צמח ממשפחת ה הדריים (עצי ההדר) rutacea
ברפואה הסינית, השימוש בקליפה של תפוז מר, הינו לשם זירוז תהליכי עיכול, ניקוי קיבה ומעיים מליחה או אוכל “תקוע” שיוצר סטגנציה במעיים. וכן לשם זירוז תהליכים מחשבתיים, זהו אחד מצמחי המרפא החשובים לחיזוק תהליכי חשיבה על ידי חיזוק המוח. משפר זיכרון, לקויי קשב וריכוז ומאפשר מחשבה רצופה ללא הסחי דעת (ע”פ ההרבולוגיה הסינית)
השימוש בצמח זה מן הזווית הסינית, הינו בעל היסטוריה עתיקה ביותר.
ככל שיש הצטברות של ידע הרבולוגי מתרבויות שונות, כך קל יותר להבין את התרופה ההומיאופתית. בדרך כלל יש זיקה בין הידע הההרבולוגי לבין הפיכת הצמח לתרופה הומיאופתית.
אך בכל המקרים בלי יוצא מן הכלל, כאשר צמח עם ידע קדום עליו, הופך לתרופה הומיאופתית, הוא הופך לדבר אחר , שונה עם ערך נוסף שלא היה ידוע קודם מן עולם ההרבולוגי (למרות שיש קווים דומים)
בדרך כלל כאשר צמח הופך לתרופה הומיאופתית, מצטרף למכלול האפקט של התרופה, אלמנטים עמוקים יותר הקשורים להשפעות נפשיות ומטבוליות של בתרופה ההומיאופתית. מישורים שבדרך כלל לתרופות ההרבולוגיות אין אפשרות לגעת במימדים שבה נוגעת ההומיאופתיה.
בהומיאופתיה התרופה נעשתה ממיצוי של הפרי כולו. בהרבולוגיה הסינית, השימוש הינו בקליפה לבדה.
מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס:
האנרגיה של citrus-v הינה דואלית. מצד אחד – תזזיתיים, מלאי עוז ותחושת און, מצד שני חשים מרוקנים, עקב חווית תשישות שנובעת מלהיות on the go, ללא הפסק וללא הרף.
כך שאלו אנשים עם כוח עשייה רב, המסוגלים לעבוד כל הזמן, הם נהנים מזה ורוצים להיות כך, הם זקוקים לעשייה ולאינטראקציה הקשורה לפרויקט שיש לעשות ולהשלים.
לכן זהו רק שאלה של זמן עבורם, מתי תבוא הקריסה.
אך גם בתוך הקריסה, הם חשים אי שקט ותזזיתיות של רצון לפעול ולעשות. אין להם מבפנים שקט, הם נדחפים לעשייה, והם אוהבים את המצב הזה.
הם נאמנים ומאמינים במה שהם עושים. קל לאנשים להתחבר עליהם, והם אנשים קלים למגע, צריכים קשר ואוהבים קשר אנושי.
הם אלו שדוחפים אחרים לפעולה. הם אנשי עשייה.
בספרות ההומיאופתית התרופה משויכת לאנשים זקנים שלפתע החולי קופץ עליהם, אך הכוונה היא לאנשים ש”עושים” שעקב העשייה האינטנסיבית, נופלים למשכב (מצב שעשוי להיות בכל הגליים)
בתרופה זו הנטייה הביו רתמית של תנועת הכוח הווטאלי קשורה ישירות לביטויים התנהגותיים המובילים לעשייה ולגישה מסוימת האוהבת ומבקשת להיות עסוק, בכל מקום, תזזיתי, מתוקשר, מחובר לסובב, חלק מן העניין שמתרחש ועוד על זו הדרך….
2- זיקה גופנית:
א- תחושת מחנק ספונטנית, הגרון לפתע נסגר וגורם לתחושת מחנק, בדרך כלל לאור פעילות ארוכה של דיבור או שימוש בדיבור ככלי עבודה.
ב- כאבי ראש מיגרנתיים הינו סימפטום ספציפי לתורפה זו: מיגרנה של צד ימין בראש, כל צד ימין כואב, גורם לבחילות והקאות מעוצמת הכאב (דומה ל sang, בהבדל מרכזי שב sang יש הקלה מהקאות, וב citrus-v אין הקלה לאחר ההקאה)
כאבי הראש מתלווים עם סחרחורות, עם תחושת שיתוק של האזור הכואב. האזור שמרגיש משותק, כואב ביותר.
שיתוק בתרופה זו משמעותה הקלינית – חוסר יכולת להניע את האזור הכואב, האזור לא יכולת תנועה. בדרך כלל עקב עוצמת הכאב המקומי.
Key note: בכאבי ראש צורך קבוע וללא שליטה לפהק, פיהוקים לא רצוניים, רצופים, לא מספקים, האדם מפהק ברצף ולא חש מפעולת הפיהוק סיפוק כלשהו.
ג- כל צד ימין של תרופה זו רגיש יותר, מן הזווית המוטורית. מכנה משותף לכאבים: נטייה ספזמוטית שבאה באופן ספונטני, וגורמת לכאבים המכווצים את האזור וגורמים לתחושת שיתוק.
ד- בעיות שינה קשות: אי שקט, קושי להירדם עקב תנועה ללא הרף במיטה כאשר הוא מנסה להירדם.
כאשר נירדם, חולם הרבה, חלומות ברורים שגורמים להפסקות שינה, החלום חזק וברור מאוד ברשמים שלו, דבר שגורם לאדם להתעורר מהם.
ה- עיכול: נטייה לעצירות, עיכול איטי, תחושה שהאוכל עומד, התיאבון נעלם לחלוטין.
אוכל: יחס קיצוני לתפוזים, או תשוקה עזה וצורך לאכול פרי הדר רב על כל גווניו, בעיקר תפוזים. או דחייה קשה מהם, מן הריח, המראה, הטעם, עד לאלרגיה ממשית מתפוזים.
3- זיקה רגשית:
נרגשים, יש בתוכם סוג של ריגוש ביציאה שלהם מן הבית לעולם, הם שמחים וששים להתחיל את היום, יש בתוכם התרגשות מן היום הצפוי. דבר שגורם להם להיות בהיפר אקטיביות קומוניקטיבית.
התנועות שלהם מהירות, רגשית וגופנית, הם אנשים מאוד פעילים, עם מהירות תגובה חדה ביותר.
בדרך כלל שמחים, לא נגטיביים, גם שהם קורסים למשכב, עקב עייפות מרוב עשייה, אין הם הופכים למרירים או עצבניים כמו nux vomica, היחס שלהם לעצמם ולסובב לא משתנה משינויי האנרגיה בתוכם.
מזווית אחרת: הם נוטים לקנאות לדבר שעליו הם שייכים, קנאות בעשייה, או כלפי אנשים שמתחרים בהם.
קינאה וקנאות, בתרופה זו הולכים ביחד כאיכויות משותפות.
מצב זה מוביל לבסוף ל ocd – מחשבות כפייתיות, בעיקר בלילה. כאשר הגיע הזמן להרפות, אז הם הופכים חסרי שקט, עם מחשבות כפייתיות על היום שחלף, על אנשים שזהים להם בעיסוק ועוד…
4- גישה לחיים:
אנשים שמאמינים שיש לעשות, יש להיות בתוך עבודה, לממש ולהגשים מתוך עבודה.
בגישה שלהם – אין לגיטימציה למנוחה או להפסקות, כאשר הם עושים או מחוברים למשהו שקשור לעשייה, הם עם הדבר ללא הפסק.