צמח ממשפחת הארכוביתיים (polygonales) טור שלשי, שורה שישית בטבלת הצמחים
מתוך המטריה מדיקה של בוריקה, ברחתי מקבץ סימפטום מייצגים מכל קטגוריה, עקב רב הגוניות של פיזור הסימפטומים, אשר הם משקפים את המבנה הנפשי של אדם-כוסמת (fagopyron)
זוהי תרופה לא גדולה יחסית.
ממה שידועה עליה במטריה מדיקה על הסימפטומים המנטאליים – נפשיים:
1- קושי בריכוז, קושי ללמוד, זיכרון חלש קשור לתחושת כבדות בראש.
2- סגירות רגשית, ריחוק רגשי – מעדיפים להיות לבד, לא רוצים לדבר או יפנו אליהם בדיבורים.
3- נטייה לאדישות (כלפי העולם) מראים אדישות וחיסרון עניין בכל מה שקורה מסביב.
4- מתרגזים מהר כאשר משהו אינו עושה כרצונם.
5- כאשר שמחים – השמחה אינה מאוזנת, היא מוגזמת.
מה כול זה אומר על אדם-כוסמת?
מדוע דווקא כך הוא מתנהג?
מהי ההיסטוריה מאחורי טיפוס כוסמת שכך הוא מרגיש את עצמו?
מהי הדינאמיקה הפנימית של אדם-כוסמת המביאה אותו לגילויי התנהגות מן הסוג של מה שידוע עליו (כפי שצוין למעלה) מה היו הצעדים שהובילו את אדם-כוסמת להיות מה שהוא?
על כל אלו – עונים הסימפטומים הגופניים, הם המגלים את עומק הווקטורים הנפשיים הבונים את אדם-כוסמת.
הסימפטומים הנפשיים הידועים הם פחות מ”קצה קרחון” ממה שהם מגלים על אדם-כוסמת, לכן יש להבין את המשמעות הנפשית מאחורי הסימפטומים הגופניים, כדי להבין את הדינאמיקה הפסיכו-גופנית של התרופה.
סימפטומים בראש:
1- כאבים בתוך הראש עמוק, עם לחץ כלפי מעלה:
הצד האינטלקטואלי באדם (שאופיו חומרי וקונקרטי) אינו מצליח לעשות את מה שהוא אמור לעשות, לכן הוא פונה לכיוונים שאינם אופייניים לו – לעזרה מן ה”רוח” או ממקורות לא נראים לעין.
2- ראש חם, הטבה בהתכופפות לאחור, עם צוואר עייף:
הראש חם עקב מאמץ יתר להבין את מה שאין לו את הכלים להבין, באדם-כוסמת הדברים אמורים בלהבין כיצד העתיד הקרוב עומד להיראות, מה הוא מתעתד לעשות קונקרטית בעתיד הקרוב שלו.
התכופפות אחורנית מיטיבה – הצד האינטלקטואלי, שאינו יודע כיצד לעבד את הנתונים לשם ההליכה קדימה, מוצא מפלט בהישענות על מה שהיה בעבר, על הניסיונות העבר, על ההצלחות והידע שהוא רכש בעבר.
צוואר – האזור המחזיק את עיקרון הנשיאה והאחריות (על כל נושא בחיים)
צוואר עייף – עייפות מנשיאה של משא שלא ניתן להוריד אותו מן הכתפיים, כיוון שאין הוא פתיר. לאדם-כוסמת אין לגיטימציה פנימית להוריד מעל עצמו את האחריות שהוא חש שיש עליו.
3- כאב ראש עורפי:
כאב – דבר שאינו במקומו.
עורף – הצד האחורי של הראש, שם יש הצטברות של כל ההיסטוריה של האופנים בהם האדם עובד עם האינטלקט (הרכב – במשל המרכבה)
מהי אם כן משמעות הכאב באזור זה?
הצטברות תחושת אי ההצלחה (הכישלונות) באופן העבודה של האינטלקט.
לאורך השנים האינטלקט לא עמד המשימה שלו.. יש היסטוריה ארוכה של אי עמידה במשימה של היכולות האינטלקטואליות…
היסטוריה זו משמעותה – שבהווה השכל, הזיכרון, היכולת לעבד נתונים תהייה קשה ולא יעילה.
אף ועיניים:
4- נזלת בכמות מאסיבית, עם התעטשות, ואחריה יובש והיווצרות וליחה שהתקשתה החוסמת נשימה:
אף – כיצד אדם מוצא את עצמו מול האקלים החברתי שסביבו.
נזלת, התעטשות – מגמה לדחות ולהוציא החוצה נושאים רגשיים (חברתיים) שחדרו והשפיעו על האדם רגשית, לא באופן שמיטיב עימו.
נזלת מיובשת שחוסמת נשימה – לא נוח לו לאדם-כוסמת האינטראקציה החברתית, אך אין הוא יכול להימנע ממנה.. לכן הוא בא אליה סגור, ללא הפתיחות לאפשרות לאינטראקציה.
5- עיניים: גירוד חום וכאב, נפיחות:
עיניים – האיבר שצורתו המורפולוגית מלמדת על הנטייה המולדת של האדם כיצד בונים תפיסת עולם, כיצד מתבוננים בעולם. אילו “משקפיים” טבעי לאדם שיהיו לו.
גירוד – אי שקט על דבר מה שאינו במקומו (כאן לא טוב, שם טוב)
חום – האצה, גירוי יתר.
כאב – העין, תפיסת העולם הטבעית לאדם איננה במקומה.
