כללי יסוד:
1– לכל איבר בפנים, יש משמעות מיוחדת לו, אותה המשמעות הינה אובייקטיבית ועומדת בפני עצמה.
2- כל איבר בפני האדם – משקף איכות נפשית ואיכות תודעה (איבר נפשי)
3- בהתבוננות ובבחינת פניו של אדם, אין להתייחס לנטייה האתנית כדבר בעל משמעות. יש להכיר את הנטייה של מבנה פנים האתני, ולראות את הנקודות החורגות מן הנטייה האתנית הנכונה לרוב בני האדם ממין אתני מסוים.
4- בהתבוננות ובחינת פניו של אדם, אין להתייחס לאיבר מסוים, אלא ליחסיות שיש לו עם שאר חלקי הפנים. יש להתייחס לפרופורציות של איברי הפנים, ליחסים הפרופורציונאליים שביניהם, לצורה של איבר הנראה בולט יותר משאר החלקים ולאור היותו שונה – על הקשר שיש לו עם שאר החלקים.
5- נקודה עקרונית בניתוח פניו של האדם הינה “תפיסת האחדות”, האדם הינו שלם, והוא בנוי מחלקים רבים השונים בתפקידם ובאיכותם, ושונים כמו כן באיבר הנפשי המקביל להם. אך החלוקה של האיברים נעשה לשם צרכי לימוד בלבד, שכן לבסוף הן יוצרים הרמוניה של ישות שלמה, ואת ישות זאת יש להבין מתוך לימוד הפרטים.
6- השלם המורכב מפרטים רבים, על פני האדם, מראה ומתגלה דרך מבט הפנים (מבט חתום, מבט פתוח, מבט סקרו, מבט שואל, מבט מאוהב, מבט כעוס ועוד..)
יש מבט מיידי הקשור ל”מזג” החולף, לרגש הנוכח במצבו הנוכחי של האדם, ומבט זה פחות חשוב, שכן הוא בא והולך, והוא חלק מן הקומוניקציה השוטפת של חיי היום יום של האדם ביחס לסובב ולחברה.
לכל אדם יש מבט קבוע יותר, שמסכם את חייו ואת הרגש המרכזי שנוכח בו לאורך השנים החולפות. זהו מבט עקרוני וחשוב יותר, ועליו יש לשים את הדגש.
7- מבט של אדם במובן הבסיסי, המובן האישי של מבט שנבנה באדם לאורך שנים, בא לידי ביטוי דרך קמטי הפנים. קמטי הפנים, המיקום שלהם, עומקם, רובי הקמטים ועוד… הם אלו התווים המראים את אירועי החיים שהתרחשו בחיי האדם, שנצרבו על גופו ועל נפשו, והותירו חותם.
לקמטי הפנים יש שני משמעויות:
א- אירועי החיים שהתרחשו בחייו של האדם
ב- האופן האישי, דרכו האישית של האדם בהתמודדות עם אירועי החיים שחווה.
8- נקודה נוספת הקשורה לביטוי השלם בפניו של האדם, הינה ה”אנרגיה”, הנוכחות, המבט הניכר דרך העיניים.
לעיניים בפנים יש כובד משקל גדול, דרכן מתבטא האדם באופן הישיר ביותר.
העיניים הן חלון לנפש האדם, וסך החלקים שיוצרים שלם באדם באים לידי ביטוי דרך איכותו של המבט הניכר בעיניים. (מבט זגוגי, מבט חודר, מבט דהוי, מבט חי, מבט ללא נוכחות או עם נוכחות ועוד..)
9- לאחר בחינת איברי הפנים, הפרופורציה שביניהם, קמטי הפנים ומיקומם, המבט הכללי הניבט מן המכלול של פני האדם ושל העיניים והאיכות הבוקעת מהן. יש לבחון את הצבעים המופיעים על הפנים. לנושא זה יש משמעות רבה – צבעי הפנים משקפים את מצבו הבריאותי של האדם, את רמת הוויטליות שלו, את מהלך התנועה המטבולית בגוף האדם.
10- גם בבחינת הצבעים על פניו של האדם, יש לבחון את מיקומם של צבעים מסוימים ועל איזה איבר בפנים הצבע ממקומם (אדום על האף וצהוב חיוור על הלחיים, או לבן בוהק וחיוור על המצח וסנטר אדמדם ועוד..)
כל אלה מלמדים על מצבו של האדם במימד הרגשי והבריאותי.
גם כאן יש חשיבות גדולה למיקום של צבע על איבר ביחס למכלול.
סיכום: השלם וידיעת השלם, קריאת התנועה של השלם דרך סימנים של צבע, צורה ומבט, היא נקודה החשובה ביותר בתוך תורה זו.
המפגש עם השלם, ההיכרות איתו, ידיעת תנועתו של השלם וכיוון התנועה שלו. זוהי מטרת הלימוד.