1- היציאה לדרך:
ההגדרה של מהי הדרך, מהו היעד, לאן האדם הולך.
האתגר: האם האדם יצא לדרך, האם הוא בדרך, האם האדם במודעות של דרך, האם הוא יודע מהי הדרך, מהי משמעותה, לאן היא מוליכה… אלו השאלות שהאתגר הראשון בא לברר.
זהו צעד חשוב מכיוון שהוא הצעד הפותח את הדרך כולה… דבר המחייב התבוננות עם האדם יודע מהי דרכו ועם יש בתוכו תפיסת דרך ומהי אותה הדרך.
בדרך כלל זהו שלב שאינו ברור לאנשים רבים, כיוון שעצם היציאה לדרך זהו מצב מיוחד וייחודי שלא רבים נוגעים בו.. אנשים רבים נעים במסלולים מתוחמים וידועים מראש על ידי משפחה, חברה ותרבות, והם מדמים שהם ב”דרך” בשעה שהם הולכים בדרך ידועה וברורה מראש.
לכן עצם תחילתה של דרך כפי שאברהם לימד, מתחילה ממקום שיצא מגבול הידוע והמוכר ולהליכה אחר הלא ידוע והלא מוכר.
2- בירור אמיתות החזון:
כאשר ההליכה בדרך הופכת לקונקרטית, החזון נבחן שוב ושוב ביחס לתהליך ההגשמה שלו. ברוב המקרים עצם ההליכה עצמה תוביל לקשיים רבים ביכולת של האדם להחזיק בחזון הראשוני, כיוון שמתברר תוך כדי ההליכה בדרך שתפיסת החזון הראשוני אינו מציאותי, אולי נאיבי, אולי ללא ההבנה הנכונה, ושיש פער גדול בין החזון שהוביל ליציאה לדרך לקשיים שמתעוררים מעצם ההליכה בדרך שם האדם מתמודד עם קשיים רבים שאותם לא הכיר ולא ציפה. דבר המעורר ספקות רבים.
זהו שלב שאנשים רבים חווים בו אכזבה מרה, עד לאפשרות לוותר על התהליך שהחל בהליכה על הדרך.
האכזבה והמציאות המרה המכה על פניו של האדם עלולים להפיל את האדם אחורנית.
כאן האתגר של האדם זהו בבירור של הדברים, בשהייה איתם, בידיעה שאין לו לאן לחזור לאחר שכבר החל את ההליכה בדרך.
3- נושא החיים הזוגיים:
האדם לא נולד להיות לבדו ולא לנזירות, אלא לשותפות. והשותפות האינטימית ע”פ אברהם זו צעד הכרחי למקפצה לאפשרויות נוספות שלא ניתנות לאדם כאשר הוא לבדו (זכר ונקבה)
האחדות והשותפות האינטימית מאפשרת את המגע עם האחדות שנודעת בקלות יתר בתוך הקשר הזוגי האינטימי, עקב השונות המתחברת דרכה נודעת האחדות.
נושא זה בתקופתנו מהווה אתגר קשה במיוחד, מסיבות של שינויים תרבותיים המאפשרים מגוון רחב מאוד של התנסויות במערכות אינטימיות.
דרכו של אברהם מלמדת על הצורך בשהייה ובעבודה של האדם על עצמו בתוך התהליך הזוגי, דבר שאנשים רבים נמנעים ממנו עקב אי הנוחות והזמינות המהירה של בני זוג נוספים אחרים.. דבר שאינו מאפשר לאדם לבסס בתוכו את חווית השונות החוברת לאחדות, דבר המחייב שהייה בתוך קשיים זוגיים טבעיים שהעבודה שם מובילה לאפשרות להכיר באחדות מחיבור של שונות (דבר שנגלה ונחשף לאורך השנים ולא באופן מיידי)
4- טיב הקשר של האדם עם המשפחה המורחבת והקשר החברתי בכלל:
דרך האתגר הזוגי ניתן לבסס את חווית האחדות, אך היא לא הדרך היחידה ויש דרכים רבות להגיע למקום זה.
תוצאות ההבנה דרך החוויה שהאדם והסובב אחד, מאפשר לאדם לחוש כל אדם נוסף כמו שהיה הוא עצמו, כמו שהיה אחיו או אחותו.
זהו מקום ששם האדם חש אמפטיה עמוקה לכל אדם עד לרמה של מחויבות עמוקה לאותו האדם ששם יש את חווית האחדות מולו.. דבר שיכול להיות בין חברים מקהילות שונות כאשר העיקרון המחבר ביניהם זוהי השותפות לדרך מסוימת שם כולם, כל חברי הקהילה אחד..
יש לאחדות ציבורית זו כוח עצום מן הזווית של חיי הקהילה, בתמיכה שהיא נותנת ובהעצמה שלה ליחיד.
