שמשהו רע יקרה בקרוב והכול יתמוטט ולא יישאר כלום.

האם יש קשר בין תחושה זו לבין הופעת הסימפטומים? ומקום הופעתם מבחינה פיזית? וודאי שיש קשר כזה, תחושת היסוד של חרדה עמוקה לגבי הקיום קשורה לריאות ועור כריאה שלישית, (ראה מאמר “הריאות“) כיוון שהריאות והעור מייצרים “גבול” שמתחם את האדם כיחידת קיום נפרדת, אז ניתן לצפות שתחושת האי שקט והחרדה “שאני עומד כל רגע למות” תשפיע על האיברים שמתחמים את האדם. (כאשר יש גורם המערער את ביטחונו של האדם, גם הגבול שלו נהפך ללא ברור ולא יציב, ולכן האיברים שמייצרים תיחום וגבול – עור וריאות, ישקפו את המקום הנפשי הזה באמצעות סימפטומים ) כן יש לראות כי אותו הסימפטום המופיע באותו איבר כגון – תהליך אסתמטי – שמופיע לאחר חצות, יכול להיות עם משמעות שונה לחלוטין, אל אף שהסימפטום זהה והאיבר בו הוא מופיע זהה כמו כן. כמו שצוין במאמר הקודם, שיכול להיות כי ארסניקום אלבום יפתח אסטמה לילית וכן kali carbonicum אף הוא יפתח תופעה זהה, וכן antimonium tartaricum כמו כן יפתח אסטה לילית, ואצל כול אחד מהם יש משמעות שונה לחלוטין לגבי הופעת החולי באותו אזור פיזי.

כל הופעת סימפטום באיבר כלשהו, מלמד על מקומו הנפשי של האדם ועל מגמה של התמרת הגורם הנפשי בסימפטום גופני.

ההחמרה של ארסניקום הינה בלילה לאחר חצות, מדוע לאחר חצות? שכן אמצע הלילה הינו זמן ביממה שהכול שקט ונח וחוזר למקומו באמצעות שינה, וכן – הלילה הינו זמן של חושך כלומר “אי ידיעה” ואין במה לאחוז ואין בהירות ברורה יותר, ולכן הנטייה לחרדה עקב ה”חושך” מגבר ותגרום לתגובות גופניות ונפשיות. על מנת שהאדם יהיה מסוגל להירדם – עליו להרפות או “להיכנע”, דבר שנראה כבלתי אפשרי לטיפוס ארסניקום, שחש את הצורך לבקר ולשלוט, כדי לחוש איזה יציבות או איזה אחיזה וביטחון במשהו. לכן נראה בארסניקום את הקושי להירדם, ואם כבר נירדם, השינה תהייה חסרת נינוחות וללא יכולת לנוח באמת.

יש אצל ארסניקום תחושת שריפה בכל מקום בגוף בו יש ביטוי סימפטומטי – תחושת השריפה של ארסניקום נובעת מן הרצון להושיט יד לחוץ מעצמו כדי שמישהו יבוא ויושיע אותו מן המצוקה בה הוא נתון, וכן תחושת שריפה נובעת מן החוסר שקט הפנימי שמייצר אש. כיוון שמצוקה זו עמוקה מאוד, האדם חש צורך למתוח את כל כוחותיו כדי להשיג איזה עזרה מאיפה שהו, דבר שמתבטא בתחושת החום והשריפה.

מאופני ביטוי אלו, אנו למדים אל הציר המרכזי של ארסניקום וכיצד הוא בא לידי ביטוי בכל אופני הסימפטומים של ארסניקום, כמו כן אנו רואים כיצד הכול סב סביב אותה תחושת יסוד בארסניקום, היא תחושת חוסר הביטחון העמוק לגבי קיומו ויציבותו.

נקודה נוספת להתבוננות הינה נקודת ההתמרה בין המישורים הגופניים למישורים נפשיים (יחסי גוף נפש) יש שנראה מצבי ארסניקום רק ברובד הגופני, ללא שום היבטים נפשיים כגון – בעיות עור כמו אגזמה בילדים ללא חרדה מיוחדת, ואז נראה את “מיוחדות” של תחושת השריפה על העור. או לחילופין – בעיות אסתמטיות ללא כל היבט נפשי מיוחד, ואז נראה את תחושת השריפה וצמא שמייחדים את ארסניקום. כמו כן מבחינה קלינית, ניתן לראות מקרים של ארסניקום רק במישור הנפשי ללא סימפטומים גופניים מיוחדים, ואז נראה את חרדת היסוד של ארסניקום באופן מובהק ועוצמתי. וכמובן שיש אפשרות ונראה מצבים מעורבים של תופעות גופניות ונפשיות כאחד.

מה מכתיב את כלל ההתמרה של סימפטומים מאיבר לאיבר או מרובד לרובד? מי ש”מנהל” את מהלך התנועה הזו, הינו ה”כוח הויטאלי” או ה”צ’י” או אנרגיה בפשטות, אנרגיה זו שורה בכול ומזינה את הכול ומחייה את הכול, ומאפשרת קיום וחיים. כאשר המוטיב המרכזי שמאחורי תנועת האנרגיה הזו, הינו עיקרון שמירת החיים ותפקודם המלא האופטימאלי האפשרי בכול זמן נתון לאדם, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית ורוחנית, כאשר האיזון המערכתי שאנרגיה זו יוצרת, מאפשר את תנועת החיים ולכיוון הגשמת תכליתם על פי מקום בזמן הווה. יש פעמים שמה שישרת את האדם ואת התפתחותו, יופיע דווקא דרך סימפטומים גופניים שיראו כהפרעה מסוימת, ויש שמה שישרת טוב יותר את האדם, יבוא לידי ביטוי בתופעות נפשיות מגבילות או חוסמות. כיוון שהאנרגיה עומדת מאחורי מהלך זה, ניתן להסיק שתופעות של קושי או חולי או מאבק הבאים על האדם, הינם לטובתו לחלוטין. אך אין הכוונה שמתוך הנחה כי ייסורים שבאו לאדם, הם בעבורו, ולא כנגדו. אין זה אומר שכעת עליו לשמוח ולנוח בתוך הייסורים, שכן כול הסימנים של חולי שבאים על האדם, באים על מנת שלעורר אותו למשהו, דבר מה שלא ראה או לא מבין נכון, רבדים נפשיים שבמשך זמן רב התעלם ולא רצה לפגוש בתוכו, כך שאין הכוונה בדברים הלו לצור פסיביות כנועה של האדם, מתוך גישה שכול חולי הינו בעבורו, אלא להראות את חוסר המקריות המכוונת של כול חולי, ומה הוא בה לשקף לטובת ההתפתחות והאבולוציה הנפשית רוחנית של האדם. ההתפתחות אבולוציונית של האדם עומד כעיקרון יסוד מאחורי תנועת החיים ומאחורי הופעתם של סימפטומים וחולי.