התנסות שלישית – אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ
“הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא” (בראשית כ,ה)
יש תהליך מתפתח בהתנסויות שעובר אברהם, התהליך מתחיל ביציאה לדרך עקב הקול שקרא, ממשיך באכזבה צורבת על הליכה למקום שלא תאם את חזון היציאה לדרך.
התנסות זו הביאה את אברהם למקום ששם הוא ערום כביום היוולדו על מול הנצח.
אז באה התנסות שלישית – שהיא החשש לגורלו שלו וגורל שרה אשתו בידי המצרים ולאחר מכן בידיו של אבימלך מלך גרר.
איום זה נובע מתרבות זרה עם מבנה ערכי המסכן את חיי אברהם וביתו: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי. (בראשית כ, יא)
אך נראה כי אברהם טעה, פרעה ואבימלך יודעים ומבינים מיד כי טעו, ואבימלך אף זוכה לחיזיון נבואי בחלום בדיבור אלוהי ישיר אליו: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה (בראשית כ,ג)
אם כן ממה חשש אברהם? ומהם הבדלי התרבויות בינו לבין פרעה ואבימלך שהביאו אותו להציג את שרה אשתו כאחותו?
בהתנסות השנייה, שם אברהם משיל את כל הקונסטרוקציות האמוניות, המחשבתיות והרגשיות על תפיסת האלוהים שהייתה לו, דבר המאפשר לו לגלות את עיקרון אחדות האל, הכל אחד, העולם אחד כיוון שאלוהים אחד ברא אותו.
מתוך אותה ההתנסות, הוא מזהה את עצמו ואת אשתו כאחד ולא כשני עצמים נפרדים, לכן הוא מכנה אותה: אחות.
המושג אח או אחות בא מן המילה איחוי, כמו עצם שבורה שעוברת איחוי וכך היא חוזרת להיות היא עצמה, שלמה.
אח ואחות הם עצם אחת שעברו איחוי, אח ואחות הם שתי עצמים הנראים נפרדים, אך הם מתאחים להיות עצם אחת.
גילוי האחדות של הבריאה מביא אותו לגלות שהוא ושרה אשתו, הם שני היבטים משורש אחד, הם שני צדדים של אותו מטבע, שורשם אחד – הופעתם שונה.
מכאן הבדלי התרבות וערכיה, בינו לבין פרעה ואבימלך ששם תפיסת האל אינה מתחיית מתפיסת האחדות כדוגמת אברהם.
פרעה ואבימלך תופסים את העולם כישויות נפרדות שאינן תלויות זו בזו, אלא ככוחות שונים עם אופי שונה, לעיתים הכוחות חיים בהרמוניה ולעיתים תיתכן התנגשות בין הכוחות.
אבימלך ופרעה אינם מזהים את הקשר בין הענף לשורש – הענף הוא ישות עצמאית עם יכולת לסיפוק צרכים עצמאי… לנקודה זו השלכות רבות ביחסי אנוש, ביצירת תרבות ובניהול מערכת.
אחת מן ההשלכות המיידיות של גישת פרעה ואבימלך הינה בשימוש באנשים אחרים כמו חפץ לשם שימוש להגשמת צרכים, מהי האישה עבור האיש – חפץ למילוי הצורך, מהו האיש בעבור האישה – חפץ למילוי צריכים. נושא הקשור ישירות לכוח העבודה שעבדים משמשים (האדם – כעבד) דבר שאינו אפשרי בביתו של אברהם.
אברהם חושף בהתנסות הזו סוג חדש של זוגיות וקשר אינטימי, קשר המאחד את הניגודים בין איש ואישה עקב המקור הזהה של שניהם, שם הם אינם נבדלים אלא יוצרים שלמות המבטאת את שורשם.
בהתנסות השלישית אברהם חושף סוג חדש של זוגיות, בית ומשפחה, שלא היה עד אליו. אפילו בזוגיות הראשונה של אדם וחוה יש נפרדות ובעייתיות בקשר עקב הגירוש מן השורש (גן עדן) והלבשת כותונות העור (הלבשת הגוף על הנפש) כאשר התולדות שלהם (קין והבל) הם ביטוי ישיר למצוקה של הנפרדות שאינה סובלת זו את זו (הילדים, קין והבל הם ביטוי הממשיך את מה שההורים לא הצליחו לבטא, את חיסרון היכולת לקבל נפרדות ושונות הנובעים משורש אחד)
לכן אברהם הוא הראשון בהיסטוריה כפי שהמקרא מביא זאת, המחדש קשר זוגי מן הסוג הקרוב ביותר למקור ומבטא את המקור כך שהנביעה המשותפת שלו ושל שרה אשתו מתבטאים באופן בו הוא בונה את ביתו.
