כל דבר שהאימא חווה ועוברת בעת תהליך ההיריון, עובר ומשפיע באופן ישיר ומיידי לעובר.
כל עוד והעובר ברחם אימו, קיים בינו ואימו קשר סימביוטי מלא, לאור היותו גדל בתוך רחמה.
למרות שכל מה שהאימא עוברת בתהליך זה עובר לוולד, אין הדבר מחייב שחוויות קשות או מאתגרות מן הזווית הרפואית יהוו העברה נגטיבית המשפיעה על הוולד.
יש תופעות שכיחות ונורמטיביות מן הזווית הגופנית בכל שליש של ההיריון, ולרוב אין בתופעות אלו לצור העברה המחתימה את עצמה באורגניזם של העובר.
תופעות כגון: בחילות, הקאות, פיסורות, טחורים, חולשה ועייפות הן טבעיות מן הזווית הגופנית והן בדרך כלל, לא ישאירו חותם בגופו של העובר.
קיימות תופעות רפואיות מורכבות יותר כגון: אי איזון של בלוטת התריס, רעלת היריון, יתר לחץ דם, סוכרת היריון, שמצבים רפואיים אלו מחייבים טיפול ועשויים ללא הטיפול להשפיע על התפתחות העובר בצורות שונות, העשויות להשפיע על התפתחות גופו של העובר.
בדרך כלל – שלל המצבים הנפשיים העשויים לקחת חלק בהיריון, כגון: תחושת בושה על הגוף המשתנה, או תחושות של כעסים ודחייה מן הבעל או הילדים, וכן תחושות של אי נוחות כלפי הוולד עצמו המתפתח, אינם מותירים חותם בוולד, ויש לתחושות אלו צד טבעי בתהליך ההיריון.
הנושאים שיותירו חותם באורגניזם של העובר, קשורים יותר לאירועים קשים שהאם חוותה שאינם קשורים לתהליך ההיריון ומה שתהליך זה מעורר בנפש האם, באופן הטבעי.
דוגמאות למצבים בהם יש חותם על גופו של העובר:
1- בעת ההיריון, האם של האישה היולדת נפטרה, היה ביניהן קשר חזק ואמיץ, ומותה הפתאומי שם אם היולדת, הביא למשבר נפשי קשה, שהיה ליולדת קשה ביותר להשתקם ממנו.
זוהי חוויה שמשפיעה על העובר, שהוא עצמו חווה את תהליך האבל והיגון של האם.
2- בעת ההיריון האם מגלה כי בן זוגה חי במקביל עם משהי נוספת, ואין בכוונתו להישאר בזוגיות עימה, דבר המוביל לשבר גדול בחלום המשפחתי וכן במציאות עצמה של האופן בו היא אמורה לארגן את חייה מחדש.
דבר זה מהווה קושי נפשי וגופני, החותם את עצמו בגופו של העובר.
3– כאשר האם מגלה כי היא בהיריון, דבר שתופס אותה ללא הכנה, היא מנסה לכל אורך ההיריון להפיל את העובר, חוץ מתהליך כירורגי שאין לה גישה לאפשרות מסוג זה, היא מנסה את כל מה שיש בידה כדי להפיל.
אך העובר נולד לבסוף, עם חותם עמוק בגופו הקשור לרצון של האימא שהוא – הוולד, לא יהיה, לא ייוולד.
4– אם שחשה גועל ודחייה מן העובר ומן הרעיון של ההורות ושל השינוי הגופני שהיא עוברת, דבר הגורם לה לחוש לאורך כל ההיריון תחושות איבה כלפי הוולד.
קיימת מידה מסוימת של תחושות מסוג זה, שהן טבעיות ואין להתכחש להן. אך אם האם חשה רק את תחושות האיבה לאורך ההיריון כולו, הדבר יוצר חותם הנשאר בגופו של העובר.
