כל הפוסטים בראש, תוך, סוף: פרשיות תשע”ט

1 – “מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם: כִּי טוֹב

מן ההפרטה על הפרשה: “וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל–כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן,

י”ד פעמים יש התייחסות בפרשה לנוקשות ליבו של פרעה, שהם כנגד י”ד הצמדים המופיעים בקהלת ג’. (ראה את פרשת וישלח

מתוך הפרשה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי

“וּשְׁלֹמֹה–יָשַׁב, עַל-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו; וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ, מְאֹד” (מלכים א’,ב’-י”ב) הפסוק האחרון בהפטרה מסכם את נקודת המרכז של הפרשה. ברכת דויד

כלל יסוד: שפע, טוב, בריאות, אושר ועושר, באים לאדם כתוצאה מן האחדות: אחדות פיזית מביאה בריאות אחדות רגשית, רוחנית,  מביאה

סיפור דינה הינו משל ואלגוריה להתמודדות של האדם עם “דין רפה”. דן הינו הדין הזכרי קשה, ואילו דינה הינה דין

ההפטרה היא זו המלמדת על נקודת המרכז המופיעה בפרשה. בכל פרשה יש נושאים רבים, אך ההפטרה היא זו המחדדת את