האתגר:
איננו בהכרח יצירת חיי קהילה, אלא להגיע למקום ששם האדם חש את האחר כמוהו ממש, “אני זה הוא – הוא זה אני”. משם מתאפשר הכלל הידוע ” וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה” (ויקרא יט,יח)
5- המוכנות לצאת למלחמה למאבק:
האתגר כאן אינו בהכרח ביכולת הלוחמנית, ביכולות להיאבק – אלא למקום באדם שם אין הוא יכול להישאר אדיש למה שקורה סביבו, מקום שלא מאפשר לו להתעלם מסבל במקומות אחרים בעולם, ולצאת ולעשות ממקומו כפי יכולתו.
האתגר במקום זה:
“מה שקורה לאחרים שם – קורה לי פה”. המעורבות של האדם בתנועה העולמית היא עירה, קשובה ומודעת.. עקב ההשפעות ההדדיות של כל בני האדם אחד על השני, והמעורבות ההדדית שיש בין כל בני האדם.
מקום זה אינו מאפשר לאדם בשלב זה להיוותר אדיש ומנותק במקומו כאשר הגישה תהייה פאסיבית, האדם במקום זה יחוש את המחויבות העמוקה שיש לו לעולם כולו, דבר שיכריח אותו לקום ולעשות דבר מה בנידון. הוא יהפוך לאקטיביסט.
6- ניסיון האמונה, אתגר האדם המאמין:
במקום זה החזון הראשוני הופך להיות דבר מוחשי, דבר שניתן למסור אותו לאנשים נוספים. הפיכת רעיון או החזון שהפך למציאות, תלויה בכוח האמונה, יסוד רגשי ואיכות אנושית שעליה לעבור תהליך של התפתחות בפני עצמה, כאשר כוחה של איכות זו הינה בהבנת העתיד שהחזון מכוון אליו, וההנכחה שלו בהווה.. זהו כוח האמונה, ביכולת להנכיח את עתיד בהווה – שהיא תכונת נפש ככל שאר התכונות ועליה להתפתח כתכונת נפש ביחס לרצון, לחזון ולמגמת החיים של האדם.
האתגר:
להיות במקום אחד לאורך זמן ולא לוותר ולא לסוג, כיוון שאיכות אמונה – כוח האמונה בנפש האדם מחייב נחישות ועמידות לאורך זמן רב, גם כאשר האדם עומד שם לבדו כגון סיפורו הביוגראפי של יוסף בנו של יעקב, שאחז בחזון ובנה אמונה שתוצאותיה היו ליצירת מציאות חדשה בתנאים בלתי אפשריים.
האיכויות ההכרחיות באתגר זה:
עמידות, בהירות מחשבתית, ניקיון רגשי, נחישות לעמידה בקשיים כאשר יבואו, ראייה צלולה ובהירה של המציאות גם כאשר אין דבר התומך באדם.
זהו שלב קשה הנבנה לאורך זמן. הזמן החולף הוא חלק מן המרכיבים של התפתחות האמונה ותוצאותיה.
7- אתגר המקפצה הקוונטית:
זהו מקום ששם הדרך שכבר נעשתה, מותירה תוצאות שלא יימחו בנפש האדם, תוצאות של אדם מיוחד, מגובש בכל האיכויות הפנימיות שהזמן החולף בעצמו הוכיח אותן ונתן להן את הסכמתו.
ממקום זה תיתכן האפשרות למקפצה למקומות שם החיבור והקשר המיידי והישיר לאלוהות הופך רלוונטי. עד כה הוא לא היה אפשרי, כעת נפתח השער לקשר ישיר מול האלוהות. עד למקום זה, זוהי דרך המכינה ומכשירה את האפשרות לקשר ייחודי זה.
האתגר:
מקום חדש זה מחייב שינוי יסודי בכוחות הנפש של האדם, לא תיתכן במקום זה כוחות נפש המנוגדים זה לזה, או שפועלים בתזמון שאינו שזור זה בזה.
האתגר במקום זה הינו בשילוב כל כוחות נפש האדם, כוחות גופו והאיכויות שבנה כך שהם כולם מסונכרנים בהרמוניה אחת לשם ההגשמה שם האדם מקדש לאלוהות, שם האלוהות יכולה למצוא באותו האדם משכן ובית לעצמה.
מהי האלוהות, מי היא האלוהות – זוהי נשמת עולם, המיתר הקיומי המחבר את כלל חלקי העולם כולו ליחידה אחת, שם אותו המיתר בעל איכות שיש לה שם, טעם ומילים, אותם אדם שהגיע למעלה זו, יידע להכיל והעביר הלאה מעצמו לאחרים.
