מיקום: כאשר מביטים קדימה, בקו ישר עם האישון, על הגבול בין עצם האורביט לגלגל העין.
איכות: הצטלבות עם תעלת ההתעברות, yang quiao.
משמעות השם: Tear container – receive tears. מיכל הדמעות, קבלת הדמעות.
סיפורה של הנקודה:
נקודת המעבר בין תעלת מעי גס לקיבה, שתי תעלות עם יחס ישיר לוויטאליות המופקת ממערכת העיכול.
לכן לנקודה זו איכות דקה המחברת את שתי התעלות – וכמו שעדיין אין את האבחנה הברורה של תעלת האדמה, מתעלת המתכת.
מערכת העיכול והספיגה, ביחד, עוסקות באלכימיה של פירוק המזון והפיכתו למתאים לאיכותו של האדם, אך יש למערכת זו אספקט נוסף הקשור לאופן בו האדם מבין, מכיל, מתרגם את מצבי החיים השונים ומעכל אותם במובן הרגשי.
עיכול נכון של רגשות ושל שלל מצבי החיים המשתנים, מוסיף לאדם חטיבות נפש נוספות, בדיוק כמו שהמזון עושה.
פעילות עיכול וספיגה רגשית שאינה תקינה, פעילות המותירה את אירועי החיים ללא עיכול וללא עיבוד, מהווים סיבה להצטברות של עומסי אירועים בנפש האדם הגורמים עקב כך לסוגי מחלות מגוונים רבים.
הכלל: ככל שתהליך העיכול והספיגה הרגשי פחות טוב, פחות איכותי, כך יכולתו של האדם להתפתח רגשית אף הוא פחות טוב.
וכן – ככל שתהליך העיבוד הרגשי אינו מספק את צרכי הנפש האדם, כך הביטויים הרגשיים מאבדים את הפשטות של המגע עם החיים, באופן בו הם אומרים לשרת את תנועת חייו של האדם.
המשמעות המיידית של חיסרון העיכול והספיגה הרגשי, הינו בעצירת היכולת הטבעית, הבריאה והספונטנית של האדם להזיל דמעות, לבכות בכי שיש בו השתתפות של הדמעות.
דמעות מנקות, שוטפות, מטהרות את הנפש. ללא דמעות נותר באדם – עמוק – רגשות ההופכים בהדרגה ל”רעל רגשי”. רעל ההופך במרוצת הזמן לסיבה העמוקה של החולי.
אדם שאינו מסוגל לבכות ולהזיל דמעות הינו אדם שאינו מסוגל לצחוק.
דבר זה גורם לעצירת תנועת החיים לכיוון שעליו הולך האדם.
נקודה זו אם כן, מחזירה את יכולת העיכול והספיגה של מקומות קשים באדם – שהאדם “נתקע” שם, ולא יכול היה לבכות ולצחוק את האירועים שחווה עקב עצמתם.
או מכל סיבה אחרת, שבה האדם נותר עם חוויות ללא ביטוי, ללא פירוק שלהן. כך שנחסך מן האדם הבכי והצחוק. דבר הכרחי לבריאות הנפש ולהמשך תהליך האבולוציה.
נקודה זו מחזירה את היכולת הטבעית לבכות, להזיל דמעות.
אולי דמעות של עושר אולי דמעות של כאב ואולי דמעות של צחוק.
סיפורו של האדם:
אדם שהפסיק לדמוע, אין בעיניו דמעות, אין לחלוחית.
הלחלוחית של החיים, הנוזלים שמהם נוצרת חווית חיים.
אדם שהתייבש עקב עצירת תנועת החיים. אולי משוק רגשי, אולי מאכזבה עמוקה, אולי מייאוש עמוק.
קרה משהו לאדם זה שחייו נעצרו, ומאז אותו האירוע, חייו עמדו מלכת והוא כמו ועומד על מקומו.
אך החיים ממשיכים קדימה והוא כמו ונותר מאחור, דבר שמתבטא דרך ההפסקה של לחלוחית העין, חיסרון הדמעות, המנקות ומטהרות הנפש.
נקודה זו מביאה לטרנספורמציה של חוויות אותן חווה האדם ומאפשרת תנועה מחודשת.
סיכום:
נקודה המחזירה את הדמוע המטהר לאורן של חוויות שאותן האדם ראה ופגש בחייו, והן נותרו “כאבן שאין לה הופכין” בנפשו.
הנקודה מעלה את היכולת הרגשית של האדם לעסוק ולעמוד מול רגשות קשים ולמצוא את הדרך הנכונה לעבודה עימהן.