הסוסים (רגשות) רתומים לכרכרה (גוף) הסוסים הם הכוח המניע את הכרכרה, ללא סוסים אין לכרכרה תנועה, והיא נותרת במקומה כמצבת זיכרון.
הסוסים הם תחושות (sensation ) ברמות שונות, מתחושה פיזית סנסורית ועד לרגש קונקרטי, והם אלו שבכוחם ליצור תנועה בכרכרה (גוף)
אין כל תנועה בכרכרה ללא תחושות (סוסים) שקדמו לתנועה, לכן – לפי אופייה של תנועת הכרכרה ניתן לדעת על הכוח המניע שמאחורי התנועה. לכוח זה יש מגמה מסוימת ואת מגמה זו ניתן להבין דרך תנועת הכרכרה.
כרכרה ללא סוסים, הינה בבחינת גוף מת. הדבר הנותן חיים לכרכרה הינו הכוח הסנסורי, תחושתי, רגשי הנובע מן הסוסים הרתומים לכרכרה.
משמעותן של הרתמות המחברות את הסוסים לכרכרה, היא באופן בו נוצר יחסי “גוף נפש”. לכן הכרכרה נראית בהופעתה החיצונית, בסיכומו של יום, כפי הדבר שחי בתוכה.
הכרכרה אם כן, מהווה את החלל בו מתרחשת הדרמה האנושית על כל היבטיה. צורה והופעתה, דרך תנועתה, צבעיה וגווניה הינם תוצר של הדבר שחי בתוכה.
לצורת הכרכרה אין משמעות משל עצמה, היא עצמה ללא אופי מוגדר, המראה החיצוני שלה הינו העדות לדרמה המתחוללת בתוכה, שהיא עצמה רק כלי להכיל את אותה הדרמה.
לכרכרה עצמה אין חיים משל עצמה והיא כולה תלויה בכוח הסוסים, הרכב והאדון.
לכן – ניתן להכיר את איכות הסוסים, איכות הרכב והאדון דרך ההופעה החיצונית של הכרכרה, דרכה מסתכמת הטוטאליות של החוויה האנושית.
הכרכרה בסיבת הופעתה הראשונית, הינה לצרכי האדון בלבד, ולכן היא בנויה למידותיו של האדון. צורתה והופעתה הינה אינדיקציה לאיכותו של האדון היושב בתוכה.
אבל ברוב בני האדם האדון הינו פוטנציאל אפשרי הנותר רוב החיים אפשרות או רעיון בלבד.
1- אש: אדון (היסוד האלוהי)
אדם שהאדון מודע, נגיש, ופעיל בתוכו – הוא האדם החיי חיים מלאי תוכן, טעם, אושר אמיתי, כיוון חיים הגיוני וברור. וגם אם אדם זה חווה קשיים וטרגדיות, אין הדבר סוגר עליו את הגולל, הוא יודע ומבין את ההיגיון מאחורי זעזועי החיים ויודע כיצד לעבוד עימם.
הכרכרה של אדם שהאדון מודע ופעיל בתוכו, הינה כרכרה עם ברק, וחיוניות יוצאים מן הכלל.
2- אוויר: רכב (שכל, מוח תודעה)
אדם שהאדון נגנז כאפשרות בלבד, וכעת הרכב הוא זה השולט בכיוון המערכת ותנועתה, הינו אדם חד, לוגי, עקשן, עשוי להיות חד ממדי בתפיסת העולם שלו, הוא עשוי להיות שקדן וחרוץ בעל ידע רב, בעל גישה לחומרים שונים דרכם יש משאבי ידע, הוא זקוק לידע – שם הוא חש בטוח.
הוא עשוי להיות אדם עם דרישות קיצוניות מעצמו ומן הסובב, עם נטיות לחרדה ולפרפקציוניזם.
