3- זיקה רגשית:
א- תינוקות ילדים:
מצבי רוח קיצוניים ומשתנים. נעים בין רגיעה למצבי קיצון בביטוי ההתנהגותי. מאוד רגישים לתגובות של המבוגרים עליהם.
רוצים משהו ודוחים אותו כאשר מקבלים אותו, התנהגות קפריזית.
צריכים מגע גופני עדין. תנועה קלה ומחזורית בידי ההורים מרגיע ומקל על מצבי הרוח שלהם.
כאשר מרימים אותם, או מגלים כלפיהם התנהגות מכילה ואוהבת, הם מגיבים באופן קיצוני הפוך, בזעם, כיווץ שרירים, צרחות.
רגישות גבוהה מאוד לרוח. רוח מפחידה אותם, הרגישות החושית שלהם גבוהה ביותר, ורוח גורמת לגירוי על פני העור שמשנה להם את החוויה החושית. דבר זה מעורר בהם פחד, חרדה ותגובה רגשית קיצונית. להיות עם הורה או משהו עם סמכות, מקל על הפחד, אך גם בעת שהייה עם האדם קרוב שהם זקוקים לנוכחותו, הם מגיבים בקפריזיות.
מהירות עצומה בעלייה למצבי קיצון, מנינוחות לסערה, צרחות ובכי. לעיתים קשה למבוגר להבין על איזה רקע השינוי מתחרש. לרוב השינוי מתרחש על רקע של עצבוב גופני של מערכת העיכול, גזים, בקיעת שיניים או כל תנועה גופנית אחרת שיוצרת בילד תחושת כאב גדולה.
ביטוי מרכזי מבחינה רגשית בילדים: כעס ועלבון.
ב- מבוגרים:
אנשים שמונעים מכעס, מחוויה של כעס או של הליך רגשי הקשור לסוגי ביטוי שונים של הכעס. המצב האופייני ביותר הינו תסכול.
התסכול של chamomile אינו מודחק, הוא מבוטא, דינאמי, ניכר מייד על פניהם, מקבל ביטוי ברמות שונות של אינטנסיביות.
כעס ב chamomile , מוביל לתגובות גופניות עקב תהליך הסומטיזציה והעוצמה של רגש הכעס והתסכול בדינאמיקה הפנימית שלו.
הם רגישים ביותר, אך לעצמם ולא לזולת. הזולת אינו נוגע בהם רגשית. אין להם מקום בתוכם לחוש סימפטיה ואמפטיה למצבו של משהו הקרוב להם. הם מסוגלים לחוש רק את עצמם.
בדרך כלל היסטוריה של יחסים מורכבים וטעונים עם קרובי משפחה, אימא, אבא, אחים ואחיות. רגישות היתר שלהם והאופן בו הם חווים את היחסים המשפחתיים, גורמים להם להיסטוריה ארוכה של עוגמת נפש.
מצבם הרגשי אינו מודחק, הוא ידוע ומבוטה, ומודע היטב לאדם ולסביבתו.
אין קשר כלל בין דרגת המודעות של אדם chamomile ליכולת השינוי, הביקורת או השליטה העצמית שיש לו. כאשר הוא מוצף ברגשות הסוערים, בעיקר של כעס, הוא הולך לאיבוד בתוכם.
יחסים זוגיים מאוד טעונים, על בסיס תחושת עלבון, כעס ותסכול.
אנשים רגישים, מהירים להגיב רגשית, אינם יכולים שלא להגיב, בעוצמה, באי שקט.
כאשר הם פוגשים אדם שיש להם היסטוריה איתו, מייד מתחיל תהליך פנימי של אי נוחות, אי שקט, אי יכולת להכיל את עצמם מולו אותו האדם. הם יגיבו לבסוף בהתפרצות רגשית חזקה.
מצבים אלו גורמים להם לעצבות ודכדוך עמוק, דבר שבא לידי ביטוי בשינה לא רגועה, חלומות מודעים וברורים מאוד, נוטים לחלום על בכי ולבכות מחלומות (אדם שישן איתם יעיר אותם כאשר הם בוכים מחלומות, והם קמים מייד עם בהירות לגבי מה שחלמו, מה שקרה בחלום ומה היה הרגש שהתעורר בחלום)
נוטים לווכחנות, לא סובלים שנכנסים להם לתוך דבריהם. בתוך כעס – לא סובלים שמסתכלים עליהם, דבר זה מכעיס אותם עוד יותר. חריפים מאוד בלשונם בוויכוחים, ונוטים לפגוע באחר במילים קשות.
גם במבוגרים מופיע פחד מרוח. פחד זה הינו חזק וברור כסימפטום, הם חשים מאוד לא בנוח ברוח חזקה.
רוח גורמת להם לחוש איבוד של יציבות ויציאה מאיזון, שגם כך האיזון שלהם אינו יציב במובן המערכתי.
בדרך כלל, קוצר רוח וחוסר סבלנות שגורם להם לאי שקט לתגובות מהירות ולא פרופורציונאליות.
תגובות רגשיות מהירות וקשות כאשר חווים כאב גופני. כאב גופני מעורר בתוכם מצבים קיצוניים של תגובות לא פרופורציונאליות כאשר המשמעות של הרגש המופיע ביחס לכאב, הינו בדרך כלל – אי יכולת להכיל את עצמם, תחושת איבוד האיזון הנפשי, תחושה שהכאב נוגע להם ב”נשמה”.
4- גישה לחיים:
הגישה הפנימית של chamomile, מבקשת נגיעה של אדם קרוב, עדינה עם קשב ודרגת מודעות גבוהה מאוד. אדם chamomile מרגיש שאין בנמצא משהו שיידע כיצד להתקרב עליהם מבלי לפגוע בהם.
תחושה זו מעוררת בהם עצב ודיכאון עמוק, אך הם לא במקום לוותר על צורך קיומי, של מגע אהבה מאוד מסוים, מאוד רגיש ומאוד מודע למקצב החשוף והדינאמי שיש להם.
הצורך והחיפוש אחר קשר רגשי מאין זה, הופך למשאת הנפש שלהם, ולמקום פנימי ביוצר מוטיבציה לחיים.