הנשמה והגוף שלצדה

יושבים שני אחים תאומים זהים ומדברים, וניראה כלפי חוץ שהם דומים להפליא. הם נראים דומה, מדברים דומה, נראה אפילו שחושבים דומה.

אך כשבודקים את מהלך חייהם, לאן כל אחד מהם פנה, ומה עשה ואיך,

רואים שני אנשים אחרים, נפרדים, כאילו סרט אחר לגמרי.

עולה השאלה, איך זה קרה כך ומדוע? שאחד פנה שמאלה והשני ימינה, למרות הדמיון בכל הבחינות.

יש שקוראים לזה שורש נשמה אחר, כך שמהלך החיים גם הוא יהיה אחר.

הנשמה- היכן היא נמצאת? ומהן תפקודיה? על פי המדרש הפיוטי שאומר

“מה הנשמה מלאה הגוף כולו- כך הקדוש ברוך הוא מלא העולם כולו

מה הנשמה זנה הגוף- כך הקדוש ברוך הוא זן העולם

מה הנשמה טהורה – כך הקדוש ברוך הוא טהור

מה הנשמה רואה ואינה נראית- כך הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה

מה הנשמה בתוך חדרי חדרים- כך הקדוש ברוך הוא בתוך חדרי חדרים”

כך שלפי המדרש הנשמה, היא בזיקה ואחדות עם בורא העולם, והיא מחייה את הגוף, מזינה אותו, ונמצאת בתוך חדר החדרים, שהוא הלב, כלומר בעומק מהותו של האדם.

בעבור הנשמה, ומהזוית שלה, לבוא בתוך גוף, או ללבוש על עצמה גוף, זה כאב גדול מאוד, וקושי שלא קל לה להתרגל אליו. התחושה העמוקה של כיסופים וגעגוע לדבר שקשה להגדיר, בא ממקום זה.

וכן תחושת זרות אי שייכות, גם היא סימן לזיכרון קדום מאוד.

אחת מדרכי הנשמה להיות מודעת יותר, זה דרך רגשות, אך לא כל רגש כמובן, הוא ביטוי לנשמה.

יש רגשות מסוימים מאוד בהקשר הזה. כדי לשמוע רגש נשמתי צריך הכנה מסוימת של ניקיון פיזי ונפשי.

(ניקיון נפשי הוא בעיקר תוצאה של ישרות ותמימות שאינה נאיבית, וניקיון פיזי קשור להיגיינה וכן לתזונה אם אופי מנקה ומטהר) כן גם השקטה של תנודות המחשבה, מה שקרוי-מדיטציה, וכן גם תהליכי הטהרות שכל הדתות בין מזרח למערב כיוונו לזה מזוויות שונות,ובדרכים שונות. (הדרכים הן שונות עקב גיאוגרפיה ומזג אויר וכן נטיות פסיכולוגיות שונות)

יש כאמור דרכים רבות, שמתאימות לסוגי אנשים שונים. אך תכליתן וכוונתן זהה, והיא שהאדם ידע את נשמתו כמו שהיא ללא מסך ומפריד. שכן מי שיודע את עצמו כך- יודע הרבה בנוסף לזה.

ידיעת הנשמה- היא התכלית, והיא הדרך חזרה הביתה. אך כבר בזמנים מוקדמים מאוד בהיסטוריה, הנשמה כוסתה בלבושים רבים, ולבוש עיקרי ומרכזי הוא הגוף. כך שנכון למצבנו היום- הנשמה מסתתרת.

הגוף הוא קוטבי לחלוטין לאופייה של הנשמה, ויש קשר חזק וסבוך בין גוף ונשמה. לקשר הזה קוראים בדרך כלל “הקשר הפסיכו-סומטי”.

קשר זה בא לידי ביטוי בצורתו החזקה ביותר דרך העולם הרב גוני של הרגשות.

לדוגמא- להתרגשות הגוף מגיב בדופק לב מואץ ובהזעות.

למצוקה כל שהיא הגוף מגיב בשינוי דפוסי נשימה וכאבים מסוימים בחזה.

ועוד הרבה מצבים מאוד רב גוניים, שהכלל המרכזי הוא שכל התחושות והמחשבות וההתנסויות, בין בדברים פעוטים יום-יומיים למצבים טראומטיים, כולם יהפכו לתחושה גופנית. כך שלמי שיש את העיניים לראות, הרי שהגוף ותווי הפנים הם ספר שכתובים עליו כל קורות האדם.

רגשות הן מיתרי נפש שעליהן פורטת הנשמה, אך כמובן-לא כל רגש קשור למימד זה. לכן עבודה רגשית של האדם על עצמו, והתקרבות לעצמו דרך עבודה רגשית- זה כלי חשוב ומרכזי בדרך למצב של נשמה מודעת.