5– היריון לא רצוי, אולי מאונס, אולי במצבים של משפחה עם תפיסות תרבותיות האוסרות על מין לפני נישואין.
נערה צעירה שכעת היא בהיריון, וכל תהליך ההיריון היא בחרדה על מה שיקרה לה אם הדבר ייחשף חברתית.
חדרה זו הופכת להטבעה בגופו של העובר.
אלו הם סוגי המצבים המותירים חותם בגופו של הוולד, דבר שהוא יחווה את תוצאותיו בגיל מבוגר בהרבה.
אלו הן חותמות גופניות המעוררות בגיל מבוגר יותר תחושות המובילות לבניית גישות חיים, שהאדם לא יידע לשייך את תחושותיו ואת משמעותן לדבר שגרם אותן.
הקושי המרכזי הוא שהגוף זוכר ולא התודעה, אין לאדם במצבים אלו אפשרות לשחזר זיכרונות, אלו הם רשמים פיזיולוגיים הקשורים לאופיו הגופני המולד של האדם, דרכם הגוף משחרר תחושות הטבועות בו, וגורמות לאדם לפתח עקב אותן התחושות גישות חיים מסוימות שאינן נכונות ולא מקדמות את האדם, הן אינן טבעיות לנטייה העמוקה של האיכות המולדת של האדם. זוהי הלבשה של הטבעות על נפש האדם, שהאדם בגיל מסוים יחוש את הפערים, כי יש בו תחושות ורגשות שאינן טבעיות למי שהוא ביסודו העמוק.
הן בדרך כלל יוצרות באדם קשיים רגשיים ביצירת קשרים אינטימיים, או ביחסים חברתיים, שהאדם חש את הקושי ביצירת קשר, וכיצד היה רוצה יחסים עם אופי שונה אך אין לו יכולת לשנות, הדבר חזק ממנו.
אחד מן הסימנים המובהקים של הטבעות תרום לידה בעובר, אלו הן תחושות עצב, קדרות רוח ומצבים נפשיים בעלי אופי סגור ודכאוני, שהאדם חש כי אין להם סיבה, הוא לא יכול להצביע על שום אירוע או תהליך שמשם תחושות קשות אלו נובעות.
ואכן תחושות אלו עשויות להיות בעלות אופי מולד, עקב ההטבעה המוקדמת של חוויות שהאם חוותה בעצמה בעת ההיריון.
שאלה:
האם יש פיתרון למציאות נפשית כה עמוקה וראשונית?
תשובה:
בהחלט כן, בתחום של הרפואה ההומיאופתית, יש בהחלט את ההבנה, את יכולת הזיהוי ואת המענה לסוג זה השל הטבעות.
הניסיון מלמד כי משפחת התרופות של natrium muriaticum – היא הדומיננטית ביותר לניקוי של הטבעות על האורגניזם על העובר בעת ההיריון.
סיכום:
אין בכוונת הדברים לעורר תחושות אשם בקרב אנשים שאולי עשויים לחוש הזדהות עם הדברים.
כוונת המאמר, לעורר את המודעות, ולהראות דרך לאפשרות להבראה מנושאים עמוקים ביותר.
במצבים רבים – לא נכון ולא ריאלי להאשים גורם מסוים.
אך כעת כאשר האדם מוצא כי הוא עצמו נושא בקרבו קושי שאינו קשור אליו ישירות, ואין לו פיתרון להקלה על קושי זה, כיוון שבמצבים רגשיים הנובעים מהטבות תרום לידה, אין למודעות יכולת לשנות, לא דבר ולא חצי דבר.
האדם אולי יהיה מודע למצבו אך ללא יכולת לשנות את אופייה של המצוקה.
ואילו להומיאופתיה יש את הכלים להתמודדות עם מצבים מסוג זה.
לשם כך הדברים נכתבים – על מנת להראות דרך לגעת במקומות עמוקים ביותר, ולהראות את הדרך להבראה מהם.