יש להבדיל בין שתי סוגי דלקות גרון– האחת אקוטית ואופיינית לחודשי החורף ולזמנים בהם יש יותר אפשרות להדבקה הדדית בגן או בתוך הבית, עקב בית לא מאוורר מספיק או בעיקר עקב חולשה של המערכת החיסון בילדים או מבוגרים. יש סבירות למחלות אקוטיות של שפעת עם זיקה לגרון פעם אחת בשנה, ונטייה לחולי פעם בשנה, לא מצביע בהכרח על התדרדרות פתולוגית ברמה החיסונית. יש אף הטוענים כי לחלות פעם בשנה במחלה אקוטית עם חום וכול תסמיני שפעת, מעידים על מערכת חיסונית טובה ובריאה, אשר מוצאת לאורגניזם דרכי “ניקוי” והתחדשות דרך מחלה אקוטית. ויש טעם במחשבה זו.
הסיבות המרכזיות לירידה חיסונית בילדים – ולכן להופעתה של מחלה אקוטית. – הסיבה המרכזית בילדים הינה בגיל שחולף. הגוף משתנה מהר, ויש בתהליכי ההתפתחות של ילדים זמנים של צומת התפתחותית המזמינה תקופה של זמן מה בה הגוף הצעיר יוצא מן האיזון שהיה עד כה ועובר למצב חדש ולדפוס עם אופי אחר מבחינה גופנית ורגשית. ולכן כל הדינאמיקה המטבולית, אף היא משתנה. לשינויים אלו יש כמה מערכות שונות אשר נוטות להיות מושפעות זו מזו. לעיתים קשה למערכת להתגמש לשינוי, ולהתאזן וליישר קו עם כמה סוגי מערכות. מחלה אקוטית עם חום (ועדיף גבוה) מאפשרת לגוף להתגמש ולהכשיר את הקרקע לאיזון תקין יותר. החום כמו ממיס את הדפוס הקודם, ומאפשר לדפוס החדש למצוא את מקומו בתוך המערכת. כמו כן חום גבוה משרת את המערכת ה”מנקה” של הגוף ומאפשרת לניקוי עמוק יותר של רעלים, דרך כבד, כליות וזרם הדם.
נקודה נוספת – תזונה קלוקלת שאינה מספקת את התצרוכת הנכונה להתפתחות הגוף בילדים, דבר הגורם לירידה חיסונית.
כמו כן – יש כי הירידה החיסונית בילדים עשויה לנבוע מתגובה רגשית לדבר מה שזעזע אותם – ואין דרך או יכולת לבטא את הקושי במילים, ולכן המערכת מגיבה לקושי דרך מחלה אקוטית. למשל – הילד עבר לגן חדש ואינו מכיר את הסביבה החדשה, דבר הגורם לאיבוד ביטחן ותחושת היציבות החשובה לילד. או – אם קרה משהו בתוך הדינאמיקה הביתית – ריב קשה בין ההורים, או אולי משהו קרוב שנפטר, אח שנולד, ואז הילד עשוי להגיב במחלה אקוטית כתגובה רגשית לזעזוע. במצבים אלו – יש לראות את המחלה האקוטית כסימן טוב. כתגובה שדרכה הילד יתחזק לאחר שיבריא. כעת הוא מבטא משהו דרך הסומטיה הגופנית, ומפנה את המצב הרגשי דרך החולי הגופני.
