י”ב – בן שמונים לגבורה:
איכויות של ילד הנולד עם נטייה מולדת ל”גבורה”:
ילד זה מגלה את איכות הגבורה במובן הפשוט. נראה כי אין הוא מפחד מכלום, הוא עושה מעשים הנראים כמסוכנים, מטפס על עץ גבוה, הולך על מעקה של גג, קופץ למים עמוקים כשאינו מיומן בשחייה עדיין. יש לא תעוזה עם פזיזות שהופכת את ההורים לדרוכים ולמודאגים ממנו.
הוא לא מגלה פחד מכלום, גם לא מן ההורים עצמם. יש בו סוג של התרסה כלפי המבוגרים וכלפי מי שמייצג סמכות, אין לא יראה מאף אדם. גם אם ההורים יאלצו ויענישו את הילד, דבר זה לא יגרום לו לחוש ייראה או חרטה.
בגיל מבוגר יותר הוא הופך לרודף צדק, ויוצא להילחם ללא חשש מול המורה או בעל סמכות, אם הוא חש כי אותו המורה העליב או שלא התנהג ביושרה כלפי אחד מן התלמידים.
אין לו חשש ממה שעשוי לקרות לו לאור קריאת התיגר שלו על המערכת. שיקול הדעת שהוא עצמו עשוי להיפגע מיציאה להגנה על חברו, אינה מהווה סיבה לעצירה עבורו.
בגיל מבוגר יותר הוא מתכנס פנימה, מחדד עולם פנימי ערכי גבוה מאוד. בהיר ומיוחד.
בשלב מסוים הוא מבין כי אין טעם יותר במלחמות. הוא מתעורר לראות כי הוא נלחם מלחמות המייצרות עוד מלחמות. והמלחמות שהוא מייצר אינן מועילות לדבר שהוא מבקש לשנות.
הוא הולך פנימה, לא מתוך כניעה, אלא מתוך פיקחון עמוק של המקום ששם קיימת התשובה.
הוא אדם אמיץ, ישר, כנה, רגיש לזולת, ערכי באופן מולד, בעל אצילות פנימית מולדת.
יש בו הזדהות עמוקה עם הסובל, עם הזנוח.
גם כאשר הפסיק את מאבקיו החיצוניים, והלך פנימה, הוא הולך תמיד עם דרישה עצמית גבוהה מאוד לדבר המוחלט, לערך הנכון, לזיקוק העצמי ולעבודה עצמית ללא רחמים עצמיים.
זהו איש חזק, שאינו מעגל פינות לעצמו. בעל משמעת עצמית עמוקה וחזקה ביותר.
עם כוח רצון שהולך ונבנה לאורך השנים והופך להיות אבן יצוקה.
אנשים יודעים כי ניתן להאמין ולסמוך על מילה של איש זה. כאשר הוא לוחץ יד בעסקים, לחיצת היד לבדה מספיקה ללא צורך בחוזים או בעורכי דין.
זיקה גופנית של אדם בגיל זה:
אדם בעל מידת הגבורה שהגיע לגיל זה, גופו אינו מהווה סיבה לעצירה של דרך האמונה שלו.
גם כאשר גופו חרב בייסורים, הוא נותר חד ובהיר וממשיך את דרכו ואת צוואת חייו עד לנשימתו האחרונה.
זהו אדם הנאמן לדרכו באופן שלגופו ולמחלותיו אין כל השפעה על הדרך עצמה.
זהו איש גיבור.
י”ג – בן תשעים לשוח:
איכויות של ילד הנולד עם נטייה מולדת של “לשוח”:
ילד מיוחד כבר מן ההתחלה. יש לו התבוננות כמו מן הצד על העולם, למרות שהוא ילד. הוא רואה דברים אחרת, כמו שאינו שייך לעולם הזה. אינו מדבר הרבה בתחילת חייו. במקרים מסוימים מתחיל לדבר מאוחר בהרבה מילד ממוצא. הדיבור קשה לו.
בעולם המבוגרים הוא עשוי להיכנס לקטגוריה של מעוכב התפתחות ברמה הלשונית או הדידקטית. העיכוב במקרים אלו נובע מחוסר ההיגיון שהילד מוצא בדיבורים, בשיחות, בדברים שהוא שומע וכיצד האנשים מדברים.
