התרופה זהה ל eup-perf בנטייה לכאבי עצמות, ותחושת השבר הרגשי שהעצמות מבטאות.
הפוקוס של התרופה על הכליות ושלפוחית השתן, בעיקר בנשים בהיריון, כאשר יש לאישה נטייה סוכרתית בהיריון.
מתוך המטריה מדיקה של בוריקה, ניתוח ע”פ שיטת הקוד הסומטי:
1- סוכרת – איבוד המתיקות של החיים, טעם החיים, איבוד מה שנותן לחיים טעם ומשמעות.
2– סוכרת היריון – תחושה של איבוד העצמאות, החופש. עכשיו האישה הופכת להיות “עבד” של התינוק והבית.. איבוד הטעם לחיים, עקב איבוד תחושת החופש.
3- דלקות שתן בהיריון –
דלקת: מאבק
בשלפוחית שתן: קושי לפנות גורמים רגשיים שאינם חלק מן האיכות הפנימית של האישה.
בהיריון: הרעיון של להתפנות מעצמה ולהיות לתוקפה ארוכה למען זאטוט מתוק, קטן וטורדני.. גורם לאישה מצוקה גדולה (רעיון הוויתור שלה על עצמה לזמן בלתי מוקבל)
4- תחושת כובד באגן, בשלפוחית – היא כמו ויורדת למטה מן הכובד.
כבדות – לאות עקב הנושאים אותם יש “לסחוב” ולהרים.
באגן – ריכוז של חיוניות היסוד, כבדות באגן מלמד על שימוש באנרגיית היסוד (לרוב זוהי האנרגיה המינית, אך לא תמיד – לעיתים השימוש בכוח זה הכרחי במצבי הישרדות קיצוניים)
כבדות בשלפוחית שתן – מאמץ לאורך זמן לנקות את מה שקשה להיפטר ממנו.. יש מאחורי המאמץ תחושת אחריות כבדה, מחויבות של האישה לדרך שלה או למה שהיא עושה.
הדרך סיזיפית, ארוכה ללא סוף הנראה לעין.
מאחורי הכבדות – יש תשישות עמוקה מאוד.
5- נטייה בתרופה לצד שמאל – הצד הרגשי.
שחלה שמאלית כואבת, כבדה, עם תחושת רטיבות לא אופיינית.
שחלה – עיקרון ההפריה ויצירתיות באישה.
שחלה שמאלית כואבת – כאב, דבר שאינו במקומו. שלחה שמאלית – החוויה הרגשית של תהליך היצירה קשה, לא הולך בקלות, יש חווית אחריות שאינה פרופורציונאלית בגישה של המחויבות לגבי נושא היצירה (הכרח להוציא ולהפיק מתוכה יצירתיות, גם עם היא לא במקום שהדבר מתאפשר)
רטיבות לא אופיינית באזור – מגמה לאלץ ולהכריח את תהליך היצירה. לגייס כוחות לדבר.
סיכום לאישה-אאופטוריום פורפוראום:
מחויבות ליצירה, עייפות עמוקה מתהליך שאינו בא בקלות, עם אלמנטים סיזיפיים.
אישה בעלת עומק רגשי רב, החוויה הולכת לעומק. אישה שחווה את החיים כך שהם נוגעים בה עמוק. אין בה אדישות לנושאים רבים שאחרים פוסחים עליהם.
רצינות, חוויה רגשית מאחורי ההתנסות (לא שכלית מנטאלית)
אישה עם מטענים עמוקים ביחס לנושאי ההתנסות – יש לה מה לומר ומה להוסיף ולהביא זוויות שלא רואים בדרך כלל. שיחה עמוקה עם החיים.
נושא ה”עצמות השבורות” בתרופה (מהו היסוד שנשבר) קשור לזהות הנשית, למקום שלה בזוגיות ובמשפחתיות. מקום זה עלול לעלות על שירטון ומשם לעבור תהליך של איבוד, ביחס לתפקיד, לשותפות וללימוד של נושאים הנובעים מן הקושי (קושי מייצר קרקע לחשיפה של נושאים ועמוקים שקודם לא היו ברורים)
זוהי אישה שאינה מקבלת את המציאות ללא התחככות איתה.. אין בתוכה “מובן מאליו” על החיים ועל מה שהיא עוברת (כליות, שלפוחית שתן)