בלוג

1 – חוט השידרה – הציר של bryonia סב סביב “החמרה מתנועה והטבה ממנוחה”. נקודה זו נחשבת ל – peculiarity המרכזי של הרמדי, וזוהי אכן נקודת המרכז שסביבה הכול סב, וכול התופעות של הרמדי יהיו קשורות לנקודה זו באופן ישיר. לכן יש לרמדי זה צורך גדול להיות בתנועה, שכן שם טמונה הבעיה המרכזית, כאשר תנועה בבריוניה משמעותה יצירת כסף, ולכן ביטחון ויציבות ותחושת “יש”, כאשר ההיפוך הינו החיסרון וההעדר. התחושה של בריוניה הינה שהוא חייב לעשות כדי ליצור לעצמו ולמשפחתו “עוד”. כאשר ה”עוד” הזה קשור לתכנים חומריים כגון – בית, רכוש, כסף וחומר על שלל ההיבטים שלו. לכן הציר של בריוניה בעת היותו בריא – קשור לתנועה יצרנית ופרוגרסיבית. וברובד הפתולוגי, ניראה את ההיפך, כלומר החמרה מתנועה בכל המובנים (ומכאן המשמעות של הצורך שיניחו להם לבדם – מפני הצורך לשקט ולאי תנועה בהופעה של חולי) וכן הטבה ממנוחה וממצד סטטי – שמובילה לעצירה של מה שמספק להם תחושת ביטחון וקיימות. הממד של העבודה בבריוניה קשור לממד העולם החומרי לבדו, ולכן כאשר עולם החומר לבדו נחשב ל”עיקר” באדם שעליו הכול תלוי, יש סיכוי ליצירה של הפרעות רבות בתנועה נכונה ומאוזנת.

2 – ארבעת הרמות – א- אנרגיה – הביוריתמוס של בריוניה – החמרה ב 9 בבוקר. ההחמרה של בריוניה בשעה זו משקפת את הקושי של בריוניה לקום ולעשות כאשר מגיעה השעה לקום ולעשות – כלומר בבוקר. ההחמרה אינה בשעת היקיצה מן השינה, אלא בשעת תחילת זמן העבודה, ולכן יש החמרה דווקא שמתחיל הזמן “לעשות”. ואז יש החמרה בכל הרמות של הרמדי, אנרגטי, גופני ונפשי.

ב- זיקה פתולוגית – הזיקה של בריוניה הינה במערכת שלד שריר. יש לרמדי זה תופעות רב גוניות של בעיות ראומטיות, וכן שלל רב של פגיעות ספורט או קושי תנועתי עקב חבלה גופנית כלשהי. כמו כן – מערכת העיכול רגישה במיוחד, שכן במערכת העיכול יש “תנועה פריסטלטית” קבועה של תנועת מעיים, ולכן מכיוון שלבריוניה יש תמיד עניין עם תנועה, נראה ברמדי זה תופעות רבות הקשורות במערכת העיכול, כגון עצרות כרונית (אי תנועה) יובש ולכן צמא מוגבר (בשונה מ nux mouschata ומ pulsatila שחשים יובש ללא צימאון) הצימאון של בריוניה נובע מן הצורך להשיב תנועה, וצריכת מים מוגבר, מרגיש להם כמאיין דרך להשבת התנועה מן היובש.