הסיבות המרכזיות לירידה במערכת החיסונית במבוגרים – ולכן להופעתה של מחלה אקוטית – בעיקר בגרון. במבוגרים אצל רובנו, הירידה או ההתדרדרות קשורה כמעט תמיד לאורח החיים. אורחות חיים מאתגרים במיוחד, כגון – עבודה חדשה או מאתגרת בשעות ארוכות, זמנים לחוצים, עמידה ביעדים, קשיים רגשיים שאין האדם יודע להגיב או להכיל את תחושותיו עקב העוצמה או הדרישה הסביבתית ועוד… אורחות חיים אלו מהוות מערכת רחבה של מהלך יומי המתיש בהדרגה את כוחות המערכת. לעיתים יש כי אדם מקווה שיחלה במחלה שתעזור לו לנוח קצת. יש אחרים שדווקא בחופש יחלו במחלה אקוטית. וזה עקב הרפיון המאפשר להם תהליכי התחדשות והחלמה מהמתח הגדול המוחזק ב”בטן” לאורך זמן. גם כאן יש למחלה אקוטית חשיבות גדולה בצורך של המערכת להתחדשות – דבר שקורה במהירות גדולה יחסית דרך מחלת החום. (כמו כן – אורחות חיים קשורים לצורך לתנועה גופנית ולתזונה מבוקרת יותר, כדי לשמור את המערכת במצב תקין מלכתחילה)
באופן ספציפי יותר במבוגרים, על הסיבות למחלה אקוטית בגרון – מחלה בגרון משקפת בדרך כלל רגשות כלואים ללא יכולת לבטא אותם. אם הרגש הינו רגש פסיבי וקורבני, יש פחות סיכוי לדלקות גרון. לרוב דלקת בגרון משקפת רגש אינטנסיבי, עם צורך ורצון לבטא אותו, אך עם קושי נפשי הגורם לאדם כמו ו”לבלוע” את רגשותיו, דבר שעשוי להתבטא דרך דלקת בגרון. גם כאן – אם האדם חלה, זהו סימן טוב של מעבר בין רמה רגשית לרמה גופנית בסומטיה של התהליך, וזו עדות לדבר טוב ורצוי. זוהי דרכה של המערכת למצוא דרכי תיעול של דבר מה הצריך ביטוי או שחרור מן המערכת. בדרך כלל, רואים כי אדם שחלה בדלקת גרון עקב רגש עוצמתי, קם מן המחלה עם כוחות מחודשים ואולי אף עם פיתרונות למצבו עקב ה”וויתור” וה”ריפיון” מן המאבק שהמחלה הפשרה לו לזמן מה, דבר המאפשר לחזור ל”שדה הקרב” עם פתרונות יצירתיים או הבנות חדשות.
הסוג השני של דלקות הגרון – הינן דלקות מחזוריות, שההופעה הינה של מחלה אקוטית –אך המחזוריות של המחלה הינה קבועה (כל חודש מחלה אקוטית) דבר שאינו קשור כלל לעונות או לשינויי הזמנים. מצב זה נחשב כנטייה עמוקה יותר של חולי או אי איזון הנכנס לקטגוריה של מחלות כרוניות. ככלל – מחלה אקוטית קבועה במחזוריות שלה, תופיע לרוב עם כול תסמיני המחלה האקוטית. אם המחלה מופיעה בעוצמה (חום גבוהה, כאבי גרון חזקים, שקדים נפוחים ואדומים, גוף כואב ורגיש ועוד) זהו סימן טוב של תנגודת חיסונית טובה ונכונה. אך אם מופיעה דלקת גרון (שלרוב היא כרונית) ללא כל סימנים כל שהם (מחלה דלקתית שיודעים על קיומה לאחר בדיקות דם או משטח גרון המאשר את התהליך הדלקתי) זהו סימן למערכת שנחלשה מאוד, והתנגודת החיסונית בהתדרדרות עמוקה. תמיד כדאי לראות מחלה אקוטית עם חום וכו’. מחלה אקוטית ללא כל סימפטומים מיוחדים או חלשים מדי, משקפת מערכת שעצם הנטייה הכרונית שלה מאוד החלישה את חוסנה של המערכת עד לדרגה שאין לה “כוח” ליצור סימפטומים.
