צמח ממשפחת ה – חלמיתניים – malvales
מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס:
החמרה מקור, רוח קרה. כל חשיפה לקור קל מחמיר מערכתית (rumex)
החמרה בסוף היום (כאשר מסיים את יום העבודה) החמרה בלילה, ובקימה בבקר מן השינה (עייפות וקושי להתחיל את היום, עקב לאות וחולשה מצטברת)
החמרה בחורף (קשור לעונה שבה יש קור)
מבניות “עייפה”, תשישות שנובעת מאורח חיים מתיש וקשה, לכן כל פעילות שדורשת אנרגיה ומאמץ, מביאה לידי החמרה מערכתית: ניסיון להתרכז, התרגשות נפשית קלה, עבודה פיזית שדורשת כוח, עבודה מנטאלית ועוד… כל פעילות שמחייבת השקעת אנרגיה, מחמירה מערכתית.
רגישות למגע גופני קל, כל מגע קל של אדם שנוגע בהם או של בגד שנוגע בגוף, מחמיר ויוצר אי נוחות ואי שקט – תופעה זו הינה עקב רגישות יתר שנובעת מן החולשה המערכתית המביאה למצב רגשי אנרגטי חשוף.
הטבה מערכתית לאחר אוכל: האוכל מחזק וממחזר את חיסרון האנרגיה. לכן לאחר אכילה יש שיפור כללי בכל המובנים. ההטבה אינה קשורה לעיסוק באוכל, אלא לחסך תזונתי שמביא לידי הטבה. והצורך לאנרגיה מיידית.
מבנה גופני: גוף מלא, חיוור, רפוס, חלש, כמו שצונח למטה, דומה ל calc carb, מבניות חלשה, האדם ניראה עייף וחלש.
2- זיקה גופנית: בעיות כלי נשימה, נפיחות קשה של הלימפה והבלוטות בפלג גוף עליון (scropholaria. Conium)
זיקה לכלי הנשימה העליונים:
א- רגישות גבוהה מאוד לקור (hepar sulphur)
הצטברות ליחה, צמיגית, צהובה. בעיקר בסינוסיטיס,
סינוסיטיס: צד שמאל של הפנים, נשימה של אוויר קר מחמיר, בשיעול או התעטשות יש תחושת שריפה בנחיריים (ars.alb allium cepa) תחושת גודש ולחץ בתוף האף, האף כמו לחוץ פנימה מן הגודש.
ב- נטייה דלקתית בכלי הנשימה העליונים: גודש ונפיחות בבלוטות לימפה. בלוטות בכל אזור פנים, ראש, צוואר. נפוחות, כואבות, מודלקות.
בדלקות נטייה להפרשות של נוזל צהוב, סמיך, צמיגי, מוגלתי עם ריח לא נעים של משהו רקוב (ריח חריף)
לאחר יציאה של הפרשות, יש הטבה מערכתית בכל המובנים.
יציאת הפרשות מקלה על כל סוגי הסימפטומים, גופנית, אנרגטית, נפשית.
נפיחות בצוואר של לימפה או של התירואיד – זפק, גוייטר, אשימוטו עד לגידולים סרטניים – כאב מקומי, תחושת לחץ שגורם לאזור הכואב להילחץ פנימה, ליחה צהובה צמיגית – הקלה מן היציאה שלה, תוגבה נגטיבית מהירה לקור.
ג- בדרך כלל כאשר יש חולי, עם בלוטות נפוחות, כואבות, מפרישות, האדם נראה עייף אך תגובתי, עם מבנה כבד ורפוס, כמו ששואף למטה, לרצפה, לנוח.
ד- קשיי נשימה, עייפות, נטייה אסטתית, שכיבה מחמירה.
ה- תשוקה באוכל למזון חריף, חמוץ, פירות חמוצים, גבינות שמנות (הטבה רגשית בעת האכילה)
3- זיקה רגשית:
אי שקט פנימי. קושי גדול מול נושא ה”כעס”. תגובות מערכתיות קשות לכעסים. לא רואים את הכעס על פניו מיידית, הוא כאילו “בולע” את מה שהביא אותו לכעוס. לאחר זה מה הכעס מחלחל בתוכו וגורם לאי שקט גדול, עם תגובות פיזיות ע”פ הנטייה המערכתית של התרופה (בלוטות נפוחות וכלי נשימה עליונים)
נושא הכעס הינו הדבר המרכזי שפועל עליהם. כאשר הם חווים כעס, הם הופכים ל”משותקים” רגשית. חווית הכעס כל כך עוצמתית (מן הזווית שלהם, מכיוון שמבחוץ אין הדבר נראה כך, ולא ברור על מה כעסו) שהיא גורמת לעצירה של כל תנועה רגשית או מחשבתית, דבר שמהווה תשתית לתגובה גופנית לכעס.
כל התרגשות קלה מכל נושא, גורם למהלך רגשי שיוצר תופעות גופניות, עקב הקושי בביטוי המיידי של החוויה הרגשית (כאשר האדם מבטא מיידית את רגשותיו, אין הדבר מתהפך לגופני, כאשר האדם “בולע” את רגשותיו, מה שבלע הופך לגופני ע”פ הזיקה הגופנית של התרופה. בתרופה זו הנטייה המידית הינה ב”לבלוע” רגשות. אך הרגש מאוד חי, מאוד תוסס, הם אנשים וויטאליים מאוד מן הזווית הרגשית, והמפגש שלהם עם העולם, חי תוסס, עמוק ואוטנטי)
בנושא מה שהם “בלעו”, יש החמרת לילה, בלילה הדברים צפים בעיקר לגבי חווית רגש נגטיבית ואז הם מהרהרים בדבר שוב ושוב, עד להחמרה מערכתית.
4- גישה לחיים: קבלה ונתינה.
אנשים של קשר, זוגיות, משפחה. צורך בסיסי לנתינה וקבלה בזוגיות או בקשרים חברתיים.
נושא הקשר עם האחר, כמה הם נתנו או קבלו מאוד מעסיק אותם וחשוב להם.
אנשים של “ביחד”. מתוך הצורך ל”ביחד” נובעת הגישה שלהם לחיים.
ה”ביחד” של תרופה זו אינה תלותית, אינה סימביוטית, אינה אובססיבית. היא מבקשת איזון בין הקבלה לנתינה, וכאשר איזון זה מופר לתחושתם, הם מפתחים אי שקט פנימי שמוביל לכעסים ומשם לתגובות וגופניות.