kobyסיכום של מאמר קודם – האתגר המרכזי של ההומיאופת הינה בקריאת התגובות לתרופה ההומיאופתית, שכן – כמו שנאמר – לא ייתכן כי אין תגובה לתרופה, והתרופה פועלת על ממד אנרגטי ולכן המערכת כולה תחוש את האפקט מן התרופה ותגיב עליה.
אך מהי משמעותה של התגובה לתרופה? זהו עיקר הקושי שמצריך הבנה רבה וניסיון רב מן ההומיאופת. מכיוון שהתנועה שהתרופה מייצרת הינה תנועה שמתחילה בכוח הויטאלי וממשיכה לתנועה ברגשית ועוברת לתופעות פיזיולוגיות, ולכן הזיהוי של פעולת התרופה נעשה בכמה ממדים באדם – במישור האנרגטי (כמה כוח יש או אין) במישור הנפשי ( איך האדם מרגיש לאחר התרופה במצבו הרגשי ביחס למצבו הקודם) ובמישור הגופני (התופעות הפתולוגיות הגופניות – מה קרה להן? יותר או פחות טוב) התבוננות בדינאמיקה זו מראה את התנועה של האדם ביחס לתרופה שקיבל – ולכן משקפת את מצבו של האדם באופן המדויק ביותר ביחס לחולי וביחס לאפשרות ההבראה שלו. עיקר הלימוד ההומיאופתי וחוכמתה נע סביב הנקודה הזו לבדה, שכן אם ניקח עשרה אנשים שכולם צריכים את אותת התרופה, נניח sulphur – כל אחד מן העשרה נמצא במקום בריאותי –נפשי ואנרגטי הממוקם אחרת והשונה מחברו, ולכן – כל אחד מן העשרה יגיב באופן אחר לתרופה מחברו, למרות שהתרופה הינה אותה האחת. אצל כל אדם התרופה תפעל פעולה אחרת הקשורה למצבו הבריאותי הכולל, והמערכת של החולה תיקח את ה”אנרגיה” של התרופה לפי צרכיו של המטופל. השינויים יכולים להיות רק בממד אחד או ביותר- יכול להיות מצב בו האדם חש עייפות גדולה , והעייפות הינה עקב האופי התזונתי הקלוקל שגרם לאי סדירות בתהליכי הספיגה במערכת העיכול, דבר שגורם לירידה מערכתית בכול המובנים – במצב זה התרופה תעבוד על המנגנון הגופני ועקב כך יבוא השיפור, בשעה שאצל אחר העייפות נובעת מתשישות רגשית עקב התמודדויות רבות בקונפליקטים בעבודה, ואז התרופה תעבוד על הממד הרגשי של המטופל, או יש מצבים בהם האדם נולד עם נטיות מולדות שמייצרות דפוסים מנטאליים בי פולאריים – ואז התרופה תעבוד על הממד ההתנהגותי באדם ועל נטיותיו הגנטיות (מיאזמות) ולכן אצל כל אדם אותה התרופה מקדמת ומבריאה את החולי במקצב ובדינאמיקה שונה, מקצב שנקבע מכמה גורמים.
כך שנקודות אותן יש להבין היטב הינן –
א- המצב הפתולוגי של המטופל
ב- באיזה רובד החולי אצל המטופל
ג- כמה כרוני החולי
ד- מה השלבים של החולי – כל חולי כרוני נוטה להעמיק את עצמו בתוך המערכת ולכן המערכת מגיבה לחולי בצורות שונות ומבטאת את תהליך ההעמקה בשלבים גופניים ונפשיים המשקפים את אופייה של המחלה.
ה- וכן על ההומיאופת להכיר היטב את התרופות – מטריה מדיקה. לא ידיעה שטחית, אלא בידיעה הכרוכה בהבנת התנועה של כל תרופה, לכל תרופה יש סימפטומים שהם קצה קרחון המעיד על הכלל של התרופה, כך למטופל יש סימפטום של חולי המשקף את אופייה של המערכת ולכן סימפטום הינו האשנב להבנת האורגניזם כולו. על ההומיאופת לדעת את תנועת החולי של המטופל ואת התנועה שמייצרת התרופה.
להבין את התנועה של החולי באדם וכן את התנועה של התרופה ההומיאופתית, משמעותה – בלהבין את תנועתו של המכלול או של השלם. וזו עיקר האיכות שנדרש ההומיאופת לבנות בתוכו – לשם היכולת להתאים תרופה נכונה ולהוביל תהליכי מרפא בעבור בני האדם. היכולת להתאים את הפוטנציה הנכונה לאחר בחירת התרופה, וכן את אופן החזרות של התרופה – מקצב החזרות, תלוי בהבנת תנועתו של השלם וכיצד התרופה ההומיאופתית שזורה בתוך תהליך הדינאמיקה הזו – למען ההבראה של האדם.