צמח ממשפחת ה אברשניים – ericales
מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס:
רגישות לקור ולחות. תרופה קרה.
המערכת כולה עייפה, אין בגוף חיוניות, דבר שגורם להאטה מטבולית עם נטייה לבצקתיות ולגודש מעודפי נוזלים.
החמרה במגע עם גורם מקרקר – הגוף מתקשה לחמם את עצמו, חום הגוף מביא לידי תנועה, ללא חום אין תנועה, לכן מגע עם גורם מקרקר מביא לידי האטה נוספת בחילוף החומרים, דבר המביא להחמרה מערכתית.
מוטב בתנועה קלה ועדינה.
מוטב כאשר מטיל שתן (עקב עומס הנוזלים בתוך המערכת, שיציאתם מקלה)
2- זיקה גופנית: תרופה סיכוטית. נטייה ניוונית של אברי הרבייה והמין.
א- זיקה ספציפית לקשיים במתן שתן עקב תהליך ניווני של הפרוסטטה.
הפרוסטטה מוגדלת, נוקשה (conium) גורמת לעצירת שתן.
שתן יוצא כמו מזלג (thuja)
זליגת שתן ספונטנית עקב חולשת הספינקטר. הזליגה חלשה וקבועה.
נטייה להגירת נוזלים עקב חולשת הכליות. דבר שגורם למצב בצקתי מערכתי. קור מחמיר.
דלקות אקוטיות בפרוסטטה, הפרשות של נוזל צמיגי, צהבהב.
Key note – בגברים עם דלקות בשתן או בפרוסטטה, יש תחושה קבועה כמו שהם יושבים על כדור המוצמד לפרינאום. הפרינאום מרגיש נוקשה ונפוח. כשהם יושבים, הם חשים שהם יושבים על כדור טניס.
כל התופעות של הצד היורו גניטליה בגברים מוטב בהליכה, עקב הצורך להניעה את מה שאינו זז באופן טבעי.
ב- בנשים: מבנה גופני של אישה עם שדיים גדולות ללא פרופורציה. נטייה מערכתית לכבדות, מלאות, בצקתיות, השמנת יתר… דבר המייצר כבדות ואי נוחות. השדיים נוטים להיות כואבים ונפוחים לפני מחזור.
בנשים מיניקות: יציאת חלב ספונטני, הגוף מיצר יותר מדי חלב.
עקב מבנה החזה, קיימת נטייה לגידולים בשד. גידול קשה (conium) ונוטה להפוך לצלקת עם רקמה מעובה וקשה.
רקמת השד נוטה לעבור תהליך ניווני, דבר שגורם לגידולים שונים בשד, מציסטות, דרך פיברומות ועד לסרטן.
כל סוגי הגידולים בתרופה, קשים וכואבים.
נפיחות, גודש, אי נוחות באיבר המין, תחושת חום וגודש, עקב הסטגנציה בנוזלים.
ג- כליות חלשות: קור לחות מחמירים את חולשת הכליות. הרבה בעיות שתן הנובעות מחולשה בכליות. סוכר וחלבונים בשתן, בריחת שתן, עצירת שתן ועוד… כל התופעות שקשיי מתן שתן, צריכות להיות מובנות על הרקע של חולשה במבנה הכליות.
3- זיקה רגשית:
עייפות, תחושה של קושי לשאת את החיים, קושי להיות במקום הענקה לאחר.
עייפות מתפקידי הבית. הרבה מן התלונות של התרופה סבים סביב הקושי להיות במקום של נתינה לבני הבית, והשחיקה מן התפקיד של ה”נותן” בבית (בשני המינים)
הם חווים חלושה ואין אונות ביכולת שלהם להיות חלק מן הדינאמיקה הבייתית. נושא זה מאוד מעסיק אותם וסביב החולשה וקושי הקשור לניהול הבית, סב הסיפור הרגשי כולו (בשני המינים)
גבר חש שהוא לא “זכרי” ואינו יכול למלא את הדרישות של אשתו.
אישה חשה שהיא שחוקה ועייפה, ואינה יכולה להיות במקום של נתינה לילדים, לבעלה. היא חשה עצמה מותשת מן הדרישות היומיות ואינה יכולה להיות זמינה לעצמה ולבני הבית. הדבר מתבטא דרך דעיכה הדרגתית של המערכת כולה. לא בכעס כמו ב sepia, או ב raphanus, אלא בשחיקה וירידה תפקודית מערכתית.
4- גישה לחיים:
גישה אמביוולנטית בין הצורך למלא את תפקידי הבית והמשפחה, ודרישותיהם (מתוך אכפתיות אמיתית)
לבין הצורך לאינדיווידואליות, עצמאות וחלל שם הם חווים את עצמם לבדם ללא הזהות המשפחתית.