תרופה העשויה מליחה, כיח, של חולה שחפתי (tuberculosis)
תרופה השייכת ומייצגת את המיאזמה הטוברקולינית.
תרופה זו זהה בכל המובנים ל – tuberculinum. יש לשניהן את אותן הנטיות הגופניות, ואת אותן הנטיות במבנה האישיות. ההבדל המרכזי בין שניהן הינו באינטנסיביות, החדות, הקיצוניות ההתנהגותית שיש ל tuberculinum על פני bacillinum.
Bacillinum הינה תרופה יותר מופנמת ושקטה, ביחס ל tuberculinum.
היא יותר מכונסת, פחות “דרמטית” מ tuberculinum. יש לה את כל האפיונים של tuberculinum, ללא האינטנסיביות והאש הפנימית. את הנקודה הזו רואים בעיקר בילדים, כאשר הסימפטומים, הפתולוגיה, ושאר הנטיות מראות על tuberculinum, אך הילד הינו נינוח, רגוע, מכונס, שקט ומאוזן יחסית. אין לילד bacillinum, את הנטייה להרס ואת ההיפר אקטיביות שיש ל tuberculinum.
מראה: כחוש, רזה באופן לא טבעי הגורם לעצמות לבלוט. העור לבן, חיוור ושקוף, ניתן לראות את כלי הדם, וורידים כחולים על פני העור הכמעט שקוף.
במבנה הגוף שלהם, החזה הינו האזור שנראה לא פרופורציונאלי לשאר חלקי הגוף,לעיתים בולט כלפי חוץ או שהוא מכונס פנימה.
1- אנרגיה: חולשה, תשישות בכל חלקי היום.
החמרה פתולוגית בלילה בשעות מאוחרות, או מוקדם בבקר.
החמרה בקור ולחות.
הטבה בחום יבש (אקלים מדברי)
2- גופני: זיקה לכלי הנשימה העליונים.
1- דרמטופיטוזיס (Dermatophytosis) Ringworm – זיהום פטרייתי על פני העור, לרוב בצורה עגולה. עם עטרה אדומה. רגישות על פני העור, דלקות שונות מסוגים שונים, אגזמה, סבוראה, אטופיק דרמטיטיס ועוד.. לרוב על פני הראש והפנים (אגזמה בגבות)
2- נטייה להתקררויות תכופות, היסטוריה של הצטננויות רבות, ללא קשר לעונה. דלקות חוזרות בכלי נשימה עליונים. נטייה להצטברות ליחה בריאות, שקופה צמיגית. האדם מחלים מאוד לאט ממחלות נשימה, גורר את החולי על פני זמן רב. דבר המתלווה עם חולשה, ורזון מהיר ולא טבעי (אוכל הרבה אך עדיין, מרזה)
בספרות ההומיאופתית מתוארים מקרים של שפחת ריאות פעילה ש bacillinum הבריא. מצב זה נכון גם למחלות ריאה המדמות את האופי של שחפת, חולשה כרונית, הזעות ספונטניות, קושי נשימתי בלילה, הרבה ליחה ללא אפשרות לפליטה שלה ועוד… יש מקרים רבים שהחולי לא מאובחן כשחפת, אך הסימפטומים מציעים על שפחת, זוהי עוד אינדיקציה לתרופה זו.
3- נטייה לאלופסיה, בראש אך גם בגוף כולו. העור באזורי התקרחות הינו חיוור משמעותית מול גוון העור הטבעי של האדם.
4- נטייה לבלוטות לימפה נפוחות. בעיקר בצוואר.
5- היסטוריה משפחתית של שחפת ריאות, או היסטוריה אישית של הרבה מחלות עור חוזרות.
3-רגשי:
אדם עדין, רומנטי, אינטלקטואל, עובד מן הראש, מכונס, שקט. אך פנימית – רגשית, סוער, רגשות חזקים, אינטנסיביים. חווה דברים עמוק. צריך להיות בתנועה. חש שממצה את מה שעושה, מהר. משתעמם מהר, צריך שינויים. קוסמופוליטי, רחב בהבנה שלו בנושאים רבים.
במקרים כרוניים יותר, נטייה מלנכולית, עצוב ושקט.
פחד מכלבים.
סיכום: דחף פנימי חזק, אי שקט, אך מופנם ומכונס.
4- מנטאלי:
גישה לחיים רומנטית. או גישה פרקטית, אדם שמוצא לעצמו דרך חיים הכרוך בנסיעות ושינויים. הם לא יכולים להיות אנשי משרד, דבר זה מטריף אותם, הם בונים לעצמם קריירה של תנועה ושינוי.
על הקשר בין עור לריאות
עור הינו ה”גבול” של המבנה כולו, האדם מתוחם בתוך הגבול שהעור שלו מייצר עבורו. הוא יחידת קיום שונה בזכות התיחום שהעור מהווה.
העור נושם: נקבוביות העור, הן איבר המהווה דרך של נשימה מעברים בין האדם לעולם החיצוני.
הראיות אף הם נושמות, דבר המייצר את הקשר ואת מגע הראשוני של האדם עם העולם החיצוני.
לכן העור מכונה המזרח “הראיה השלישית”. העור נושם ומתחם את האדם וכך גם הריאות.
האופן בו הריאות יוצרות “גבול” לאדם זהו עקב היותן איבר פנימי הבא במגע ישיר עם החוץ דרך הנשימה.
לכן ב bacillinum ו tuberculinum, יש נטייה וזיקה גופית לחולי של עור וריאה ביחד.
עקב הנושא המרכזי הקשור לדינאמיקה של החולי ושל האישיות. החולי הינו של ריאה ועור, והאישיות בנטייתה הינה של אדם הצריך תנועה מתמדת, פורץ גבולות, אינו מסתפק בקיים, אלא חש צורך תמידי לעוד, לא בהכרח עוד כסף, אלא עוד יבשות לגלות, עוד נושאים ללמוד, עוד דברים לחוות.
נטייה זו קשורה באופן ישיר לנושא ה”גבולות” שיש לאדם ביחס לעולמו החיצוני. ככל שהגבול ברור לאדם, הוא יותר “מתוחם”, ולכן יותר עם עמוד שדרה נפשי פנימי מוגדר ומבוסס. חיסרון של גבול באדם גורם לחיסרון של עמוד שדרה נפשי ולכן לחיסרון של קרקע יציבה.
לכן במקרים רבים מחלות ריאה ועור עוקבות זו אחר זו, או שבאות ביחד.
דבר המשקף ומלמד על אדם שנושא “הגבולות” שלו עדיין לא התברר.