דרך נוספת ללמוד תרופות הומאופתיות.
ודרך זו קשורה להבנה כיצד “התפתח” הרמדי במהלך ה”פרובינג” (תהליך ההוכחה למה שהרמדי “יודע” לרפא) וכן לאופן הפעולה של הרמדי אל הכוח הוויטאלי. שיטת לימוד זו מחלקת כל רמדי לארבע קטגוריות, מן החשוב יותר לחשוב פחות. כמו כן מהרובד שמושפע מידית מתהליך ה”פרובינג”, לקטגוריות שנלמדו לאט עם הצטברות הניסיון של כל רמדי.
כן – תפיסת לימוד זו יונקת עצמה מן הגישה האומרת כי הכוח הוויטאלי הוא הבסיס למציאות כולה, והוא היסוד הראשון או הלבוש הראשון לביטויה של המציאות, ולכן כל ביטוי נוסף מעבר אליו, הינו “לבוש” או “שיכבה” עליו.
1- הדפוס הביו ריתמי(תנועת האנרגיה) של המערכת – האנרגיה של הרמדי, משפיעה קודם כול על הכוח הוויטאלי של המערכת האנושית, ותצור כמעט מיד שינויים שמישור האנרגטי, דבר שישפיע על תנועה אנרגטית אחרת מן הדפוס שהיה עד לנקודת זמן זו, וייצור דפוס אחר כלשהו של תנועה אנרגטית מורגשת וברורה. כמו למשל, העייפות של לייקופודיום בין 4 אח”צ ל8 בערב, משקף את התנועה הביו ריתמית של הרמדי. לאחר מכן – תנועה זו שמתבססת בתוך האורגניזם, תיצור סימפטומים שבאים במחזוריות יומית, כגון כאבי הראש של nat mur שמוחמרים ב10 בבקר. מה שיוצר דפוסיות של הופעת סימפטומים באופן מחזורי וקבוע, מתחיל בשינויי הכוח הוויטאלי, שיראה דפוסיות של תנועה קבועה במשך היום, זמנים של חולשה מול זמנים של התאוששות או כוח. אנו קוראים לזה בהומאופתיה “modalities” . ועניין הmodalities הווה את הביטוי הסימפטומטי הקרוב ביותר לשינוי הראשוני של הכוח הוויטאלי, כאשר נוצר ביו-ריתמוס אחר עם משמעות פתולוגית, ולכן דפוסיות האנרגיה וה- modalities מהווה את המישור הקרוב ביותר לכוח הוויטאלי – ולכן לשורש או לרובד הבסיסי ביותר במערכת.
2- הזיקה הפתולוגית והגופנית של כול רמדי – לכול רמדי יש זיקה ספציפית לאיברים מסוימים. ככל שהרמדי “גדול” יותר, יש לו יותר אפשריות לאיברי זיקה, אך לבסוף גם אצל ה”גדולים”, יהיה ניתן לנסח איברי זיקה בולטים באופן השפעתם על האורגניזם. למשל – cantharis עם זיקה לשלפוחית השתן, או chelidonium לכיס מרה וכבד. החשיבות שלהכיר כול רמדי עם זיקתו הפתולוגית, באה לידי ביטוי במצבים בהם אין הרבה סימפטומים או המצב הרפואי מבולבל מאוד עקב תרופות קונבנציונאליות לאחר שנים, או כאשר רואים מצב בריאותי בדרגה נמוכה מאוד, כך שאין לאורגניזם “כוח” לייצר” סימפטומים מובהקים כלשהם. כמו כן – הבנה לגבי משמעות האיבר החולה באורגניזם, משקפת דברים נוספים על החולה שאולי עדיין לא הגיע השעה שיופיעו באופן קוגניטיבי. למשל איבר הזיקה של gambogia הינה מערכת עיכול, וגם אם לא ניראה את ההופעה הנפשית של רמדי זה, אך ברובד הגופני ניראה את כל סימניו של רמדי זה, נוכל להסיק כי מאחורי הסומטיה הגופנית, יש מערכת רגשית שעדיין ממתינה ליכולת של האדם לגעת בנקודה זו. השאלה שיש לשאול לגבי gambogia – מה קרה לך שנאלצת ל”עכל” דבר מה מהר מדי, ועקב המידיות ההתמודדות עם הסיטואציה נהפכה לגופנית. נקודה נוספת, לאחר שנוצר ביו ריתמוס אחר במערכת, הגוף יגיב על זה בסימפטומים שיתפתחו לפגיעה באיבר מסוים, ומכאן הקשר והמעבר בין קטגוריה ראשונה לשנייה, כלומר – קודם שינוי אנרגטי (modalities – ביו ריתמוס) ולאחר זמן מה – סומטיה של המצב לסימפטום פיזי.
