חסרים אנשים בעולם, הסיבה המרכזית לקטסטרופה האקולוגית

“כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם.
כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים.
וכשם שמכירין הקדוש ברוך הוא כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן.
ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם” (רמב”ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה ג’-ט’)

1– קיימים בעולם יחסי גומלין בין צורות הקיום השונות, שעל אף כי הן נראות לעצמן עם קיום עצמאי אינדיווידואלי, הקיום שלהן נתמך על ידי התנאים הסובבים, שכל תנאי סבבתי – יש לו קיום אינדיווידואלי, והם משפיעים ומושפעים זה מזה, ניזונים ומזינים זה את זה..

2- כדור הארץ, אימא אדמה – היא יחידת חיים משל עצמה, עם אינטליגנציה, הבנה ותהליך התפתחות משל עצמה.
כדור הארץ מכונה “אימא אדמה” עקב החיים שהיא מגדלת, מולידה, מעניקה אפשרויות לצורות חיים בסוגים שונים – רב גוניים. לכולם היא נותנת את תנאי הגידול ההכרחיים להתפתחותם, בדרך כלל – בנדיבות רחבת לב.

3- אימא אדמה – כיישות מתפתחת, זקוקה אף היא לסוגי מזונות דרכם היא גדלה, בדיוק כמו כל שאר צורות החיים שהיא עצמה מגדלת.

4- יש סוגי מזונות שהיא יודעת להמציא לעצמה, ויש מזון שהיא תלויה בו בבני האדם כגורם המספק מזון עבורה.
קיימת תלות הדדית בין בני האדם לאימא אדמה.
אימא אדמה נותנת את תנאי הקיום הבסיסיים של מזון, מים ואוויר. יסודות שהיא בעלת יכולת הייצור שלהם. ואילו האדם (שהוא עולם קטן, הצטמצמות כל העולמות באדם הפרטי) בעל יכולת להגשים יסוד קיומי בסיסי בתוכו, שאם הגשים אותו, זהו המזון אליו אימא אדמה כמהה.

5- יש לאדם ארבע אפשרויות קיום בסיסיות, השלוש הראשונות אינן מזינות ולא עקרוניות לאימא אדמה, כיוון שהיא בעלת יכולת ייצור של אותם העקרונות דרך צורות קיום נוספות שאינן אנושיות הקיימות אף באדם. היא זקוקה לממד הרביעי, אותו אין לה ביכולות הייצור שלה לעצמה.

6- ארבעת רמות הקיום באדם:
א- דומם: עולם המינרלים, יסודות בטבע שאימא אדמה יודעת לייצר, ומזינה את עצמה ואת הסובב בממד זה. רמה זו תומכת בצד גופני של האדם (מבנה העצמות, רקמות החיבור ושלד שריר ועוד)
אדם החי ברמת דומם – חי ברמה הגופנית בלבד. מהו האדם ברמה זו? הגוף הפיזי בלבד.
ב- צומח: זהו כל עולם הצומח שאימא אדמה ניזונה מהם ומזינה אותם (הבוטניקה)
באדם זהו ממד הרגשות. אדם החי דרך ממד זה, ומגדיר את עצמו דרך הממד הרגשי, חי באי יציבות מתמדת, שינויי מתמיד הנתון לגירויים תמידיים על ידי גורמים חיצוניים. הזהות שלו איננה קבועה, אלא בעלת תעתועים רבים.
אימא אדמה אינה מעוניינת באנשים החיים רק כך – מזה יש לה בשפע רב דרך עולם הצומח, שהיא דואגת לכלכל בכל פינה על פניה.
ג- חי: עולם בעלי החי. דגי הים, יונקים וכל שאר צורות החיים עם יכולות תחושה עצבית. חיה באדם הינה מידה התנהגותית היוצרת אישיות סביב אותה המידה, כאשר לכל חיה יש איכות האופיינית לה, כגון: שועל – ערמומיות. אריה – גבורה. שור – חוסן וחוזק. צפרדע – מסירות נפש. נשר – השגחה. וכו’ – לכן מידה התנהגותית יוצרת מבנה פנימי עם צורת חשיבה המכונה “שכל”, הבא להסביר, לתרץ ולתת היגיון לאופני ההתנהגות החייתית.
אדם החי דרך רמה זו ומגדיר את עצמו דרכה, חי ברמת חיה.
הצד הדומיננטי בתוכו זהו ה”שכל”, האינטלקט. אדם המגדיר את עצמו דרך תארים אקדמאיים, עד כמה “ידע” יש לו. העולם כולו סובר היום כי “ידע זה כוח”.
לאימא אדמה אין ערך בכל זה. יש לה מזה בשפע רב מצד מה שהיא עצמה יודעת ליצור, ליזום חיים ולהזין אותם. היא מזינה את עולם החי וניזונה ממנו בעצמה.
אין היא מוצאת ערך באנשים הנשענים ובונים זהות על עיקרון המוח והשכל.
ד- מדבר: זוהי רמת בני האדם. רמת האדם זוהי רמה שאיננה הכרחית לקיום ההישרדותי של גופו.
אדם – זוהי רמת קיום של אותו אחד שהגשים את יסוד אלוהים החי בליבו (המיתר הקיומי) אדם היודע את סיבת חייו, מדוע הוא פה ומה עליו לעשות פה.
אדם הקשוב לליבו ושואב את חיותו ממקור הגבוה מן היסודות הגשמיים.
אדם שזהותו הינה תוצר של התהוות הדרך האישית של סיבת התגשמותו בעולם.
כאשר אדם מגשים את עיקרון האדם שבתוכו (בליבו) הוא מייצר אקלים סביבו.
אקלים של איכות שלאימא אדמה אין לה מעצמה ואין לה אף את יכולת הייצור של אקלים זה.
עבור אימא אדמה – זהו המזון אליו היא משתוקקת.
זוהי הסיבה (מן הזווית של אימא אדמה) מדוע היא נותנת ומאפשרת לאדם חיים.
היא מזינה אדם ומצפה מן האדם, שיהיה אדם. שיגשים את איכות הלב היוצרת אקלים בעולם שדרך אותו האקלים אימא אדמה בעצמה, ניזונה וגדלה.
קיימת אם כן תלות הדדית בין אימא אדמה לאדם. תלות של הזנה הדדית, ותמיכה הדדית בהתפתחות הרלוונטית לשניהם.