ג- רגשות – מצבו הנפשי של בריוניה הינו סביב הלחץ והחרדה שלא יהיה לו ממה לחיות, תחושת חוסר וקטסטרופה של עוני ודלות – דבר שיכול לבלבל עם – calcarea carbonica calcarea fluorica – psorinum – עקב הצורך לביטחון שקשור לקונספט של “כסף” (יש למשמעות המושג “כסף” – תוכן רב בקשר לחוויית ביטחון – אנשים רבים חווים תחושת ביטחון ויציבות ביחס לכמה רכוש וכסף יש להם, נקודה זו נכונה ויש קשר בין כסף ולביטחון בעולמינו, אך כמובן לא בכסף לבדו טמון יציבות וביטחון, ויש ל”ביטחון” אספקטים רבים, כגון יציבות ביחסיי אנוש, מקום חברתי, מקומו ה”רוחני” של האדם ועוד, הקשורים לחוויית הביטחון בקיום האנושי על כל היבטיו – בבריוניה – יש אנלוגיה ישירה בין ביטחון ולכסף) לכן בריוניה יהיה עסוק בכסף ובעסקים, הוא ידבר על זה, ונושא זה יעסיק את נפשו כל היום, דבר שיוביל לתחושת חרדה וקוצר רוח ועצבנות (בדומה ל nux vomica) ולבסוף לעייפות וחידלון, ורצון להתבודדות, כלומר לחוויית “פרישה” מן המרוץ של המגמה להשיג “עוד”.

ד- פילוסופיית קיום – או תפיסת יסוד – בריוניה מתפתח גישה מאוד “חומרית” למציאות, הכול נמדד לפי תוצאות חומריות של יש או אין, הישגים קונקרטיים קיימים כנקודות זכות לעצמו ולאחרים, או שהן אינן, דבר שמוביל ללחץ ומתח קיומי רב. בריוניה רואה רק את הצד הגשמי של המציאות, ולכן הוא טיפוס מעשי ובסיסי. לא מעניין אותו כלום ממה שהוא לא קונקרטי וחומרי וקשור לרווח כלשהו. (עולם הנפש והרוח לא מעניינים ולא חשובים בעיניו של בריוניה- אך אין זה אומר שבריוניה הופך עקב זה לאדם “גס” או “לא טוב”, אין זה כך, בריוניה בדרך כלל אדם מוסרי וערכי ונאמן, אך טרוד בעיקר בחומר ובדאגה לממד קיומי זה – nux vomica יכול להיהפך לאדם גס או מחוספס עקב עיסוק חומרי בלבד ולכן איבוד הפרופורציה המאזנת של יחסי חומר ורוח) בריוניה מאמין במה שרואים בעין – what you see is what you get

3- שתי הידיים של הרמדי – הצד האקוטי והצד הכרוני – הצד האקוטי של בריוניה מאופיין במחלות חום הקשורות להחמרה גופנית מכל תנועה קלה, החולה שוכה במיטה ולא יכול ולא רוצה לזוז כלל, הוא חסר שקט, וצמא מאוד. חוסר השקט שלו יוצר רצון “לעשות” אך כל תנועה מחמירה ולכן הוא נהפך ללא תקשורתי ומבקש ש”יעזבו אותו לנפשו” – עם תופעה זו, יש רב גוניות עצומה של סינדרומים אקוטיים שבריוניה יכול לרפא, כגון – אפנדיציט (מצב מסוכן מאוד, שכן אם האפנדיציט “מתפוצץ” חלילה בחלל הבטן, דבר זה יכול להוביל למוות, ועדיין יש עדויות קליניות רבות לריפוי של אפנדיציט עם בריוניה) וכן שלל רב של סוגי דלקות (עיניים, גרון, ריאות, מעיים) ופגיעות ספורט, אשר בכולן מופיעה התופעה של “תנועה מחמיר, מצב סטטי משפר”. הצד הכרוני של בריוניה – בדרך כלל רואים בריוניה עם מצבים כרוניים של בעיות פרקים ראומטיים (בעיות פרקים משקפים את הקושי התנועתי שיש לרמדי זה לאורך השנים, דבר שמוביל בסכמו של דבר לניוון המערכת שקשורה ביחסי גוף נפש לתנועה) וכן מוצאים הרבה בעיות עיכול כרוניות הקשורות לנטייה של יובש וקושי ל”עכל” את הקיים והלא קיים – כלומר – את מה שיש לו ואת מה שאין לו. כמו כן יש אפשרות לכאבים כרוניים כגון נטייה למיגרנות –תופעה שמוחמרת בדרך כלל ב 9 בבקר- כאשר מגיע הזמן לקום ולעשות, כמו שנאמר למעלה.

