א- קרסוליים וכפות רגליים: שורשים
האם יש לאדם שורש, האם מעשיו משתרשים. לעתים בעיות בכפות רגליים קשורות לנושא בית, אי יציבות בחיים המעשיים, תחושה שאין לאדם מקום ואדמה.
לעתים אדם שהוא ללא קרקע – מרחף, לא מרוכז, תזזיתי ללא שקט (יסוד האוויר) מצבו מתבטא דרך הקרסוליים, כגון נקעים חוזרים בפרקי הקרסוליים, המשקפים על חיסרון השורש והקרקוע.
אנשים שנעקרו מבתיהם כגון עקורי גוש קטיף, עשויים לפתח בעיות בקרסוליים.
ילד שנולד עם פלטפוס עשוי להיות מגשום, ללא קואורדינציה, ולכן עם קושי ביסוד האדמה הקשור בגיל ילדות למערכת העיכול וליכולת למידה.
ב- אזור הברך עד לקרסול, עצם ה tibia, fibula שריר התאומים: הכוח לטעת את תוצאות ההליכה.
המנוע שקשור לתנועה לעשייה בעולם החומר, מעשיים שמאחוריהם יש מגמה להגשמה של תוכן מעשי, קונקרטי בעולם הגשמי. רצון להגשים זוגיות, עסק, מימוש של יכולת פנימית עם רצון לראות תוצאות קונקרטיות וכו’…
בדרך כלל אזור זה נוטה לנוקשות יתר, לכיווצי שרירים, לפגיעות של קריעת רצועות, שריר או גיד.
תופעות אלו באות בדרך כלל, על בסיס הקושי והרצון לממש דבר מה למציאותי וחומרי, כאשר הקושי מול תהליך המימוש עשוי להתבטא דרך נוקשות יתר או פגיעה בשריר, גיד, רצועה, המבטאים את המאמץ המרוכז שעשוי להיות מופרז, מוגזם וללא פרופורציות ביחס לצורכי הנושא הנדרש להגשמה.
ג- ברכיים: יוזמה, רצון, פריצת דרך, ביטחון בהליכה למקום לא ידוע, האומץ לשנות, היכולת להתקדם למרות שאין עדיין דרך סדורה.
הברך מובילה את צעדי האדם, היא זו המתרוממת ראשונה ואז כף הרגל הקשורה למגע עם עולם החומר עוקבת אחרי תנועת הברך.
לכן בעיות בברך מלמדות על פחדים הקשורים לתנועה קדימה, על הידיעה באדם לאן הוא צריך ללכת אך שיש לו בתוכו קושי, חרדה ופחד מן ההליכה ומשמעויותיה.
אנשים רבים סובלים מבעיות ברכיים, הדבר מצביע על הפוטנציאל של “דרך” הקיים בהם. לאור פוטנציאל הדרך שיש בהם ולאור הקושי ללכת בדרך, לכן יש סומטיזציה המעידה על היכולות הגנוזות. כלומר על היתרונות בכוחות הנפש שיש באדם.
ד- הירך, האזור בין פרקי האגן לברך, עצם ה femur – שריר ארבעת הראשים (קדמי) ו שרירי פושטי הירך (אחוריים) : אזור זה מהווה את המנוע התנועה המרכזי, יש בו כמות עצומה של כוח ואנרגיה אגורה הממתינה לפעולה. הירך יוצאת מן האגן, שם יש כוח את מרכז כובד התנועה של האדם.
לכוח שיש באזור זה יש ארבעה כיוונים:
ירך קדמית – כוח הקשור ליכולת התמודדות, קונפרונטציה עם מצבים הדורשים כוח, לחימה, התגוששות, מאבק הדורש כוח ועמידות מול כוח נגדי זהה.
ירך פנימית – כוח עם רגישות גבוהה ביותר לסימולציה מינית. אזור זה “שומר” חוויות מיניות, תחושות של אינטימיות מינית, לעתים אזור זה מגיב חזק ביותר בפגיעות מין, או להתרגשות מינית.
ירך אחורית- אזור זה קשור ל”תנועת ההיסטוריה” הקשורה להליכה של האדם בעולמו. זיכרונות הקשורים לקשיים שונים בדרכו של האדם נשמרים באזור זה.