האיכויות המתפתחות: אלוהי הפרטים הקטנים, וגילוי האחדות דרך יחסים אינטימיים
1- עיקרון אחדות האל מתגשם בתוך מבנה הבית ומימושו בחיי היום יום.
2- זוגיות מסוג זה, מאפשרת כוח רב לאברהם, משענת ותמיכה להמשך תהליך ההתפתחות שלו ושל שרה ובני ביתם. היא מאפשרת לבנות בית שהוא אבן פינה לקהילה ולאחר מכן לעם, המושתת על האחדות של האל שאינו סותר את ריבוי הביטויים שלו.
3- איכות חשובה: כל הפרטים הקטנים של חיי השעה והיום יום, כולם נמשכים מן האחדות ומגלים כיצד הם ענפים הנובעים מן השורש, דבר המתאפשר עקב איכות הזוגיות החדשה בין אברהם לשרה אשתו.
4– תהליך ההתהוות קורה עכשיו, דרך הפרטים הקטנים, כך שלכל פרט, הקטן ביותר, יש חשיבות במכלול המתהווה בתוך ביתו של אברהם. הפרטים הקטנים שהם כביכול נטולי המשמעות, הופכים לחלק עקרוני בגילויו של אחדות האל.
מהם הפרטים הקטנים: תבליני האוכל, חוט ומחט ובגד שנקרע, המסמר והפטיש שמתקן את השולחן שאחד מרגליו נחלש, המטאטא שבזכותו הבית נותר נקי וכו’..
כולם תורמים ליצירה של הרמוניה במגלה את אחדותו של האל בתוף חיי השעה של ביתו של אברהם.
5- התנסות זו של אברהם באה ללמד ולחדש כי צעד שלישי למפגש עם האל, כרוך באיכות הזוגיות האינטימית שהאדם בונה לעצמו.
הזוגיות והאינטימיות הנכונה, הופכת לתנאי לשם הכשרת התנאים הפנימיים לנבואה לגלוי האלוהי.
6- האיש לבדו חסר, האישה לבדה חסרה… האיש הוא הגשמה של רצון האל – חסר. האישה הגשמה וביטוי לרצון האל – חסרה. ביחד איש ואישה מגלים שלמות, כאשר התנאי לשלמות הינה בלראות בצד השני הגשמה של היבט אלוהי, כפי שגם המצד המתבונן.
מכאן נובעת אינטימית עם אופי חדש, שונה, עם כבוד הדדי בעל איכות הנובעת מן השורש. עם תפיסת הצד השני כבעל ערך העומד בזכות עצמו, ללא קשר לרמה הבסיסית של צד שני כמספק צרכים כלשהם. אז האישה היא אחות ואיש הוא אח, והם הופכים להיות עצם אחת בבניין של בית שאלוהים עצמו נוכח בו.
7- להולכים בדרכו של אברהם הדבר מהווה נקודה להתבוננות, מהי עבורי אישה, מהו עבורי איש?
האם יחסים אינטימיים הם לשם סיפוק צריכים מסוגים שונים (פרעה – אבימלך) ואם כן, מהם אותם הצרכים שהצד השני מספק?
אותם הצרכים שהאחר מספק, שם ועל פיהם יהיו המשברים הזוגיים (מה שהאחר ממלא עבורי לצרכי, על בסיס נקודה זו צפוי המשבר הזוגי)
מדוע? מכיוון שיש באדם נקודות חסר וחסך שאם האיש או האישה הם שם לשם מתן תשובה לחסך, אותו החסך לא יבריא, לא יתמלא על ידי האחר, ואף יעמיק עם השנים ויהפוך לבור עמוק.
לכן – העבודה שדרכו של אברהם מציע להולך בדרכו, היא לבחון את נקודות החסר והחסך שיש בכל אחד מאיתנו, שהם מקום העבודה של האדם על עצמו, ללא הצפייה שהאחר יהווה תשובה לחסך או לחסר. אז תיתכן אינטימיות המתקרבת למעלתו של אברהם, המגלה דרכה את אחדות האל.