7- העולם היום על סף פיצוץ דמוגרפי, במקביל לקטסטרופה בתנאיי האקלים.
יש לדבר סיבה אחת מרכזית: אימא אדמה רעבה מאוד.
היא מאפשרת את ריבוי בני האדם, כיוון שאין לה מהם את רמת האקלים שהם היחידים המסוגלים ליצור, לשם ההזנה שלה. לכן היא מאפשרת לעוד ועוד בני אדם להיוולד, מי יודע? היא אומרת בליבה, אולי יבואו אנשים מסוג חדש והתעוררו לעצמם ובכך יאפשרו קיום לעולם כולו?

8– על פי תנודות מזג האוויר בשנים האחרונות, אימא אדמה ברמת תסכול גבוהה מאוד.
לאימא אדמה יש את המכניזם הטבעי שלה ואת רמת האינטליגנציה לנקות ולמחזר בעצמה את כל סוגי הזיהום האקולוגי שהאדם מייצר. למן הזיהום של מי הים, דרך האוויר ועד לזיהום של נשק אטומי. את כולם היא יודעת היטב למחזר דרך המכניזם של תנועת העונות והכוח המגנטי של היחסים עם הירח.
רק דבר אחד אין לה מעצמה: ההנכחה של יסוד אלוהים המוגשם דרך האדם אם הוא אכן חי את היסוד הזה בתוכו (בליבו)
זהו מזון ההכרחי להתפתחותה, ללא אקלים זה, הבא דרך האדם לבדו, אימא אדמה הופכת לרעבה, למתוסכלת.
לא צריך יותר מהתעטשות אחת של אימא אדמה כדי ששליש מן האנושות תכחד.
נראה כי אימא אדמה מתחילה לפקפק אם היה נכון הדבר להשקיע משאבים כה רבים בבני האדם.
אנו קרובים יותר מכל תקופה אחרת של ההיסטוריה האנושית הכתובה, למצב שלא יהיה לאדם לאן לברוח. כל אחד ממקומו – ייאלץ לעצור את תנועת החיים המורגלת שלו, להקשיב ולהתבונן פנימה.

9- עומדת מעל בימת האומות המאוחדות נערה צעירה בעלת עיניים רושפות אש, גרטה טונברי שמה, ומוכיחה את עולם המבוגרים: “גזלתם ממני את נעורי”. כאשר מגמה של שינויי התפיסה האקולוגית הסביבתית מאחוריה.
דבר זה יפה ואף חשוב, אך אין בדבר אלא היסח דעת מן הנושא המרכזי והחשוב באמת, שעליו ובו הכל תלוי: אם האדם מגשים וחי את סיבת קיומו, את התוכן שבליבו, את ההגשמה של הפוטנציאל שיש בו. עד כמה הוא מתעורר ליסוד האמתי שבליבו וחי אותו.

10- מסקנות וסיכום:
א– המזון שאימא אדמה תלויה בו, תלוי באנשים החיים ומקיימים בחייהם את היסוד הבסיסי המגדיר את ייחודיותם, דבר היוצר אקלים אנושי, חברתי ולבסוף תרבותי, המזין את אימא אדמה, באיכות- שלה אין יכולת בייצור עצמאי.
ב- מי שיש לו בליבו דאגה ואולי אף אהבה, על אימא אדמה, על הסכנה האקולוגית ועל קיום האנושות, יש לו משימה אחת ויחידה: לעצור ולהתבונן לתוך ליבו ולהגשים את הייעוד שמיתר הלב מנגן לו מאז לידתו ועד להיום ממש.
כאשר חירשות למיתר שבלב, מוביל לייסורי הגוף והנפש, דרך חולי הגוף ומשברי הנפש. הסימפטומים שאדם מפתח בגופו ובנפשו, הם המעידים על ההתרחקות מן ההקשבה וההגשמה של התכנים האמתיים.
“איבריו של אדם מעידים בו” (מסכת תענית יא-א)
כך שהדרך לפעימות הלב, ברורה – פשוטה ונגישה (ניתן לקרוא על סימני הדרך בקטגוריה “סימבוליקה גופנית נפשית”)
ג– מיחזור ושמירה על הסביבה האקולוגית, חשובה ביותר, אך איננה מרכז העניין, אלא נושא צידי. מרכז העניין – האדם שחי ומגשים את סיבת הקיום שלו.
ד– חלק מתהליך ההתעוררות לנושא זה, קשור ביחסי גומלין מודעים יותר לכך שאימא אדמה, היא “אימא” באמת, ויש לה צרכים, רצונות וכיוון התפתחות בדיוק כמו לאדם.
דבר הקורא ליחסי גומלין עם אימא אדמה שאינם מבוססים על הנטייה הגזלנית של החברה המערבית, אלא על הנתינה חזרה למי שהעניקה לנו חיים, וההכרה ביחסי גומלין אלו.