שלוש ההשפעות הבונות אדם – מאמר מסכם

“ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך”(בראשית י”ב, א)

נאמר לאברהם, שעל מנת שיוכל להגיע אל הארץ, עליו לצאת משלוש סוגי  ההשפעות – ארץ, מולדת, ובית האב.
שלוש השפעות אלו יוצרות באדם תשתית פסיכולוגית וגופנית, ובונות את האופן שבו הוא מכיר את עצמו. אופן ההיכרות של האדם עם עצמו משפיע, כשהאדם גדל ונהפך לעצמאי בבחירותיו, על כל צורת ההתבוננות שלו על העולם.
המשקפיים שדרכם הוא רואה דברים ומבין דברים, הם תוצאה של 3 ההשפעות המרכזיות שעליהן דנו במאמרים הקודמים.
השפעות אלו בונות באדם סבך של דפוסים, אשר אינם עולים בקנה אחד עם מה שהאדם בא לעשות כאן בחיים שהוא חי.
כשנאמר לאברהם שעליו ללכת משלוש ההשפעות, נאמר לו עוד שההתרחקות מהן תבטיח לו את הארץ המובטחת.
הארץ המובטחת אינה מקום קונקרטי (היא יכולה להיות כזאת, אך יש לפסוק זה משמעויות נוספות) – היא מקום נפשי רוחני שיש באדם הממתין להיהפך לגלוי ולמודע.
זהו החלק החשוב והמרכזי בלהיות אדם.
זהו הפוטנציאל של מה שאדם יכול להיות מתוך הגשמת עצמו וחייו ברובד העמוק ביותר.

תוך כדי ההליכה בדרך, אוסף השפעות אלו יכול להיחוות ככאוס אחד גדול. לעתים האדם ירגיש שהוא בתוך מים סוערים וללא מוצא. הוא יחווה בלבול המוביל לחוסר שקט ולמצוקות.

תהליך ההתבררות הראשון הוא בלראות ולהבין את ההשפעות הללו, ומי מהן דומיננטית יותר בהשפעתה על האדם השלם.
אצל כל אדם יהיה רובד אחד שמשפיע יותר על המבניות שלו. עליו לדעת איזו השפעה היא, מה מקורה, ומהם התהליכים הרגשיים או הפיזיים שהיא יוצרת בתוכו.
יש תהליכים שאינם נכונים לאיכותו הבסיסית ולמה שהוא נועד להיות.
למשל, ילד שנולד בחברה חרדית והוא בעל מבנה גופני ונפשי של ספורטאי. הוא נאלץ ללמוד כל היום, אך נטיות גופו ונפשו מתנגדות לכך. לילד זה צפויים קונפליקטים אל מול המערכת החינוכית חברתית, והוא צפוי לסבול, אלא אם כן ההורים יבינו את הפער בין ההשפעה הסביבתית והחינוכית לבין המבנה הנפשי והגופני של הילד, ויסכימו לכוון אותו למקומות שאולי עומדים בכיוון ההפוך למגמה החברתית.

בחברה שבה אנו חיים כיום, יש תופעות רבות של חוסר קשב נכון למה היא ההשפעה וכיצד היא מכתיבה לילד אורח מחשבתי וגופני שאינו מתאים לו בהכרח.
כיוון נכון של התפתחות הילד תלוי רבות בהורים ובהבנתם את המצב.

מכיוון ש-3 ההשפעות הן 3 השפעות עם איכויות שונות ובאות ממקור שונה, נוצר לרוב אפקט ותחושה כאוטית ברבדים שונים של המערכת. תחושה זו קשורה ל”תאוריית הכאוס”:
תאוריית הכאוס אינה טוענת כי הכול בבלגן כאוטי, אלא שיש השפעות מאופי שונה הנפגשות זו עם זו, כך שהתוצר נראה כאוטי. ככל שיש יותר סוגים של השפעות החלות על האדם, כך יש יותר תוצאות שיוצרות כמעין “סלט” אחד גדול של חוסר ודאות של האדם לגבי עצמו.
תורת הכאוס מלמדת כיצד להבין את ה”סלט” שנוצר ואיך להחזיר אליו את הסדר הנכון. תורת הכאוס גם מראה שכלי המחשה אנליטיים או הגיוניים אינם מספיקים, ויש צורך לפתח עוד כלי מחשבה שהם באופיים יותר אינטואיטיבים.

חזרה לעניין ההתבררות הפנימית
אחת הדרכים לדעת ולהבין את ההשפעות הללו ואיזו השפעה יותר דומיננטית על המערכת, היא ליצור באופן יזום על תהליכי גוף נפש שינוי שגורם להופעת השפעה חדשה. אפשר לעשות זאת על ידי “שבירת דפוס” קיים.
מכיוון שהמערכת חיה וחווה את עצמה דרך דפוסים מוגדרים ומקובעים, שיש להם איכות מעוורת.
המגמה היא ליצור שינוי שגורם למערכת לעבוד אחרת מן הרגיל, ובכך ליצור מעין זעזוע קל שתכליתו לערער לזמן מוגדר את יחסי גוף-נפש. תהליך כזה חייב להתבצע עם מורה, מנחה או קבוצה תומכת.
כאשר נוצר “זעזוע” באופן הנכון, האדם מקבל הזדמנות לראות את עצמו ממקום אחר לחלוטין, ומאפשר לו מרחב בחירה חופשית גדול יותר. בכך מתאפשר שינוי תפיסתי ושינוי גופני ממש.
תהליך זה הוא מורכב מאוד, ויש להגיע אליו עם ההכנה הדרשה ועם התמיכה הנכונה.
עיקר העניין הוא להגיע ל”ארץ המובטחת”. ויש להבין שלכל אדם יש “ארץ מובטחת” אחרת, המובטחת לו.