על החשיבות של מחלות אקוטיות

על החשיבות של מחלות אקוטיות
במחלות אקוטיות אני מתכוון בעיקר למחלות החורף, שפעת,חום, צמרמורות, כאבי גוף ושרירים, גרון כואב, בקיצור מה שיקרא-וירוס. זה לא מיקרה שאחד חלה ונידבק וחברו נותר בריא. הוירוסים נהפכים לפעילים, בדרך כלל, כאשר יש התדרדרות של המערכת החיסונית, ונכון לומר שירידה של המערכת החיסונית,שמבטאת ירידה של הבריאות הכוללת.
וכאן אני מבדיל בין ילדים ומבוגרים.

1. מבוגרים- החיים המערביים כל כך מאתגרים והאדם צריך להיות טוב בתחומים רבים. קיים לחץ גדול בקליטה של הרבה אינפורמציה, מה שיוצר לחץ על המערכת שלא היה עד כה בהיסטוריה האנושית. למשל-אישה צריכה היום לפתח קריירה עצמאית ולהתפתח ולשמור על נשיות, להתחתן ולהיות אישה ואמא. העומס הוא עצום. כמו כן אצל גברים- לצמוח למקום שהם יכולים לבד, לפרנס-למשל, גברים רבים מספרים שהם חוששים מהורות ומשפחתיות, רק בגלל החשש לא להצליח לפרנס בצורה סבירה את ילדיהם העתידיים. כלומר כיום אוסף הסיבות ללחץ ולקושי והיסוס לגבי הדרך והחיים,הוא רב. לאור כל זאת, כאשר קיימת התמודדות לאורך זמן. הגוף נוטה לצבור סוגים רבים של רעלים, שאינם מתנקים ספונטנית וממשיכים לנוע בתוך המערכת. דוגמא טובה לכך- אנשים שסובלים מכאבי ראש,לרבים מהם יש שרירי צוואר טפוסים ונוקשים שאפילו מסז’ טוב לא משחרר אותו, כך שגם בזמן שינה בלילה, כאשר מגיע העת להרפות ונוח כדי להתחדש,עדיין הגוף נשאר מכווץ. זה מוביל גם לתופעות של קשיי שינה, ואז הם קמים בבקר עייפים כאילו לא ישנו כלל. לאנשים כאלה יש חשיבות גדולה מאוד להיות חולים מדי פעם, עבורם מחלת חום רגילה משרתת תהליך נכון שהגוף צריך לעבור. מהוא התהליך? בזמן חום יש כמאין התכה של מקומות נוקשים ששומרים על רעלים כל שהם, יש גם תהליך של פיזור וניקוי עמוק מאוד. כמו כן יש גם תהליך התחדשות ומנוחה שהמערכת זקוקה לה מאוד. ולכן יש חשיבות גדולה מאוד להופעתן של מחלות כאלה. יחד עם זאת ברור הדבר, וכאן אני מסייג את דברי, שאם רואים מחלות כאלה שחוזרות שוב ושוב, אז כאן זה כבר מתחיל להיכנס לקטגוריה של מחלות אקוטיות עם בסיס כרוני, וזה סיפור שונה. כמו כן-אין הכוונה לעודד אנשים לחלות, אך יש להבין שהופעה ספונטנית של מחלת חורף, משקף תהליך בריא ונכון של המערכת. יש לדבר זה צד נוסף-אנשים שלא חלו שנים רבות בשום מחלת חורף רגילה,בדרך כלל נוטים לשמר בתוך גופם תהליכים שנהפכים לאורך השנים תשתית למחלות כרונית ועמוקות, כמו גידולים ניוונים. לכן אם רואים אדם שלא חלה לאורך שנים בשום מחלה אקוטית, זה בדרך כלל סימן לבריאות טובה מאוד, או להיפך-סימן לתהליך פתולוגי עמוק שעדיין נימצא בצורה סמויה.

2. בתינוקות וילדים מחלות אקוטיות הן סימן לתהליך נכון ורצוי. הילד נולד לעולם גדול ואגרסיבי באופן יחסי למקומו, ודרך מחלות חום הוא לומד איך להיות יותר חזק ומחוסן מפני העולם החדש. כמו כן אנו רואים בהרבה מיקרים שלאחר ההבראה ממחלות חום, הילד עושה קפיצת התפתחות בדיבור ולקסיקון מילים או במוטוריקה גסה ועדינה. זה ניראה כך שהילד בונה דפוס מסויים וצריך שנות אותו כדי לנועה קדימה. בזמן הטרנספורמציה המבניות שלו מייצרת חום ש”ממיס” את הדפוס הקודם, ומאפשר התחלה ממקום אחר. כך שאם רואים ילד שלא חלה בכלל, זה סימן שהוא סופר בריא או לחילופין עם חולי עמוק בתוך המערכת. ככל שיש תהליך עמוק יותר של חולי, יש פחות כוח למערכת “לייצר” מחלה אקוטית.

לסיכום-אין הכוונה לעודד אנשים לחלות, אלא להבין שלעיתים מחלות חום אקוטיות בילדים ומבוגרים הן סימן לדבר טוב נכון ובריא,שמביא לידי ניקוי והתחלה חדשה למערכת.
עוד יש לומר-שאם עקרון זה מובן כראוי, אז יש לגישה הטיפולית משמעות עצומה.
האם הטיפול עזר לאדם לעבור את התהליך שלשמו הוא חלה, או שהדחיק את המהלך של המערכת, ולכן הביא לעיקוב בהתפתחות הטבעית והנכונה של האדם. ולגבי הדרכים הטיפוליות-זה דבר שמשתנה מאוד מאדם לאדם.