איברי הגוף, איברי הנפש חלק ג’

כלל יסוד:   כל איבר בגוף הנו ארכיטיפ לאיבר נפשי מקביל.
כל איבר נושא עמו תוכן שעומד לעצמו, בפני עצמו.
כדוגמה: כתפיים כאיבר, נושאות את מושג האחריות.
כפות ידיים, את מושג העשייה. וכך הלאה….
אך בקרב כל אדם, כל “מושג” ארכיטיפ שאיבר נושא בתוכו, בא לידי ביטוי באופן שונה, כל אדם חווה נושאים רגשיים מחשבתיים על פי דרכו האישית, דבר שמתבטא במצבים גופניים השונים מאדם לאדם.
לכן – יש לנו את מפת האיברים ומשמעותם במובן האוניברסלי, ולאחר מכן משמעות זו משתנה מאדם לאדם, אל פי מבנה האישיות שלו, אורח החיים שחי, אירועי חיים שמהם הוא נבנה ועוד…
הגוף ואיבריו אם כן, מהווה מפה רגשית, מחשבתית, לשלל המצבים האנושיים האפשריים, המאפשר הבנה על חיי האדם מתוך התבוננות מסוג זה.
דבר זה נכון גם באיברים פנימיים לגוף האדם.

הינה כמה דוגמאות:

1- פרוסטטה (בלוטת הערמונית) – ביטוי לעיקרון הזכרי בגופו של הגבר. מחלות בבלוטה זו משקפות ערעור של תפיסת המעמד הזכרי בקרבו של הגבר, בעיקר אם חולי בבלוטת הערמונית מתרחש בגיל צעיר.
איבר זה מהווה כמו כן את המקום הגופני המשמר את החוויות הזכריות של הגבר. חוויות של עלבון זכרי, או דיכוי מיני במובן הזכרי, וכן דיכוי של ביטויים זכריים, עשויים להתבטא דרך הבלוטה במחלות ניווניות או דלקתיות.

2- שחלות ורחם: איברי הרבייה הנשיים. איברים אלו קשורים ישירות לחוויית ההולדה וגישה או ליחס לנושא המיני. איברי ההולדה קשורים לתחום של תחושות מין מדוכא או חוויות של ניצול מיני. איברי ההולדה מבטאים כמו כן את תחושותיה ודעותיה של האישה על נושאי ההולדה והמין.
איברים אלו משמרים חוויות וזיכרונות מגיל מוקדם מאוד ועשויים לפרוץ לתודעה בגיל מבוגר כאשר האישה יציבה ובוגרת יותר, אז מתאפשר לה לחוות אירועים שנשמרו ונאגרו באיברי ההולדה, לעיתים לאורך שנים רבות.

מחלות דלקתיות, הפרשות ווגינאליות, פוליפים ברחם, ווירוס פפילומה, שרירנים (פיברומות) ציסטות, קשיי פריון ועוד.. כל אלו מהווים רמיזה המצריכה בדיקה לגבי תפיסות וחוויות מיניות או תפיסות לגבי ביטוי הנשיות שאינו מתיישב טוב בנפש האישה. קונפליקט סביב ביטוי נשי, שימוש במיניות לצרכים שונים, מהווים קרקע לתופעות פתולוגיות רבות.
תופעה נפוצה בחברה המערבית – בעיות גניקולוגיות בנשים עקב תפיסות זכריות, הישגיות או קרייריסטיות, שגורמות לסוגים שונים של קונפליקטים נפשיים, ולדיכוי הנשיות, דבר המוצא את ביטויו בתופעות גניקולוגיות.

3- חזה, שדיים, בלוטות חלב – השדיים מהווים איבר הנקה שניתן לו בחברה מערבית גם משמעות נשית ארוטית, וכן בחברות שונות עתיקות יותר השדיים מהוות סמן לנתינה, הנקה, והענקה.
אברים אלו מהווים ביטוי נשי יותר מוחצן, ויותר מובהק מאיברי ההולדה הנשיים. לכן איברים אלו משקפים את תחושותיה של האישה כלפי הנשיות שלה, כלפי מקומה המשפחתי כמעניקה, תומכת, מהווה גורם המעניק חום, נשיות והאהבה.

אם יש לאישה קונפליקטים במקום זה (ביטויים נשיים של נתינה) איברים אלו עשויים לפתח פתולוגיות כגון, ציסטות, דלקות, גידולים ועוד….

4- גרון – הגרון הינו אזור בגוף שאינו אחיד במשמעויותיו, עקב כמה איברים העוברים דרך הגרון כגון, קנה נשימה, וושט, בלוטת התריס, כלי דם רבים, שרירים שונים ועוד.. לכל איבר העובר דרך הגרון יש זיקה רגשית הנכונה ומתאימה לו.

אך למרות מירב האיברים הקשורים לגרון, יש לאזור זה תוכן ספציפי ייחודי. משמעות הגרון הינה יכולתו של האדם לבטא את רגשותיו, דרך הגרון וצורתו – גס וקצר, ארוך ועדין, שכבות שומן הנראות כמו צמיגים, קווים – קמטים על פני הגרון- לרוב לרוחב בגון, לעיתים עם שיער, גרון שאינו ישר, גרוגרת מוחצנת ועוד… כל אלו משקפים על נטיות הבסיס של האדם באופן בו הוא מבטא את הרגשותיו.
סוגי הפתולוגיות השונות המופיעות בכל האיברים הקשורים לגרון, בלוטת תריס, קנה נשימה, וושט. כולם מבטאים מעצורים רגשיים מסוגים שונים, לעיתים קושי בסיסי לבטא רגשות (דלקות גרון, קול צרוד, יבלות על מיתרי הקול) לעיתים בעיות בבלוטת התריס – פתולוגיות הורמונאליות מסוגים שונים (היפו, היפר, אשימוטו, גוייטר) מלמדות על חוויות של היסטוריה ארוכה של אי הבנות וקושי להבין אחרים או שאחרים יבינו אותם בממד הרגשי שלהם. קושי לשתף רגשות ותחושת דיס סינכרוניזציה רגשית עם

אנשים קרובים, יש בקרבם תחושה שלא מבינים אותם כמו שהם התכוונו.
בעיות במיתרי הקול וקנה הנשימה מבטאות קשיי קומוניקציה, קושי לביטוי חברתי, קושי להופיע מול קהל, קושי בסיסי בהופעה בעולם. דלקות בקנה הנשימה ובבלוטות הלימפה בגרון (שקדים) משקפות תהליך רגשי שאינו ניתן לאומרו במילים, דבר היוצר עומס וחנק בגרון המתבטא לבסוף בדלקות גרון.

סיכום: כל איבר הינו “מגירה בארון”, המשמר זיכרונות ואירועי חיים.
כל איבר בצורתו משקף את האיכות הנפשית שמתבטאת דרכו.
כל איבר הינו בית לדינאמיקה רגשית, ולדפוסי מחשבה מסוג מסוים הזהים לצורת הופעתו של האיבר.
לימוד של איברי גוף האדם, צורת האיבר, המקבילה הרגשית שיש לו, מהווה דרך ללימוד עצמי ודרך לשיקוף עצמי, למיקוד על מקומות הרלוונטיים לעבודה פנימית של האדם על עצמו. זוהי החשיבות המרכזית של לימוד תורה זו.