אם אזור זה נוטה להימתח מהר והרבה תוך כדי מאמץ גופני, זוהי אינדיקציה למיחזור של אסטרטגיות ישנות שכבר לא רלוונטיות, והאדם נעזר בטכניקות ישנות שצריכות רענון (טכניקות הקשורות לאופן בו האדם נעזר בכוחות השונים כדי לנוע קדימה)
ירך צידית – אזור זה משמר את הכוחות והמאמצים הקשורים לאינטראקציה עם העולם החיצוני, כיצד האדם מבסס את מאמציו כאשר הם פוגשים את העולם החיצוני המביא עימו קונפליקט, אי הסכמה או התנגדות. לכן אזור זה רגיש ועשוי לפתח כאבים הנובעים מגב תחתון כגון כאבי סיאטיקה.
יש צורך לאבחן את היחס בין רגל שמאל לימין, והאיזון ביניהם. רגל ימין מעשית, רגל שמאל רגשית.
ה- פרק הירך עם האגן: אנרגיה מינית, זהות זכרית או נקבית, עשייה הנובעת מן הזהות המינית, יציבות ומשאב אנרגטי ראשוני הקשור לעשייה וליכולת עמידה, יציבות והתמדה.
פרק זה קשור ישירות לערך העצמי, להערכה עצמית הנובעת מן ההגדרה של הזהות המינית. לכן זהו הפרק הרגיש ביותר בגיל המבוגר, בעיקר בנשים בנושא אוסטיאופורוזיס. כאשר תופעה זו משקפת על יסוד חלש בביטוי המיני, וכיצד נשיות לא התפתחה ביחס לפוטנציאל האפשרי לאותה האישה. בדרך כלל זוהי תופעה על בסיס של הדחקה ביכולת הנשית הקשורה למימוש באישיות שלה עם מיניות אפשרית שהודחקה.
ו- פרק כף היד ואצבעות הידיים: זהו החלק האמון על העשייה של הפרטים הקטנים, הדקים שמהם מורכבת המציאות.
לבסוף החיים אינם התמונה הכללית מגובהה, אלא העיסוק היומי עם הפרטים של חיי היום יום. כל אותם הפרטים הקטנים מהם מורכב היום של האדם.
בדרך כלל, בעיות באזור זה משקף על הקושי במתן תשומת לב לפרטים הקטנים והעדפה להתעלם מהם או קושי בעיסוק איתם. הקושי הנדרש מן האדם לדייק את עצמו מול מה שהוא עושה, עשוי לעורר התנגדות לסוג של תשומת לב, עקב הזהירות ודיוק. ככל שקיים יותר קושי מול מחויבות לפרטים, שם תופיע בעיה בפרקים אלו.
(יש לפרקי האצבעות ולאצבעות עצמן, משמעות נפרדת דקה יותר, המשקף על סוג הפרטים שמהווים לאדם קושי בהתמודדות, עליהן יבוא מאמר נפרד)
ז- הזרוע, מן פרק המרפק עד לפרק כף היד, עצמות ה radius. Ulna : “הזרוע המבצעת”.
מן האזור הזה נובע הכוח שמשם באה האנרגיה לעשייה העצמה של עולם הפרטים הקטנים, כף היד עניינה המיקוד בפרטים ותשומת לב אליהם, אך הכוח ואנרגיה לעיסוק עימם בא מן הזרוע. שם יש את הכוח לעשייה.
ח- פרק המרפק: המורכב הצמות ה radius. Ulna של הזרוע ועצם ה humerus המתחברת לכתף. המרפק עניינו יצירת טריטוריה, תחום וחלל של האדם השמור לו, לצרכיו ולאינטימיות שלו. כאשר החלל של האדם נפרץ והוא חש כי עליו להילחם על החלל שלו, ולצור לעצמו טריטוריה מוגדרת, זהו בדרך כלל המקום יש נוצרות בעיות וכאבים באזור זה.