תופעה זו נכונה לכול הגילים – הסיבות לתופעה כרונית זו עלולה להיות סיבה מולדת – דבר הרואים בעיקר בילדים. הילד נולד עם חולשה מערכתית מולדת שבאה לידי ביטוי בדלקות גרון חוזרות. כמו כן, עם ילד נולד עם נטייה זו ואורחות חייו לא יהיו “בריאים” אזי הנטייה לחולי כרוני הינה מהירה יותר ואגרסיבית יותר. בילדים עם חולשה חיסונית מולדת, חיסונים גורמים לתופעות לוואי קשות יותר וייגרמו ליותר מורכבויות בתופעות הלוואי ובהשלכות שלהן, ולרוב יובילו לדלקות קשות שתהליך ההחלמה מהן יהיה מורכב וארוך יותר בהרבה מן הממוצע. לא מומלץ לחסן ילד עם הוא לא במיטבו מבחינת החיוניות הגופנית שלו. לרוב יהיה בילדים אלו שקדים מוגדלים עם אדנואידים ונטייה לפוליפים וחסימת כלי נשימה. דבר שניכר בעת שינה בלילה: אז הנשימה הינה כבדה עם רעשי נחירות. כמו כן – רואים היום ילדים שעקב לקיחה של “אנטיביוטיקה מניעתית”, כבר לא מגיבים יותר לטיפול האנטיביוטי, ולכן הופעת הדלקות גרון שלהם הינה בהופעה של חולי נטול סימפטומים, זהו סימן המעיד על הצורך לתהליך בונה ומשקם של המערכת החיסונית, שיקום שבהכרח יחזיר את הנטייה לדלקות אקטיביות יותר, עם יותר סימפטומים מאפיינים. שלב זה הינה העדות להתחזקות המערכת.
וכן יש כי ההתדרדרות זו הינה מהלך נרכש ולא מולד באופיו הבסיסי – דבר הניכר יותר במבוגרים. תהליך של דלקות אקוטית מחזוריות במבוגרים משקף את מה שנאמר למעלה על הסיבות למחלות אקוטיות במבוגרים באופן עמוק יותר, כלומר –אורחות חיים הקשורים באירועים של מפחי נפש חוזרים, או מאמץ רב מדי ללא המנוחה הנחוצה וכן רעלים הנלקחים לאורך זמן – דרך תזונה לא גרוע, סמים, עישון, אלכוהול וכו’… כל אלו גורמים לירידה עמוקה שיכולה להתבטא גם דרך מחלות אקוטיות מחזוריות. הכלל הוא – ככול שעוצמת הסימפטומים חזקה יותר, יש יותר אפשרות לפיתרון ולתהליך מהיר של החלמה. אם הסימפטומים חלשים בעוצמתם, אזי תהליך ההבראה מחייב – תהליך של בניית המערכת, דבר שעשוי להצריך זמן ויש סיכוי כי התוצאות לא יגיעו במהרה. ולכן יש להבין את אופיו של התהליך לבוא עליו עם סובלנות.
במבוגרים (בעיקר) – יש לזהות אם החולי משרת מהלך המכונה בהומיאופתיה “חוק הרניג”. כלומר – רובד עמוק הבריא, ולכן רובד חיצוני יותר חולה זמנית כדי להבריא את העמוק, דבר שניכר בהבראה במחלות כרונית קשות. אז יש צורך בהבנה רבה לאופן ההתייחסות למחלה, על מנת שלא ליצור מהלך “מדכא” של תהליכי ההבראה של המטופל. מקרים אלו מחייבים זהירות רבה, כיוון שהחולי האקוטי דרך דלקת הגרון, משקף למעשה תהליך הבראה ממשהו עמוק יותר.
דוגמא – חולה בדלקות כרוניות במעיים,( Crohn’s disease ) עם היסטוריה ארוכה של יחסים אלימים בתוך התא המשפחתי. קיבלה magnesia muriatica 6 ch פעמיים ביום, עם הבראה עמוקה מאוד, לאחר זמן מה החלה לפתח דלקות גרון אקוטיות, דבר שלא חוותה מעולם. דלקות גרון אלו טופלו סוגים נוספים של תרופות הומיאופתיות עד להבראה. זהו סימן טוב להבראה דרך חוק הרינג. רובד פתולוגי עמוק הבריא ולכן מחלה דלקתית ברובד גופני חיצוני ופחות מאיים על המערכת כולה, כמו ולקח את החולי.
לזיהוי ולהבנת החולי וכן לסיבותיו, יש חשיבות רבה, שכן כך ניתן להתאים את הטיפול הנכון באופן מדויק יותר, וכן לזהות השלבים האפשריים בתוך תהליך הריפוי. יש להבין כי אף שהתופעה עצמה עשויה להיות זהה לחלוטין אצל כמה מטופלים בתסמינים הקליניים, הסיבות לחולי יהיו שונות לחלוטין, ולכן ביחס לחולי והדרך להבראתו תהייה אף היא שונה מאחד לאחד.