מתוך כל הנאמר על bryonia אנו רואים את חוט השני של הרמדי וכן את ה”תנועה” שלו. זיהוי התנועה של הרמדי, הינו הדבר החשוב ביותר בלימוד המטריה מדיקה ההומאופתית, שכן יש הרבה מאוד מצבים קליניים שלא ייכנסו “בדיוק” לתוך רובריקות או לתוך הידע המוצק שכבר קיים על רמדי בתוך הספרות של המטריה מדיקה. מקרים רבים בקליניקה ההומאופתית הינם בעלי תמונה “גבולית” וקשה לעיתים לקבוע מהו הרמדי הרלוונטי. אך אם ההומאופת יכול לזהות את התנועה של האדם וכן את התנועה של הרמדי, אזי תהליך הזיהוי הקליני נהפך לקל יתר ולמדויק יותר, וכן מהלך זה (זיהוי התנועה ואופייה) מאפשר יכולת של צפי קליני מדויק יותר של מצבו של החולה, ולכן יכולת “ניהול מקרה” יסודית ויציבה יותר על ידי ההומאופת המטפל.

כך שאופן הלימוד המוצא כאן – מנסה לראות כמטרה את זיהוי תנועת הרמדי והאדם. כל דבר חי נמצא בתנועה, ואופי התנועה של כל דבר חי משקפת את פנימיותו על כל צדדיה, וכן מראה גם את המהלך העתידי של החי. אופן התנועה מראה את כיוון ההליכה שלו, לאן הוא הולך או מה הוא מבקש להשיג בהליכה שלו. כך שלזיהוי אופן התנועה ואיכותה, יש צדדים רבים של הבנה מצד המטפל, ובהבנה זו תלויה הרבה מן היכולת של המטפל לראות מכלול רחב מתוך צירוף הסימפטומים המשקפים את תנועתו של המטופל.

במזרח זיהוי התנועה של כל חי מכונה “טאו”, על אברהם אבינו נאמר שהוא היה מאסטר גדול של חוכמת ה”תכונה” . חוכמת התכונה הינה ידיעת התכונה הפנימית של כל חי ולכן ידיעת תנועתו בחיים ואת מקומו היחסי בתוך הבריאה כמכלול. “תכונה ” של אדם מלמדת כמו כן, על הפוטנציאל של האפשרויות שניתנו לאדם להגשים בחייו, ולהומאופתיה כשיטה טיפולית, יש מקום חשוב בתהליך ההגשמה של חיי אדם.

“נקודות לאותיות הן כנשמה לגוף” (תיקוני הזוהר – הקדמה)

