לאלו ההולכים בדרך – זריזות מביאה לידי נקיות

ניקיון: זיהוי המכשולים

כאשר אדם הלך לאורך זמן המספיק לביסוס הדחיפות המניעה אותו קדימה.
הוא עובר שינוי יסודי שעניינו האיסור שהוא עצמו מכתיב על עצמו, על בזבוז הזמן.
הזמן הופך בקרבו של אדם בשלב הזריזות, למשאב החשוב ביותר, כיוון שלא נותר יותר זמן לבזבז.
אדם זה הופך לאקונומי ביותר בנושא הזמן שלו. בזבוז זמן הינו “החטא” והחמצה של התכלית. לכן הוא מחשב את זמנו היטב. הוא הופך לדקדקן בכל הנוגע למה שהוא עושה וכמה זמן יש להשקיע בכל נושא ועניין.
המשאב השני החשוב ביותר, שהוא מתעורר להבחין בחשיבותו, להעריך ולחשב אותו, הינו כמות האנרגיה והכוח העומדים לרשותו. כמה אנרגיה שיש לו לשם עשייה מסוימת.
הוא משקלל בעשייה שלו את שני המרכיבים הללו, כאשר הראשון בחשיבותו זהו הזמן והשני הוא כמות הוויטליות והאנרגיה שיש לו.
בזבוז של שני המשאבים הללו מטרידים אותו במיוחד.
אז מתעוררת בליבו שאלה המובילה לאחר מכן לשינוי בתפיסת עולם, שהיא שאלת הניקיון.
הוא מבין שעל מנת שיהיה מסוגל לעמוד ולהצליח להגשים את יעדו, עליו להיות בדרגת ניקיון גבוהה מספיק שתאפשר לו את תהליך ההתקדמות. הוא מזהה קשר ישיר בין האטת התהליך ללכלוך המצטבר.
הוא מזהה כי הניקיון הופך ליסוד עקרוני באפשרות שלו לנוע קדימה או “להיתקע” במקום.
הוא רואה את הקשר הישיר בין “לכלוך” לעצירה ולהפרעה שבדרך. כאשר “ניקיון” מאפשר תנועה פתוחה לכיוון ההתקדמות שלו.
ככל שהוא מחויב יותר, לעצמו, לדרכו, לתכלית שעליה הוא היה מעוניין להגיע- הוא מגלה כי יש בדרך הפרעות שעליו להסיר, כיוון שהן הופכות לדבר המעכב ומייגע.
לכן נושא הניקיון הופך להיות מטרה בפני עצמה, כיוון שהוא מזהה את תהליך השמירה על ניקיון כמרכיב עקרוני להסרת המכשולים שבדרך.

ארבעת דרגות הניקיון:

