3 סוגי השפעות בונות את המבנה האנושי, ומשלושתן על האדם לצמוח, כדי לבוא להגשמה עצמית.
יש צורך ללמוד את השפעות הללו ולדעת כיצד להתמודד איתן. בסדרת המאמרים הקרובים ננסה להתמודד עם נושא זה.

ההשפעה הראשונה

הגנטיקה שבאה מן ההורים

המבנה הפיזי שאנו נולדים איתו: הנטייה לגוף מלא או רזה, מהיר בתפקודיו או אטי, גבוה או נמוך, ועוד. המבנה הגופני הזה מכתיב נטיות של חולי או חוסן וכן נטיות של חוליים בעלי אופי מולד.
למשל, אם שני ההורים הם חולי אסטמה, סביר שילדם יהיה אף הוא בעל נטייה זו. אם שני ההורים חולי פסוריאזיס אז גם כאן קיימת סבירות גבוהה שלילדיהם תהיה נטייה זו. נטיות גופניות אלו יוצרות תשתית להתפתחות של דפוסים נפשיים הנובעים ממבניות פיזית.
אך אין הכוונה רק לנטיות של חולי, אלא גם לאיכויות גופניות. למשל הורים ששניהם אנשי ספורט עם חוסן גופני חזק, יולידו ילדים עם מבנה וכוח ספורטיבי.

בכתובים העתיקים הנטייה הגופנית המולדת נקראת “מזג”.
חלקם של הכתובים מחלקים את המזגים השונים לפי האלמנטים (אדמה, מים, אוויר ואש), ובאשר לכל אחד מהם מפורטות תכונות אופי מוגדרות. למשל לאלמנט האדמה יש נטיות מלנכוליות וסטגננטיות. לאלמנט המים יש נטיות של עצבות והשתנות. לאלמנט האוויר יש נטיות של חוסר יציבות, מהירות והתפזרות, ולאלמנט האש יש נטיות של אימפולסיביות, קיצוניות ותזזיתיות.
בסין החלוקה היא לפי 5 אלמנטים, וגם שם מצוינות הגדרות של נטיות אישיות לפי האלמנט הדומיננטי:
אש, מתכת, עץ, מים ואדמה.
ברפואה ההודית, המכונה איורוודה, קיימת חלוקת טיפוסים ל-3 איכויות: פיתה-אש, ווטה-אוויר, קפאה-עפר. וגם כאן על פי האלמנט הדומיננטי ניתן לדעת את התכונות המולדות של האדם.
התכונות המולדות צריכות להילמד היטב, כיוון שהן תראנה את נטיות האופי הגופני והנפשי של האדם, ומתוך כך את סוגי הבעיות שהוא עלול להתמודד איתן לאורך חייו.

העברה בין-דורית

סוג נוסף בקטגוריה זו של השפעות הוריות, שהוגדר ככלל על ידי החכמים, נוסח כך: “אבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה”.
כאן הכוונה היא להעברות בין-דוריות של דפוסים נפשיים והתנהגותיים. ההורים מעבירים את תוצאות חייהם לילדים. למשל ידוע הביטוי “דור שני לשואה”. הכוונה לילדים שנולדו להורים ניצולי שואה ומתמודדים ונושאים בתוכם את ההדחקות והמסע של מה שההורים התמודדו בעצמם, כפי יכולתם.
כל אותן מערכות חיים או דפוסים שההורה לא הצליח לצמוח מהם או להחלים מהם, יעברו כהשפעה כמעט פיזיולוגית לילדיו, והם יצטרכו להתמודד עם תכנים אלו. זהו תהליך של העברה בין-דורית.
לדוגמה, אישה שחשה כל חייה מדוכאת על ידי בעלה ולכן שנאה אותו באופן סמוי. מצב זה יעבור כרושם לילדיה, והם יצטרכו להתמודד עם השפעות אלו בחייהם הזוגיים והמשפחתיים, וקיים סיכוי שייצרו לעצמם דפוסים דומים.
או מצב של אבא אלים עם גישה אלימה, שהוא כזה כי כך היה אביו כלפיו. ילדיו יבואו לעולם עם אפשרות להיות אף הם כאלה.
לכל אחד מאיתנו יש, או היו, אבא ואמא. ולכן אצל כל אחד מאיתנו קיימות השפעות שמקורן באורח החיים שחיו ההורים, מי הם היו ומה הייתה תפיסת עולמם, ואם הם פתרו את הקונפליקטים שהם התמודדו איתם.
לכן קיימת חשיבות רבה לדעת ולהבין מי הם ההורים וללמוד את חייהם. הכוונה לידיעה ללא שיפוטיות, כעס או כאב, אלא ללמידה והתבוננות מעמיקה אל תוך נפש ההורה, כאחד שלומד ביוגרפיה של מישהו אחר, באופן האובייקטיבי ביותר שניתן. ידיעה זו מרתקת, אבל בעיקר טומנת בחובה את האפשרות לאדם לקבל תשובות על דברים שקרו לו בחיים, וגם הבנה איך להשתנות, ומה היא העבודה שעליו לעשות.

לפי דעתי, זוהי המשמעות העמוקה של “מצוות כיבוד אב ואם”, עם ההבטחה לאריכות ימים שמצורפת למצווה זו. אדם שהצליח לזהות את ההשפעות הבין- דוריות הפועלות על חייו, ולא נבהל מהן ולא ברח מהן אלא נשאר לעמוד מולן, והתבונן בהן, ועשה את השינוי הדרוש בעצמו ובחייו, אותו אדם באמת נתן כבוד לדורות הקודמים, וגם פעל פעולה מתקנת כלפי הדורות שיבואו. ובזה יש מן אריכות הימים.

אם כן להשפעה הראשונה יש 2 חלקים:
1. ההשפעות הגנטיות המולדות, שאותן יש ללמוד על פי שיטות פילוסופיות רפואיות שונות, כדי לדעת את הנטיות הגופניות המולדות ואילו איכויות נפש הן יוצרות.
2. העברה בין-דורית של תכנים קיומיים שההורים חיו או חוו או לא פתרו בעצמם, אירועים שקרו בחייהם ולא עובדו. היכולת לצמוח ממקום זה מתרחשת בעבודת מחקר והתבוננות של האדם על מי היו הוריו ומה קיים בו מכך.

המאמר הבא יעסוק בהשפעה השנייה שבונה את המבניות האנושית, והיא ההשפעה הפלנטרית של מקום הולדתו של האדם וההשפעה התרבותית שנוכחת במקום היוולדו.