כאשר הוא פוגש את העולם לראשונה דרך כלי השמיעה שלו, הדבר גורם לו צרימה חורקת הקשה לשאת. הוא רואה וחש מייד את ה”שקר” הקשור לאופן הדיבור של בני האדם. את אי האחידות בין המלים, הצלילים והכוונה. דבר זה גורם לו להסתגרות ולקושי גדול בקומוניקציה עם העולם.
בגיל צעיר הוא נוטה לדבר לעצמו, להאזין לקול שבוקע מגרונו, הוא מתבונן בפליאה רבה בפלא של הקול שהוא עצמו מייצר. אך כאשר הוא מקשיב לצלילים הבאים מאנשים סביב, הוא אינו יכול להבין את הפער העצום בין המילים והצלילים.
נוח לו לבדו, למרות גילו, הוא מוצא מהר דרך להעסיק את עצמו. יש לו סוג של אינטימיות עצמית בשהייה שלו עם עצמו. הוא ממלמל לעצמו הברות ומילים, לא תמיד עם בהירות או היגיון. אך עצם הפקת הצלילים הבוקעים מגרונו כמו ומנחמים אותו בעולם שבו הוא חי כעת.
כלפי העולם הוא עשוי להיראות מוזר, לא שייך.
כאשר הוא גדל יש בו משיכה טבעית להיות לבדו בטבע, במקומות בהם האדם לא נגע ולא קלקל אותם עם עיצוב מכוון. הוא נהנה מדברים כמו שהם, מן הרוח, מן העננים, מן הטעם המתוק הטבעי של הדבש, ממעוף הציפורים. יש בו פליאה ממראות טבע, מגלי הים, מן העונות המתחלפות.
בנטייה מולדת של איכות “לשוח”, בכל שלב בגיל האדם, יש משיכה טבעית ועמוקה לעולם הנסתר, הלא ידוע והלא משיש. הם חשים את הקריאה לעולם שאינו נראה לעין.
המסך המפריד בין עולם החומר לעולמות הנסתרים, דק מאוד, כמעט שקוף בקרב אנשים אלו.
כמעט שהם יכולים לדבר דרך המסך עם עולם הרוח.
דבר זה הופך את חייהם בגיל צעיר לקשים ביותר. ורק בגיל בוגר בהרבה כאשר הבינו את צדקתם ובנו בתוכם את הכלים הנדרשים לקומוניקציה בשתי רמות בסיסיות – האחת כפי שהעולם נוהג והשנייה כפי דרך האמת, אז אותו מסך אינו מהווה דבר מסתיר יותר עבורם.
אלו אנשים מיוחדים, היודעים דברים עמוקים, ללא למידה של טקסטים, אלא מתוך הבנה וידיעה ישירה.
יש בתוכם אחידות, ישרות הנפש, תמימות ופשטות מן הסוג שהופך אותם לאנשים היודעים את האמת. האמת של צליל המילה עם התוכן המגיעה עמה.
לא ניתן “לשקר” אנשים מסוג זה. אלו אנשי אמת.
זיקה גופנית של אדם בגיל זה:
אדם שנבנה לאיכות “לשוח”, שמח להזדקן, אינו חושש מן המוות, אינו חרד מקמילתו של הגוף.
גם עם הוא חולה, וגופו כואב ודואב, אדם זה חווה את כמילת הגוף כשלבים של הסרת המסכים הממסכים לפגוש ולראות את מה שידע ואת מה שהוביל אותו כל חייו.
אין בו פחד לנוכח החיים המסתיימים.
יש בו שקט מופתי, נינוחות עמוקה, שלמות הקבלה של המציאות ללא שום וויכוח על הקיים או על מה שהיה בעבר.
הוא יכול לראות כיצד האיכות שהייתה בתוכו מגיל ילדות, לא השתנתה, לא החליפה את צבעיה. אלא התבגרה והפכה לחכמה יציבה, כך העולם כולו אינו יכול לעמוד מולה.
השיחה שלו שאובה בתחילה מן העולם האחר שמעבר למסך, ובגיל בוגר מילותיו נובעות מכוחה של האחדות, כמו שנעלם והתפוגג המסך.