1- ניקיון גופני במובן הפשוט:
הוא רואה קשר ישיר בין הזנחת ההיגיינה האישית לבין תפקוד קוגניטיבי ירוד. הוא רואה כי כאשר הוא חש נוח וטוב עם גופו, תפקודו המנטאלי מושפע ישירות מתחושת הנינוחות הפיזית. לכן הוא הופך למודע ולקפדן בכל מה שקשור לנושא שמירת ההיגיינה הגופנית.
הוא רואה כי אי נוחות פיזית לאור ריח גופני לא טוב, או חיסרון בשטיפת הגוף במים, גורמת לאי נוחות ההופכת למטרד נפשי כתוצאה מזה. וזאת הוא לא יכול להרשות לעצמו כעת, בשלב זה.
במקום זה, הוא אף דואג לשמירה של בריאות הגוף, כיוון שמחלה, מצוקה או כאב גופני, אף הם הופכים למטרד המעכב את הדרך. לכן הוא קשוב לצורכי הגוף לשם שמירה על בריאותו של הגוף דרך תנועה וכושר גופני.
2- ניקיון תזונתי:
הוא מזהה קשר ישיר לסוגי המזונות המיטיבים איתו, ואותם המזונות שגורמים לו להאטה בקצב שהוא מעוניין לשמר לעצמו. לכן הוא הופך להיות מודע ולקפדן מאוד לכל מה שניכנס לו לתוך גופו כמזון.
הוא מזהה כי מזון מסוים מעודד את יכולת העבודה שלו לעומת מזון אחר המאט אותה.
כמו כן הוא מזהה כיצד מזון בעל אופי מטהר ומנקה כגון ירקות, פירות, מזון טרי, פחמימות עשירות וכו’, תומכות ברמת הוויטאליות ומאפשרות עשייה איכותית יותר בכל מה שהוא עוסק עימו.
לכן הוא הופך לקפדן מאוד בכל הקשור לנושא התזונה. לא לשם המראה או חיטוב הגוף, אלא לשם הכשרת הקרקע הטובה ביותר והסרת המכשולים הגופניים הנוטים להיות מושפעים עמוקות מנושא המזון. זאת על מנת להיות כשיר לדרך אליה הוא חש מחויבות.
במקום זה, הוא בונה אורח חיים עם תשומת לב רבה להרגלי תזונה, לכללי תזונה המכתיבים את דרגת הוויטאליות. כללים כגון:
זמני האכילה, כמות המזון ואיכותו בכל ארוחה, צירופי המזון והנקודה המרכזית – מצבו הרגשי בעת האכילה. לנקודה זו יש ערך עצום. אכילה של מזון שאינו “בריא” במצב רוח טוב, מזין יותר מאכילה של מזון איכותי כאשר האדם במצב רוח נגטיבי.
3- ניקיון רגשי:
הניקיון הרגשי הופך להיות עבורו נושא מרכזי ביותר. הוא חש מייד כי רגשות נגטיביים הופכים להיות מכשול אמיתי. רגשות כגון: כעס, שנאה, קינאה, איבה, מרמור, תסכול, גישה תחרותית מדי. וכן עצב עמוק, ייסורים מן העבר, קושי קומוניקטיבי לאור חוסר ביטחון, ועוד..
כל אלו הופכים להיות מכשול בדרך, מעכב וחסם הגורמים לחלחול של “רעל” רגשי המפעפע בנפש וגורם לעצירה של תהליך.
לכן אדם זה אינו יכול להניח למקומות רגשיים אלו לנהל אותו, והוא עושה פעולות יזומות רבות כדי לנקות את עצמו מ”רעל” של רגש נגטיבי.
למשל, כל עוד שהוא חש כי יש בתוכו מקום לא פטור מול משהו הקרוב אליו, הוא לא יוכל ללכת ולישון. הוא יחוש דחיפות ומחויבות עצמית להתקשר לאותו האדם ולנקות את מה שביניהם, על מנת שיוכל ללכת לישון בניקיון. אי הניקיון ביחסים עשויים להדיר שינה מעיניו, דבר שהופך להיות אבן נגף במקומו של אדם זה.
הוא רואה כמטרה ותכלית לבנות בתוכו גישה פנימית של שמחה נינוחה. הוא מזהה כי פשטות השמחה מקדמת אותו על התכלית, ואילו רגשות נגטיביים הופכים להיות דבר המעכב. במקומו של אדם זה, נוצרת המחויבות והדחיפות להתנקות מרגש נגטיבי.
4- ניקיון מחשבתי:
הוא מזהה כיצד רגשות מעוררים בתוכו סוגי מחשבות העוקבים אחר מקומו הרגשי.
הוא רואה כי דפוסי מחשבה שיש בו, נבנו בתוכו בעבר כי כך הוא הסתגל להרגיש או להגיב רגשית כלפי נושא כלשהו. דבר שיצר בתוכו דפוסי מחשבה שהם רק תוצר למצבי רגש ולנטייה רגשית שנבנתה בתוכו בעבר הרחוק.
אלו מחשבות שעולות כעת מעצמן והן יוצרות גירוי המפעיל רגש שבו האדם אינו מעוניין יותר. הוא מזהה כיצד מחשבות עולות בתוכו “אוטומטית” ללא יכולת בחירה או שליטה בהן. דבר שהופך להיות עבורו הפרעה אמיתית.
בעיקר מדובר באותן המחשבות קשורת לצד הנגטיבי, או הקשה שהוא מביא עימו מן עברו.
בשלב זה האתגר לא פשוט. העקביות חסרת הפשרות היא סוד ההצלחה.
בתהליך הניקיון המחשבות משתנות. דבר המתרחש לאור שינוי הגישה, ולאור שינוי המצב הרגשי שעובר אף הוא תהליך של זיכוך והתנקות, דרך המודעות והעבודה מן הקטגוריה הקודמת.

על ארבעת נקודות אלו, אדם זה הופך לדקדקן ולקפדן. לאור הצורך לשמר את עצמו במקום הנקי והמעולה ביותר, לשם ההצלחה ולאור קוצר הזמן המפעפע כעת בעורקיו.
עבור אדם זה, תהליך ההירדמות בלילה , זהו זמן סיכום של יום. מה הכתיב לו הצלחה או כישלון באותו היום. מהי דרגת הניקיון שבתוכה היה וכיצד עלה בידו לנהל אותה.
הוא חש היטב את המשמעות של אקולוגיה נפשית, ורואה הבדלים משמעותיים ביותר בנינוחות הפנימית שלו, כאשר קיים הניקיון או כאשר ניקיון זה הופר.
הוא מזהה כיצד יום שבו הצליח להעמיד את עצמו נקי, זהו יום ששם התרחשה התפתחות נכונה, מהירה ואיכותית יותר. לכן נושא הניקיון הופך להיות מוטיב מרכזי בחייו, בשלב זה.