יש לו בחיים כיוון ברור, אך לעיתים הוא נופל למשכב, עקב העייפות, איבוד המצפן הראשוני שהיה לו, איבוד המשמעות בדבר שעימו הוא עוסק. אז הוא עשוי לפתח חולי דרך קשר “רכב, סוסים, כרכרה”, אז החולי ימצא את מקומו בכרכרה, חולי שאופיו ומיקומו בכרכרה יעיד על מצוקת היסוד של הרכב באיבוד המצפן והכיוון של הדרך בא הלך.
כיוון החיים של אדם זה הינו בקו אחיד, אך לא המשכי. הוא חי במקטעים, עקב העייפות המתפתחת של עבודה ללא טעם החיים הנובע מן האדון.
הכרכרה של אדם שהאדון נגנז בתוכו ואינו פעיל ואינו ידוע, והרכב הוא זה השולט, נראית בדרך כלל נטולת גוונים וחיות, יש בה סוג של “יובש”, סוג של שפיפות קומה, היא (הכרכרה) עשויה להיראות דקת גזרה, גבוהה, שפופה, חיוורת, אך נחושת פנים – קלסתר פנים מחודד, עם כמתים רבים שבאים בטרם עת על פני האדם (פני הכרכרה)
3- מים: סוסים (תחושות ורגשות)
אדם שהאדון נגנז בתוכו, ואינו ידוע, וקולו אינו נשמע. וכן בנוסף גם הרכב אינו פעיל, מותיר את תנועת המרכבה, לכוח הסוסים (רגשות ותחושות). כיוון תנועת החיים של אדם זה (שהסוסים מושלים בתנועת החיים שלו) הינו כיוון נטול דרך, נטול אחידות, נטול בהירות, נטול ידיעה והבנה לאן ומדוע הולכים.
בהליכה מסוג זה, יש מבוכה וחוסר אונים, יש בלבול המתבטא לעיתים בבכי מתפרץ.
זוהי הליכה אחר גחמות ספונטניות, ללא מחשבה או היגיון, זוהי היגררות אחרי יצרים ומאוויים שלא ניתן לדעת את מקורן (לאדם שחי כך)
יש בדבר משהו מסעיר חושים, מטריף חושים ודעת, אך אינו מותיר תוצאת חיים המביאה בנייה של דבר מה. בסיכומו של יום אדם זה מותש, מבולבל, נסער, נבוך. עם תחושה של הליכה במקום או הליכת סחור סחור.
הכרכרה של אדם זה, שמנוהל על ידי הסוסים, הינה כרכרה שעשויה להיראות איתנה וחזקה מן הזווית הגופנית שלה, היא עשויה להופיע באופן אסתטי ומאוזן (כפי שרואים במפתחי הגוף שהיום נושא זה הפך לאידיאל בקרב אנשים רבים)
גוף המנוהל בכוח התחושות והרגשות, נראה גוף עם עוצמה, או עם גוונים של יופי פראי.
וכן עם אפשרות לאסימטריה באזורים גופניים רבים, עם גווני פנים רב גוניים.
כרכרה זו המנוהלת על ידי כוח הסוסים, הינה כרכרה שידעה דרמות קיצוניות של סערות נפש. סערות רגשיות שיש בהן נגיעה אקסטטית, דבר המותח את כוח הכרכרה עד לקצה הגבול של יכולת ההכלה. דבר זה ניכר בהופעתה של הכרכרה.
4- עפר: כרכרה (גוף, חומר)
אדם שהוא רק הכרכרה לבדה, אין בו את האדון, את הרכב וגם תנועת הסוסים אינה קיימת בו, גם אם הוא בחיים, אין לו חיים, זהו אדם שחי בקומה, בתוך תרדמת עמוקה וישנונית.
זהו אדם שחי את חייו כמצבת זיכרון לפוטנציאל שהיה אפשרי לו, ולא הוגשם מעולם.
כרכרה לבדה הינה גוף חסר חיים, חסר תנועה, חסר את עיקר מה שהיה יכול וצריך להיות, לעשות ולהגשים.