מדוע איננה במקומה? כיוון אין היא עדכנית, היא נשענת על מה שהיה, על התנסויות שאינם יודעות לעסוק עם האתגרים המתרחשים עכשיו, בזמן אמת.. דבר היוצר מתח רב, תסכול, חוסר אונים, ולכן נפיחות בעיניים
נפיחות – מגמה לאגור כוחות לשם התגברות על קושי שאינו פתיר.. הקושי שייך ליכולת הראייה – לתפיסת עולם לא נכונה שאינה עומדת מול המציאות שאיתה האדם מתמודד.
סימפטומים בכלי דם ולב:
6- כאב סביב הלב, שכיבה על הגב מקלה, כאב מקרין לכתף ולזרוע השמאלית:
כל התופעות הקשורות בלב הם אינדיקציה לאדם שאינו “קשוב לליבו”, שאינו הולך בדרך הנכונה (ע”פ הקריטריונים הפנימיים שלו)
שכיבה על הגב מיטיבה – האדם נשען על ההיסטוריה שהוא זוכר, ששם הוא הצליח. משם הוא שואב את תחושת הביטחון לגבי הקשיים שהוא נתקל בהם בהווה.
מצד אחד ההיסטוריה שיש לו זהו מקור של כוח, ואילו מצד שני אין מקור זה עומד באתגר הנוכחי הקשור להתמודדות בהווה כלפי העתיד.
7- במנוחה – תחושה של כל עורקים בגוף ,כמו שהם פועמים:
עורקים – כלי הדם המובילים את הדם המזין ברצונו של המיתר הקיומי שבלב, לכל תא בגוף.
הרצון של האדון (במשל המרכבה) כיצד הוא נודע?
דרך העברת הרצון בזרם הדם עורקי לכל תא בגוף.
במנוחה העורקים פועמים – במנוחה האדם חוזר לקשב עצמי מדויק יותר, שם יש פחות הסחי דעת.. אז הוא חש את הדחיפות ללכת ולממש רצון וכיוון חיים שמתמהמה.
8- דופק לא סדיר, לסירוגין, מהיר – איטי:
דופק הלב – מקצב החיים.
לא סדיר- האדם אינו חי ע”פ הקצב הנכון לו.. הוא מגיב לחוץ, במקום לפנים.. האדם שכח את עצמו ביחס לכוחות החיצוניים (חברתיים) הפועלים עליו.
מהיר מול איטי – מושפע מגורמים חברתיים שלא מיטיבים איתו מול הרצון לחזור לעצמו ולהיות נאמן לדרכו.
סימפטומים במערכת שלד שריר:
9- נוקשות ותחושת חבורות בשרירי הצוואר, עם תחושה כאילו העורף לא יכול לתמוך בראש:
צוואר – אחריות, משא, נשיאת המשא.
נוקשות – מאמץ יתר, קושי בשינוי, המאמץ הופך לדפוס שאינו מאפשר לראות אופציה של מנוחה והרפייה מן המאמץ.
תחושה כמו שהעורף לא יכול לתמוך בראש:
באדם-כוסמת זוהי תחושת האחריות שדרכה וממנה האדם שואב כוחות להתמודדות המנטאלית, לימודית, אינטלקטואלית.. שמשמעותה – פיתוח בקיעות במורכבות של הקשרים החברתיים.
תחושת האחריות אינה יכולה להוות “מנוע” לכוח המנטאלי, הגישה לא מוכיחה את עצמה.. לכן העייפות, הכבדות והכאב.
10- כאב בכתף, עם כאב המקרין לאורך האצבעות:
כאב בכתף – האופן בו האדם מבין מהי אחריות עבורו, אינו במקומו, אינו בפרופורציה הנכונה, לרוב האחריות מוגזמת ביחס למה שרלוונטי.
הקרנה לאצבעות – האחריות זקוקה לביטוי מעשי (אצבעות) אך ביטוי מעשי זה אינו מצליח לדייק את הכוונה ולכן יש כאב (העשייה אינה תואמת את הכוונה שלה)
סימפטומים בעור:
11- גירוד חזק בידיים וברגליים; גרוע יותר לקראת הערב:
גרד – אי שקט ביחס למקומו של האדם (שם יותר טוב וכאן)
בידיים וברגליים – העשייה וההליכה אינם נכונים ולא מקרבים את האדם למקום ששם נוח לו ושם הוא היה רוצה להיות.
לכן בערב יש החמרה – ערב: הזמן בו האדם חוזר מפעולות היום לתוך עצמו (הביתה)
12- עִקצוּץ; טוב יותר על ידי רחצה במים קרים;החמרה מגירוד, מגע ובמנוחה:
מים קרים (קור) מביאים להאטה בפעילות. לאדם-כוסמת יש צורך בהאטה כיוון שהוא נוטה לדחוק בעצמו לכיוון שאינו ידוע לו עד הסוף, דבר המביא להחמרה בכל תחום.
החמרה מגירוד, מנוחה או מגע – יש באדם-כוסמת אי שקט וצורך להיות בתנועה עקב תחושת האיחור שיש בו (הוא מאחר את מועד) יש בו תחושת פספוס (הוא לא מצליח לגעת בדברים במדויק) לכן מנוחה מחמירה בו את תחושת אי השקט.
13- גירוד בברכיים ובמרפקים וחלקים שעירים.
גירוד בידיים, הגרד מרגיש עמוק בתוך גוף היד (בבשר עמוק):
היכן שיש גרד, שם יש אי שקט המבטא חוויה שהאדם אינו חש נינוחות במקומו בהווה שלו.
גרד בתוך איברים פנימיים – אי השקט עמוק ומקורי יותר, שייך ליחסים של האדם מול עצמו ולא מול הסובב אותו (ברובד החברתי) “יש בי חלקים שהם לא במקומם” – דבר המוביל לחוסר נינוחות עמוק יותר.