שלושת אבות המזון: השומן א’

שלושת אבות המזון:
שומן:
לשומן תפקידים מטבוליים רחבים, כגון מולקולת הכולסטרול שממנה מתפרקים רכיבים לשם יצור הורמונים כמו: קורטיזול, אסטרואידול, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון.
השומן לוקח חלק חשוב בבניית תאים, דפנות התא ובאברונים הפנימיים של חלקי התא.
השומן מהווה גורם מבודד, לכן הוא קשור באופן עקיף על שמירה של טמפרטורת הגוף.
השומן לוקח חלק פעיל במטבוליזם מורכב של ויטמינים המוגדרים כשומניים, שלכל אחד מהם יש חשיבות רבה במכלול המטבולי הקשור למעגלים ביולוגיים מערכתיים.
ויטמינים E D A K , הנאגרים בתאי השומן, הם ויטמינים ליפידיים (חלק ממולקולת שומן) בעלי הקשרים מערכתיים רחבים.

נושא מרכזי:
תאי שומן מכילים מאגר עתיר אנרגיה לצורכי חיסכון עתידי, כדי שאותה האנרגיה ההכרחית תהייה זמינה, אם ייווצר החוסר.
תאי השומן אם כן, הינה מערכת לשימור אנרגיה, הנותנת תשובה לאפשרות של מצבי חסך עתידיים.

השומן, היום ובעבר:
1- בעולם הקדום, שומן נחשב לסימן של עושר ובריאות. ככל שהאדם היה שמן יותר, הדבר העיד על מעמדו ועל עושרו, כפי הנראה עקב הקושי בשימור וייצור המזון, דבר שהיה שמור לעשירים בלבד, כשלעניים לא היה את המשאבים להשיג מזונות, ואם כן – היה זה מזון בסיסי ולא איכותי יחסית לעשירים, לכן הרזון אפיין עוני ושומן – עושר.
2- בזמנים המודרניים המציאות התהפכה. כיום תופעת השמנת היתר שכיחה יותר דווקא במעמד סוציואקונומי נמוך. למעמד מבוסס יש יכולת לרכוש מזון איכותי, ללכת לחדר כושר, למאמן אישי, מבשלת אישית, רכישה של מוצרי מזון איכותיים יותר ומודעות לנושא. כמו כן תופעת השמנת היתר שכיחה ביותר בארצות המפותחות, קפיטליסטיות, שם יש שפע של מזון תעשייתי זול וזמין.
היום נושא השמנת היתר מהווה את אחת מן הסיבות המרכזיות למרחב פתולוגי רחב. השמנת היתר מעלה את דרגת הסיכון לסוגים רבים של מחלות.
3- הארכיטיפ של נושא הצטברות השומן בגוף, בעולם כפי שהוא היום, הינו:
החשש שבעתיד לא יהיה דבר מה העקרוני לקיומו של האדם.
לא יהיה אוכל, או מקום מגורים, או יחסים ואהבה, או מעמד חברתי.
קיימת חרדה שדבר העקרוני לאדם, שגורם לאדם לאגור את אותו הדבר שחסר לו, עד לרמה פתולוגית, עקב החשש שיסוד זה יחסר לו בעתיד.
בדרך כלל היסוד החסר, קשור לדבר שממנו האדם ניזון, וזקוק לו לשם התפתחותו. נושאים כמו: מזון, יחסים, אהבה, אינטימיות, מקום עבודה, מימוש עצמי ועוד..
כל אותם הנושאים שמהם האדם ניזון – בכל רמה.

מיקום הצטברות השומן בגוף, בעיקר כאשר הצטברות השומן איננה מאוזנת בסימטריה הגופנית (האזורים השונים בגוף אינם נראים פרופורציונאליים)
מלמד על המקום הרגשי באדם ששם הוא חש כי הוא בחסך, שם אין לו את מה שהוא זקוק לו כדי לחוש את עצמו בטוח, מוגן ובעיקר עם סוג ההזנה שהוא זקוק לה כדי להיות יציב, שלם ומוכן להתמודדות עם אתגרי החיים.
התחושה הפנימית של האדם הצובר שומן:
“החוויה בהווה איננה בטוחה, יש יסודות חסרים, העתיד אינו בטוח. לא יהיו בעתיד מרכיבים שעקרוניים לקיומי – לכן עלי לאגור כמה שיותר מן היסוד החסר (ע”פ החוויה הסובייקטיבית) למען הביטחון העתידי שלי”.
מיקום הצטברות השומן, היא זו המעידה על המקום הנפשי שחש עצמו בחסך, ריק, ומצוקת האין.
לכן הוא זה שמתמלא, המקום המלא (פיזית) הוא המקום הריק (נפשית)