האתגר:
אדם אשר כל כוחותיו משועבדים למטרה אחת בלבד, כאשר דבר זה אינו נעשה מתוך אילוץ, לחץ, הדחקה או ההכאבה העצמית, אלא בשם האהבה לבדה.
8- העמידה הזקופה מול נשמת עולם, והיכולת להביע עמדה אישית ברורה מולה:
זהו מקום השייך לאנשים שיש להם קשר אינטימי ארוך בזמן מול נשמת עולם. עם היכרות מעמיקה של תנועת האחדות וכוחה.. לא רבים הגיעו למעמד זה.
זהו אדם שיש בו יסוד פנימי קבוע ולא משתנה, יסוד שאינו מושפע מתנועת הרגשות, אינו נופל מכישלון או ביקורת ואינו מרים ליבו מתשואות קהל.
זהו אדם שחלוף הזמן אינו חל עליו.
זהו אדם שחי בעולם אך אינו שייך לעולם.
זוהי מדרגה התלויה ביסוד באדם שהתעורר להיות פעיל מלא, הוא היסוד של כוחה של האחדות הנטוע בלב כל אדם, שהפך להיות באדם זה יסוד הפנימי שעליו הכול נישען ובו הכול תלוי.
כאשר יסוד זה הפך פעיל, ולאחר מכן התגבש להיות מרכז האישיות של אדם, הדבר מביא טעם ואיכות שמשם ניתן ומתאפשר לאותו אדם מיוחד להראות לנשמת העולם אפשרויות תנועה נוספות, שהן כפי דרגת ההתעוררות וההתגבשות שהוא השיג בדרכו עד למקום זה.
9- זהו האתגר של אדם שיש לו תוצאות חיים מוגדרות אותן ניתן למסור לאחר באופן ברור וסלול.
האתגר:
א- האם האדם יאפשר לאחר לגעת בתוצאות חייו שאופן הנוגד את הדרך בה הוא הגיע לדברים.
ב- האם הוא יזדהה כך עם הדברים שלא יאפשרו לדבר להימסר הלאה.
ג- האם הוא יהיה ברמת הנאמנות לתוצאות הדרך שם הוא יוותר על עצמו למען הגשמת הדבר שחי למענו.
ד- האם יהיה נוקשה, מלא בחוקים ומצוות – או גמיש ורך לתהליך שהאחר יעבור מול הדבר הנמסר דרכו.
ה- האם יידע להיכנע, על אף החרדה לטהרת הדבר.
ו- האם יהיה מסוגל לגשר על הפערים העצומים של הדרך שעבר מול אנשים שעליהם תוצאות חייו מוגשות.
ז- האם ימצא בתוכו את חסד והחמלה לחיסרון המושלמות של המציאות שהוא בא לקראתה.
זהו מקום של אדם שיש בידיו תוצאות אמת של דרך אמתית כאשר האתגר שניצב בפניו הינו כיצד להנגיש את עצמו ואת דרכו כך שהדבר יהיה בר הכלה לאנשים שיוצאים לדרך כעת, ולאנשים שאולי לא יצאו אף פעם לדרך, ועדיין סגולותיו יהיו להם לשרתם ממקומם.
האתגר הגדול הניצב בפניו זהו ביכולת להעביר נושאים מורכבים לרמות שונות ובשפות שונות כך שהטהרה של תוצאות חייו יישמרו.
10- אתגר העקדה:
אתגר זה הינו ביכולת של האדם למות ולהיוולד.
למות (לא מיתה פיזית) באופן מלא לכל מה שחי והאמין עד כה, לכל מה שאחז בו בחוזקה והנחישות עד לנקודה זו.
על מנת שתוצאות דרכו תעבור כצוואה לדור הבא, עליו למות לדבר שלמענו חי.
המבנה הפנימי שנבנה בתוכו עקב ההליכה בדרך, זקוק להתמוסס ולהיעלם.
כך צוואתו תוכל לעבור הלאה באופן הנקי ביותר.
זהו אתגר המיתה לדרך, המיתה לכל מה שהאמין בו.
כך הוא נולד ומחדש למקום המאפשר שחרור ותנועה חופשית מול ההגשמה של דרכו באופנים בלתי תלויים במה שהיה עד כה, ובמה שגיבש בתוך עצמו עד לנקודה זו.
זהו השלב בו מתאפשרת התנועה החופשית המלאה. שם האדם יוצא לחופש (במובנים הפנימיים)
האתגר:
א – להבין את מקומו היחסי מול נשמת עולם.
ב- להכיר בזמניות ובמוגבלות שלו עצמו.
ג- להכיר כיצד כל מה שזכה לו אינו שלו, אלא בא אליו מכוחה של האחדות.
ד- לוותר על עצמו לחלוטין לטובת הגשמת הדבר שלמענו חי.
ה- להתבסס באופן מלא באהבה.