יש עם כן, שלוש דרכים ללמוד את הרמדי, כאשר שלושת הדרכים ביחד משקפים את התנועה של הרמדי. לכול דבר חי יש אופי, איכות ותנועה. דבר מה ניכר בחיותו על פי אופייה של תנועתו. וכן חי שאינו בתנועה, לא יכול להיחשב לחי, חיים משמעותם תנועה – מוות משמעותו סטגנציה תקיעות או אי תנועה, ולכן לכול רמדי בהומאופתיה (כאשר “רמדי” משמעותו ישות חיה בעלת איכויות קונקרטיות שמאפיינות מסגרת חיים מסוימת) יש דינמיקה ייחודית מאוד ובעלת גוונים מאוד ספציפיים. הדגש באופן לימוד זה הינו על אפיון התנועה של הרמדי, ודבר שנמצא בתנועה, הינו דבר שקשה לאפיין וכן קשה לאחוז בו, בעת היות הדבר בתנועה – יותר קשה להגדיר ולדעת מהו הדבר, ולכן שיטת לימוד זו משקפת ועוזרת להומאופת להבין ולגעת בדינמיקה של הרמדי. לגעת בדינמיקה של הרמדי משמעותו לגעת הרובד העמוק של המטופל, כיוון שיש תואם מובהק בין מצבו של האדם לאופי תנועת הרמדי. וזה המשמעות של “דומה בדומה מרפא”.
ברפואה הסינית יש נקודה ששמה “grasping the wind- לתפוס את רוח” – איך ניתן לתפוס את הרוח? דבר זה לא סביר ולא הגיוני – רוח בטבעה משתנה, חסרת צורה, ללא צבע או מראה, אמורפית…. אך הכוונה בשם זה של נקודת דיקור, הינה באיכות הנפשית של האדם בהיותו מסוגל לאחוז קוגניטיבית בדבר שאינו נראה לעין, ואינו נתפס בחוש, ואינו נתפש בכלי הלוגיקה הרגילים… אלא שהדבר נתפס דרך יכולת מתפתחת באדם שליבו ולא דעתו, נהפך לממד המרכזי, ואז יש באפשרותו “לאפשר” לרוח לנשב דרך ליבו באופן מודע, ואז ניתן בידו לדעת או לחוש ואפילו לאחוז ב”רוח”.

שלושת הדרכים שהוסברו –

1- זיהוי המרכז – עמוד השדרה – הציר שסביבו הכול סב – לרוב זו איכות אחת או שתיים (של הרמדי) שאיכות זאת הינה עיקר העניין של הרמדי, וכול הסימפטומים, בין גופני ובין עם נפשי, סבות סביב אותה האיכות. (ראה מאמר – חלק א-ב)

2- חלוקה של כול רמדי לארבעה קטגוריות. א. תנועת האנרגיה – או הביו ריתמוס של הרמדי. נקודה זו הינה החשובה ביותר, שכן היא משקפת את האימפקט הראשון של הכוח הוויטאלי על האדם דרך הרמדי, וכן היא מראה את הרובד הראשון ה”מולבש” על הכוח הוויטאלי (הכוח הוויטאלי הינו הרובד היסודי והבסיסי עליו מושתתת המציאות) ב. הזיקה הפיזיולוגית של כל רמדי, ג. המצב הרגשי המאפיין את הרמדי. ד. תפיסת היסוד או הפילוסופית חיים של הרמדי. יש להבין כי אם אדם חי בנסיבות גופניות ונפשיות מסוימות לאורך זמן, הוא יפתח עקב כך תפיסה מסוימת על עצמו ועל החיים, מסיבות שונות, או עת מנת שלתרץ לעצמו ולתת לפתולוגיה בה הוא מחזיק איזה תירוץ הגיוני, או שהוא לובש על עצמו “משקפיים” – שהם תוצר של שלושת הרבדים הקודמים, שיוצרים חווית קיום – שחוויה זו יוצרת גיבוש של תפיסה מסוימת, ותפיסה זו הינה השלב הרביעי של כול רמדי, וגם השלב הכרוני ביותר. (ראה מאמרים חלק ג – ח)

3- שתי הזרועות – או שני הצדדים של הרמדי – שני אספקטים השזורים זה בזה, האספקט האקוטי והאספקט הכרוני של כול רמדי, כאשר לעיתים אחד יראה באופן מובהק, כמו החום של אקונייט למשל, אך עצם ההופעה של מצב אקוטי, משקף את התשתית שקדמה שלהופעת המצב האקוטי, וכך עצם הופעת מצב זה מראה על התשתית הכרונית של הרמדי. (ראה מאמר חלק ט)

שלושת דרכים אלו – כאשר הן מובנות כיחידה אחת, וכאשר הן נלמדות כגוף אחד (רק עם אספקטים שונים ודרכי ביטוי שונים) מאפשר להבין את האדם וכן את המטריה מדיקה באופן עמוק – בשל זיהוי אופייה של התנועה.

במאמר הבא תינתן דוגמה לסינרגיה זו