3- הרגשות האופייניים לכול רמדי – (לאורך השנים ניתן לרגשות של רמדי, תשומת לב מועדפת על פני מישורים אורגניים חשובים יותר, דבר שהוביל לבלבול ולחובר הבנה בתוך לקיחת המקרה, וכן לחוסר פרופורציה במתן חשיבות לדפוס רגשי מסוים, ומשקל סימפטומטי לא מאוזן בשקלול של האנליזה, דבר שמוביל לבעיות רבות, בעיקר במעקב-follow up – השני והשלישי.) לכול רמדי תנועה רגשית קונקרטית שנובעת מן ההטיה של הכוח הוויטאלי, כגון pulsatila מייצר תנועה משתנה ולא ברורה בדפוס – קודם כול על הכוח בוויטאלי, ולאחר מכן דרך הופעת סימנים בגוף, כמו מחזור משתנה ולא סדיר, ולבסוף – ברגשות משתנים וקיצוניים. או calcarea carbonica מתחיל בהשפעה על הוויטאליות הכללית , לאחר מכן על תופעות אפשריות של מבנה עצמות ושרירים, ולבסוף הוא מפתח חרדה ש”למצבי אין סיכויי להירפא”. יש דרך מסוימת שהאורגניזם עובר, עד למקום בו נוצר סימפטום רגשי קונקרטי. לכן סימפטומים רגשיים נחשבים ל”רחוקים” יותר ממקור החיים – הוא הכוח הוויטאלי.
4- גישת החיים של המטופל, או הפילוסופית חיים בה הוא מחזיק. אם מצב פתולוגי מסוים שוהה בתוך המערכת לאורך זמן, האדם מתרגל ל”משקפיים” של חוויה אותה הוא חווה לאורך זמן, ואז האדם נוטה לייצר “סיבה” או “היגיון” למה שהוא חש ברובד האנרגטי או הרגשי. ואז הוא מעצב לעצמו תפיסת עולם שהיא למעשה “רמדי” כלומר ביטוי נוסף לפתולוגיה שחיה אצלו. למשל – medorinum יפתח גישה זוגית בה הוא משוכנע שהאישה רוצה אותו מחוספס וקשוח, ולכן הוא ינהג בא באופן כזה, או שיזמן לחייו נשים עם איכויות זהות לתפיסה זו. או – lilium tigrinum מייצר תפיסה נוקשה של טוב ורע – מותר ואסור, ייצר בוטא מול דתיות חסודה. ולכן נראה אנשים שחיים אורך חיים כפול ומייצרים גישה שמצדיקה את הפערים הללו. Causticum מייצר לוחמניות צדקנית של חוסר צדק חברתי, ויפתח עקב כך גישות של מוסר וצדק (האם הם נכונות? גישות הצדק של רמדי זה? לפני הרמדי – לא. ולאחר הרמדי – כן, מדוע? עקב הפרקטיקה של הפילוסופיה הזאת, לפני הרמדי – הפרקטיקה תהייה לוחמנית והרסנית, ולאחר הרמדי, הפרקטיקה תהייה גמישה ומתקשרת את עצמה באופן שמביא לתוצאה הרצויה) כך שגישה פילוסופית לחיים, מהווה את השלב האחרון בלימוד הרמדי, וכן מהווה את הרובד היותר רחוק ממקור החיים – הכוח הוויטאלי.
דוגמאות לאופן לימוד זה במאמר הבא.