kobyאיזהו גיבור? הכובש את יצרו שנאמר “טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר”(משלי – ט”ז-ל”ב)- אבות ד’-א’.
כי זה אופיים של החיים – קושי ומאבק – התינוק הרך נולד כשידיו קפוצות באגרוף, הוא יודע כי הוא לפני המערכה, והוא נפטר מן העולם בידיים פתוחות – כמו שאמר כניעה.
כל אחד ומקומו –כל אדם במאבקו. לעיתים המאבק למען עם או מדינה, אך לרוב אופיו של המאבק הוא אישי, פרטי, ונובע מעומק ליבו של האדם.
מאבק הינו סימן של חיים ושל תנועה- אך גם של ידיעת הקושי והסבל. הסבל הינו מנת חלקו של כל אדם בעולמנו. כל אדם במקומו נאבק על האפשרות למשהו טוב יותר, כפי הבנתו, כפי דעתו. המניע למאבק – לרוב – הינה תחושת חוסר הברירה, תחושת הידיעה כי מה שנותר הינו המאבק בלבד למשהו טוב יותר, צודק יותר נכון יותר. כל מאבק בטבעו מונע מתחושת חוסר הצדק והרצון לתקן את מה שאינו נכון ואת המעוות.
מאחורי מאבקו הפרטי של האדם – על אף כי מקום זה רעוע בתחושה המיידית של האדם- יש קרקע מוצקה מאוד של איכות הנשמה של האדם. האדם חש את המניע הדוחף שהוא מקומו הקיומי העמוק- מקום שאינו בר ביטול- מקום פנימי מוקדם ועמוק יותר ממחשבות, חינוך, פסיכולוגיה או מאורעות חיים. זהו המקום המניע – על אף שאינו ידוע מלכתחילה. אך אופיו של המאבק הפרטי – אם יוותר ואם לא ייכנע לנוחות, לחוץ, להשפעות חברתיות ועוד, אזי מקום פנימי לבבי ויסודי זה, ייהפך למודע ומוכר יותר, לאיכות תודעתית שהיא ברת מגע והגדרה וידיעה. ובאמת – זהו מטרתו של המאבק. אדם, צריך שיעצור ויישאל עצמו על מקורותיו של המאבק ולשם מה הוא נאבק, ומהו הכוח הדוחף למאבק? אם יידע זאת, יידע את נפשו.
מתי להיאבק בכוח ומתי לנוח ולהיכנע? מתי לרוץ בכול הכוח ומתי ללכת כמו שאין זמן כלל? מתי יש להילחם בחירוף נפש ומתי לוותר ללא תחושת תבוסה? זו אומנות המלחמה. אומנות שתוצאותיה באה לאדם עקב תבונה של אדם שנאבק ולא וויתר על מקומו ועל נפשו ועל מקורותיו. הגמרא מספרת על רבי עקיבא, שכשהיה בא גל גדול (גל של פרעות החיים) היה הוא צולל ומכניס את ראשו פנימה אל הים וממתין עד יעבור גל המים.
לאו טזה – איש מאבק אמיתי אמר- “השיבה היא תנועת הטאו – הוויתור דרכו – כל היצורים באים מן הקיים – והקיים מן הלא קיים” (טאו טה צ’ינג – שיר מ’) אכן איש זה ידע את טבעו של מאבק, כיוון שידע מתי להפסיק ולנוח, ומתי להיכנע ללא תחושת התבוסה, ומתי לנוח ולהתבונן על הקיים ועל מה שכבר הושג, ללא רפיון או הפסק המשך המאבק.
לכל אדם יש תכנים פנימיים שהם המכשול ובור המדמנה שלו- והם גם האפשרות לגדילה ועוצמה חדשה. אצל אחד זה עשוי להתבטא ביחסי האנוש עם קרוביו. אצל חברו מקום המאבק עשוי להתבטא דרך משמעת ועבודה ושינוי של מבנה האיכויות הבסיסיות. אצל כל אדם יש תכונות יסוד שהן עשויות להיות אפשרות לגדילה או לחילופין – נפילה וכמילה. שם נמצא מקום שדה המאבק של האדם, כל אחד ממקומו.
חנוכה הוא הזמן המיועד להתבררות הזאת של כוחות “האור” וה”חושך” בנפש האדם, ולאן פניו מועדות וכיצד הוא נולד מן החושך ופונה אל האור, שהלא אלוהים עצמו ברא כך את בריאתו “ויהי ערב ויהי בקר יום…” קודם בא החושך ואז בא האור. מי ייתן והאור יימלא אותנו, את נפשנו ואת העולם כולו. שכן אור קטן מגרש חושך גדול, ובהופעת האור – נראה כי האור והחושך חד הם.