דוגמאות:
1- הצטברות שומן בסנטר (סנטר כפול)
החוויה בהווה: לא שומעים אותי , לא מבינים אותי, אני מנסה להעביר את רגשותיי, אך הצד השני לא רואה ולא מבין אותי. קשה לי לדבר על עצמי, להראות את פנימיותי. קשה לי להציג לעולם את עולמי הפנימי.
התוצאה של חוויה זו: הצטברות שומן בסנטר לכיוון הגרון, כדי לאגור אנרגיה לאתגרים עתידיים ששם האדם יידרש להתאמץ לדבר ולתקשר את רגשותיו מול מציאות שאינה מבינה או רואה אותו. הוא כביכול שקוף (בחוויה הסובייקטיבית של האדם)
2- הצטברות שומן לא פרופורציונאלית באגן.
האגן: אזור המכיל את חיוניות היסוד באדם, האנרגיה המינית, יכולת ההולדה, מרכז הכובד של האדם.
החוויה בהווה (יותר שכיח בנשים) מאמץ תמידי – שוחק וסיזיפי בכל נושאי העשייה של היום יום. “כל נושא ודבר דורש ממני את כל כולי וכל הזמן, ואני נשחקת ונותרת בסוף היום ללא כוחות”.
קיים שימוש בצד המיני האטרקטיבי כדי לבסס תהליך הכרוך ביצירה, ששימוש בביטויים המיניים הם חלק מן המאמץ העשייה בנושאים שונים, אם דגש על הנראות והאסתטיקה.
הצטברות שומן באזור זה, מלמד על תחושת הריקון מן המשאבים הבסיסיים, וכן על חוסר ביטחון של האדם בנושאים שהוא מייצר וביכולת שלו ליצור אותם. עולה בתוכו השאלה אם הוא יהיה מסוגל לשמר את האוטנטיות שלו, ביחס לעשייה וליצירה.
אין בו את ביטחון שכן, שיצליח.
לכן הוא אוגר כוחות באזור האגן, שביטויו בשומן הנאגר באזור זה לצרכים עתידיים.
3- הצטברות שומן בברכיים:
הברכיים זהו המקום הראשון להראות את כיוון ההליכה של האדם, לכן משמעות הברכיים זוהי יכולתו של האדם ללכת את דרכו האישית והמיוחדת ולפרוץ לעצמו את הדרך ללא קשר עם הדבר נראה ריאלי או לא.
הצטברות שומן בברכיים מלמד כי האדם אינו חש ביטחון ביכולת שלו להתמודד עם משמעות ההליכה קדימה מול סוג האתגרים שהוא מבין שיהיה עליו לעמוד מולם. הוא חש עצמו חלש מולם, ללא כוחות מול אופי האתגר.
(האתגר הוא בסוג הכוח הנגדי שהאדם חווה כאנטיתזה לדרך האינדיווידואלית)
בדרך כלל זהו סימפטום שמלמד כי יש היסטריה מוקדמת של אירועים בהם האדם התמודד מול נושאים מורכבים, ולא הצליח לשמור על יציבותו וחוסנו.
לכן הביטוי לדבר – בצורך לאגור שומן בברכיים, דבר המבטא את חווית החולשה בהווה, ואת הצורך לאגירת כוחות לשם אותן ההתמודדויות שיבואו בעתיד.
4- לעיתים השמנת יתר עשויה להצביע על הרצון להחביא דבר מה, כאמצעי הגנה.
מצבים בהם אנשים לא רוצים שאחרים יראו בהם “אובייקט מיני” לכן הם משמינים, לעיתים באופן יזום, כדי להחביא את האפשרות שהם יראו “מושכים”.
בדרך כלל השמנה מסוג זה, נראית וויזואלית כ”פני קרטיזון”.
5- תרגיל:
א- יבחן כל אדם את הפרופורציה של גופו, היכן קיימת בגופו הצטברות שומן לא סימטרית.
ב- יבדוק את משמעות האיבר ששם יש הצטברות שומן בקטגוריה “סימבוליקה גוף נפש”.
ג- וינסה לראות את הקשר בין המיקום הגופני שם יש הצטברות שומן לא פרופורציונאלית למצבו הרגשי, מה הדבר מלמד עליו בנושא סוגי החסכים, חווית חוסר הביטחון שבהווה, ומהי האסטרטגיה שהוא אימץ כדי להתמודד עם חווית חסך מסוימת, כדי להבטיח את עתידו (דבר הנלמד ע”פ המיקום הגופני שם יש הצטברות שומן א-סימטרית)
ד- משיקוף זה מתאפשרת הבנה עמוקה יותר של האדם על עצמו, ועל השדה של ההתפתחות והעבודה העצמית הרלוונטית לו, כפי מקומו היום.