אם יש במרפק בעיה כלשהי, לרוב יהיה קשה להבחין כיצד הכאב באזור זה קשור לנושא הטריטוריאלי שנפרץ לאדם, יש לברר עם האדם מה זה עבורו מושג החלל האינטימי היוצר טריטוריה אישית.
ט- היד, עצם ה humerus, המחוברת לכתף, יש באזור זה שלושה שרירים מרכזיים, ה deltoid, biceps, triceps.
זהו האזור היוצא מבית החזה, לכן יש לו קשר מיידי לבית החזה שם ביתם של הריאות והלב. אזור זה מתחיל בבית השחי, עד למרפק.
קשור לעוצמה הרגשית – דבר המתבטא בריח בית השחי הקשור בדרך כלל לעוצמות רגשיות המרוכזות בבית החזה, ויוצאות לידיים דרך בית השחי, וככל שריח בית השחי חזק וחריף יותר, הדבר משקף על העוצמות הרגשיות הנובעות מן הריכוז הרגשי.
יש לאזור זה בדומה לירך של הרגל, ארבע כיוונים:
השורש – זהו בית השחי במשקף על רגש מרוכז ופוטאנטי, המתבטא ריח ובשיער בית השחי.
שריר ה deltoid , שריר הכתף, שהוא קשור לחוסן, חוזק. שריר זה מהווה הצהרה של האדם לגבי יכולת הנשיאה שיש לו את עול החיים. בעיות או כאבים בשריר זה משקפים על הקושי של האדם לנשיאה של עול במובן המיידי. המטלות שהוא מחויב להן כעת מעוררות בתוכו את הקושי, גם אזור הצוואר קשור ליכולת הנשיאה של מחויבות, אך הצוואר משקף את הצד העקרוני של אחריות לאורך זמן ואילו שריר ה deltoid מהווה שיקוף לצד המיידי של נושא המטלות ויכולת ההתמודדות עימן.
שני השרירים – הדו ראשי (שריר הבריונים) והתלת ראשי האחורי. שניהם קשורים ל”קרבה” ו”הרחקה” של האדם מן המרכז שלו, כלומר מן הלב.
בעיה או כאב בשרירים אלו מציין על הקושי בדינאמיקה של “גבולות הרחקה והתקרבות” ביחס לקשרים אינטימיים, זוגיים או חבריים. עד כמה האדם מסכים להתקרב או לאפשר קרבה עליו, ועד כמה הוא מרחיק את המגע והקשר שלו עם העולם.
לכל אדם מרחב וחלל אינטימי, תנועת הידיים שני שני שרירים מנוגדים אלו קשורים ליצירת חלל שם האדם חש נוח, חלל הנוצר ונושם עקב תהליך הרחקה או התקרבות.
י- מפרק הכתף המורכב מעצמות ה humerus. Scapula. Clavicula, שרירים מרכזיים הם ה deltoid. Trapezius. עם חיבור לשרירי גב וחזה.
פרק זה קשור לנושא האחריות ויכולת נשיאה של עול החיים.
כאשר יש “כתף קפואה” למשל, זוהי אינדיקציה ל”קיפאון” של יכולת הנשיאה של האדם את נושאי האחריות שיש עליו.
כמו כן, המנח והיציבה של הכתפיים מלמדות על יחס של האדם, ותחושתו כלפי נושא האחריות שיש עליו – מהי הגישה שלו כלפי נושאים אלו (דבר זה דובר במאמרים קודמים)
יש להיות מודעים לנושא הצדדים ביחס לכתפיים. ימין מלמד על היחס העקרוני, ערכי, זכרי, לנושא האחריות ואילו צד שמאל (בדרך כלל) משקף על התחושה, הרגשות וכוח הרגשי הנדרש כדי לשאת עול כלשהו.
שתי הכתפיים נפגשות בצוואר, בחוליות הצוואריות, שם מתמקד נושא העול והאחריות.
כל חגורת הכתפיים קשורה לנושא זה, בצוואר זהו היסוד העיקרון וגישה העקרונית לנושא העול והאחריות וככל היוצאים מן הצוואר כלפי ה deltoid , יוצאים לעשייה ולהוצאה לפועל של יכולת לקיחת האחריות וכיצד זה מתרחש בפועל.