מיקום: על קו בגרוגרת בגרון, בין שני ראשי השריר הצווארי (בין קיבה 9 למעי דק 16) על ה – sternocleidomastoid
איכות: נקודת חלון לשמיים.
משמעות השם: Protuberance assistant – Beside the Prominence – support the rush –
Relieve prominence מקל על הדבר שבולט, תומך הארובה, תמיכה בדבר הבולט.
סיפורה של הנקודה:
1- צד אחד של הנקודה מתאר לפי שמה את מיקומה האנטומי המקביל לגרוגרת.
וככזה – נקודה זו תומכת בדיבור, בביטוי רגשי, ביכולת לביטוי רגשי.
למצבים בהם יש גודש רגשי גדול החונק את הגרון, בדומה לגרוגרת.
הגודש הרגשי, מרגיש לאדם כמו נפיחות בגרון. דבר מהווה סיבה לנפיחות ולמחלות בגרון.
הנקודה תומכת ביציאה ובביטוי קונסטרוקטיבי של הגודש הרגשי, ביכולת לתמלל את הרגשות למילים המדייקות את התחושות של האדם.
2- צד נוסף של שם הנקודה, קשור לחיבור בין הגוף לראש, דבר שמתרחש דרך מימד הרגשות והביטוי הרגשי.
כדי שהראש (שכל – אינטלקט) יעשה את תפקידו ביעילות, עליו להיות קשור עם כלל חלקי המערכת. המימד המקשר והמחבר של הראש (שכל ואינטלקט) מתרחש ביעילות הטובה והגבוהה ביותר באמצעות המימד הרגשי. הרגשות באים לידי ביטוי בגרון.
ולנקודה זו היושבת על מרכז השריר הצווארי – sternocleidomastoid, יש יכולת ניקוז – טיהור וניקוי של רגשות קשים המצטברים וגורמים לחסימה הפוגעת ביכולת המחשבה, ההיגיון והעבודה המנטאלית.
נקודה שמאזנת רגשות כאשר העומס הרגשי פוגע ביכולת הריכוז.
לכן זוהי נקודה משמעותית ביותר בהפרעות קשב וריכוז בבני נוער, כאשר ברקע יש עומסים רגשיים העומדים במכרז הסיבה להפרעה בריכוז וביכולת הלימודית.
3- צד שלישי של הנקודה קשור להכשרת הקרקע להתפתחות של יכולות אינטלקטואליות שאינן באות מן הפוטנציאל טבעי, אלא לאורה של עבודה מוקדמת של האדם על עצמו.
זהו מצב שבו האדם עידן והכשיר את ה”שכל” והאינטלקט להיות מסוגלים לעבוד עם תחושה ואינטואיציה. אז קיים באדם סוג של ניצוץ גאוני, המסוגל לראות דברים ולהגות נושאים שהם תוצר של חיבורים של קצוות החוטים מכיוונים רבים הנראים כמנוגדים.
זוהי היכולת לחשוב דרך השלם – דרך האחדות. אז נושאים שנראים כלא קשורים כלל, הופכים למשלימים זה לזה.
כדי שהאדם יהיה כשיר לסוג זה של חשיבה, עליו לאזן את התנועה הרגשית, להרגיע אותה, ולאפשר לרגש תנועה המביאה להזנה לאינטלקט.
נקודה זו – באספקט הזה, מביאה ל”זרימה” של מזון רגשי נכון – שקט, פוטנטי ההופכים לתשתית לגאונות.
סיפורו של האדם:
1- נער מתבגר, אינטלקטואל, חריף, ביישן , נבוך בקלות, חש כי היכולות שלו הם כמו קללה – כיוון שאינו מצליח לתקשר את עצמו חברתית, כיוון שאינו יכול “להתחיל” ולהרשים נערה שמצאה חן בעיניו. הוא הופך לסגור, מנותק ומוגשם מן הזווית הקומוניקטיבית.
2- בחורה צעירה באוניברסיטה. יש לה “שכל” מבריק, והיא שאובה כולה ללימודים ולרצון להישגים בלימודיה. היא משקיע את עצמה עד למקום שחלקים אחרים בתוכה הופכים למוזנחים, כגון אינטראקציה חברית, או פעילות גופנית, דבר שפוגע בדיעבד במערכת כולה. כאשר היא באה להיבחן בחומר שאותו למדה, ה”שכל” מותש, עייף, מוצף ואינו כשיר לעמוד במבחני הסיכום, למרות שהיא מכירה את החומר בעל פה.
3- זמר או אדם המופיע מול קהל – או אדם המרצה שעבודתו קשורה בקומוניקציה מול קהל.
תמיד לפני ההופעה אדם זה חש חנק בגרון, מן העומס והלחץ הרגשי. הגרון כואב במקצת, הקול אינו ברור – צרוד במקצת, קיים בו החשש שהקול לא יעמוד בעומס לקראתו הוא עומד.
המכנה המשותף של דוגמאות אלו, זהו בצורך לאיזון רגשי.
איזון שבצד שהנגטיבי שלו (כאשר אין את אותו האיזון) האדם חש את עצמו גדוש וסטגננטי – תקוע, ללא יכולת להיעזר בכישורים שהוא יודע שיש לו. הנקודה מאזנת, מזינה, מחזירה את התנועה רגשית, וכיצד היא הופכת מ”עומס ולכלוך” לכוח מעצים.
סיכום: נקודה המווסתת את הרגשות העוצמתיים למקום שמזינים ותומכים ביכולת המחשבה. יש לנקודה זו איכות עמוקה ביותר של הכשרת הקרקע למצבי תודעה גבוהים, בהם הצד המנטאלי – שכלי הופך ל”גאוני”, דבר שמתאפשר כאשר הרגשות ממוקמים טוב, בנינוחות ובאיזון, בהזנה ותמיכה הנכונה לאינטלקט. נקודה מכשירה את הדרך לאיזון עדין מסוג זה, ולכן מאפשרת עלייה תודעתית למקומות זקוקים לתהליך מקדים.