האפקט של עצב על המבנה הגופני:
1- העצב מאט. עקב ההתכנסות של האדם לתוך עצמו לתוך גורם העצב, נוצר תהליך בו האדם מפסיק את הקומוניקציה עם העולם החיצוני.
דבר זה מהווה סיבה להאטה מטבולית, והגוף כולו מאט את תהליך תנועת הנוזלים בגוף.
2- האיבר המיידי המגיב לעצב, אלו הן הריאות.
הכתפיים והגב העליון נוטים להתקפל פנימה כמעה, עם נטייה פנימה במנח שפוף. יציבה זו שהיא תוצר של עצב – גורמת להכבדה על כלי הנשימה. הנשימה הופכת בתחילה לאיטית יותר ולאחר מכן לקטועה, עם קושי להכניס אוויר ומאמץ שעל האדם להשקיע כדי שהאוויר ייכנס.
3- ככל שעצב ארוך יותר בזמן, הוא משפיע על טקסטורת העור, בעיקר על עור הפנים, ההופך לחיוור, דהוי, הנראה כמו “עור ישן”. החיוורון של העור נוטה להפוך לכהה ככל שהעצב הופך להיות חלק מן הזהות של האדם.
4- עצב כרוני, למשך זמן רב, משפיע עמוקות על דופק הלב. בתחילה דרך ההאטה של הדופק, עד לאי סדירות של דופק הלב.
עצב כרוני, בעיקר עצב הנובע מקשרים אינטימיים שלא הזינו את נפש האדם, גורם להתעבות שריר הלב. לנוקשות של שריר הלב.
5- תהליכי עיכול הנפגעים בעקבות גלים של עצב: תופעות שכיחות הן האטה של מערכת העיכול בתנועת המעיים, עצירות המתלווה באי תחושה מקומית.
לרוב עצב מסוג זה המתבטא דרך המעיים, קשור למאמץ שהאדם משקיע על מנת “לעכל” את האירועים שהובילו לעצב. אם העצב הגיע לדרגה של אפקט על המעיים זהו סימן שהאדם כמו וניכנע לקושי להבין לעבד את האירועים, לכן הם הפכו לגופניים.
בתגובת מעיים לעצב – קיים מאמץ אקטיבי של האדם לפרק ולעבוד עם גורמי העצב.
6- עצב הגורם לכאבים מוטוריים:
העצב מאט את כל רמות המערכת, כאשר מבנה שלד שריר סופחים לתוכם את העצב, התנועה הופכת לאיטית יותר ומשם למסורבלת וכבדה. דבר המהווה סיבה להצטברות של חומצות חלב ורעלים אחרים בתוך תאי השריר ובפרקים.
מצב זה גורם לתופעות של נוקשות, כבדות וכאבים מקומיים.
לאורך זמן מצב זה מהווה סיבה לדלקות פרקים עם נטייה לדפורמציות.
מיקום הכאבים במבנה שלד שריר, מלמד על האופן בו האדם התמודד עם העצב ומה הייתה האסטרטגיה שלו בהתמודדות (כפי שנכתב על נושא זה במקומות קודמים, בנושא “שלד שריר”)
7- עצב המהווה סיבה לכאבי ראש (מגרנות)
לרוב זהו עצב “חדש” יחסית, האדם מודע בדרך כלל לעצב ולסיבותיו.
כאבי ראש מעצב מלמדים על הקושי של האדם להבין קוגניטיבית כיצד מתמודדים עם העצב. זאת עקב ההצפה הרגשית של העצב את האדם וחיסרון היכולת שלו להתמודדות רציונאלית – קוגניטיבית עם עצב, שהוא עצמו נובע ממקומות עמוקים יותר (בדרך כלל) מיכולת המודעות והשכל לגעת בו.
8- סחרחורת, ורטיגו, הנובעים מעצב:
זהו סימפטום המשקף באופן קיצוני עוד יותר מכאבי הראש, את ההצפה הרגשית, ואת הקושי להכיל ולהתייחס רגשית לגל העצב העולה.
9- מחלות אקוטיות שהן תגובה לעצב, כגון: דלקות אף – אוזן – גרון.
הן אינדיקציות לעצב אקוטי, מיידי, שלאדם אין כעת כלים לעמוד מול גורמי העצב ו”לשוחח” עימהם. דבר המביא לכאב חד מן הזווית הרגשית, ומתבטא דרך דלקות מקומיות.
לפי מיקום הדלקות, ניתן להבין על אופן ההתמודדות של האדם וכיצד העצב פוגש אותו.
(נקודה זו נידונה רבות בקטגוריה של “דלקות ומשמעותן”)
10- עקב ההאטה האופיינית לעצב, הדבר גורם להפסקת תחושת הרעב. בעיקר בגלי עצב מיידי ואקוטי, תחושת הרעב והרצון לאכול כמו ונעצרת. אין כלל תחושה של צורך או רצון לאכול.
בעצב כרוני – יש נטייה טבעית לצורך בטעם מלוח באוכל.