מערכת שלד שריר, עניינה: תנועה.
תנועה רצונית, להבדיל ממערכות שרירים אחרות כגון לב ומעיים, שם התנועה אינה רצונית, אלא פועלת בדינאמיקה עצמאית.
התנועה הרצונית של מערכת שלד שריר מחולקת לאזורי תנועה שונים, שלכל אזור בגוף יש יכולת לתנועה הייחודית לו, וכן לכל אזור תנועה בגוף יש תכלית לתנועה המיוחדת לו, כגון שרירי הזרועות תכליתן להחזיק, לאחוז, לפעול פעולות של עשייה וכו’, אין זה תכלית שרירי הגב למשל.
לכל אזור במערכת שלד שריר יש איכות הייחודית לו לשם תנועה המגדירה את איכותו.
תנועתו של איבר מגדירה את אופיו, הגב למשל – מייצב, מעמיד ולכן נותן לאדם תמיכה של “גב”.
לכן – כל אזור במערכת שלד שריר, מכיל בתוכו את תוצאות ההיסטוריה של התנועה שהוא פעל לאורך השנים. ואת כל האירועים בחיי האדם הקשורים לאותו האזור ולמה ששייך עליו.
מכיוון שכל תנועה במערכת שלד שריר היא סיכום של תהליך המתחיל ברצון (אדון) ועובר למחשבה (רכב) ומשם לתחושה סנסורית ולרגש (סוסים) ומשם לתנועה הפיזית עצמה הקשרה לתנועת המרכבה… לכן בכל תנועה בגוף מסתכם תהליך הרבה יותר רחב ממה שנראה לעין.
וכל אזור על פני שלד שריר הנו מאגר של סיכום של כל סוגי הפעולות שאותו האזור פעל למשך כל החיי האדם, ושם יש מאגר זיכרון של רצון, מחשבה ורגש המביאים את הפעולה הקונקרטית הסופית.
מערכת שלד שריר אם כן, הנה מערכת הפעולה ומערכת השומרת ואוגרת את כל זיכרונות חיי האדם, המתחילים בחיבור זרע וביצית ומסתכמים בשעת מותו של האדם.
לכן – תכנים רגשיים צבורים בגוף על פי אזורי הזיקה שלהם במערכת שלד שריר, וכן דפוסי מחשבה מסוגים שונים ורב גוניים , צבורים בגוף על פי אזור הזיקה של אותה המחשבה (לא בראש במשבו של הרכב, אלא במערכת שלד שריר, על פי הזיקה של האבר המקביל בתנועתו למחשבה)
מכאן שרוב התופעות הקשורות לסימפטומים ותחושות (נורמטיביות) של שלד שריר, באות לעורר את האדם לנושאים רחבים המסכמים רצון, מחשבה ורגש, לתוך תחושה או סימפטום מקומי במערכת שלד שריר.
(גם כאן, אלינו לזכור, כי הסיבה להופעת תופעה פיזיולוגית מציקה על פני הגוף, מהווה תהליך סומטיזציה של רגש לסימפטום, עקב הקושי להתמודדות עם נושא רגשי מסוים, כאשר תהליך הסומטיזציה מקל על יכולתו של האדם להתמודדות ומאפשר תהליך הדרגתי יותר לעבודה ועיכול של מצב קיומי מאתגר)
סימפטומים ותחושות גוף, בהקשר של מאמר זה, עוסקים בתחושות נורמטיביות ויומיות שאינן “פתולוגיות” במובן של מחלה קונקרטית הקשורה למערכת שלד שריר.
נקודות להתבוננות:
1- טונוס שריר:
נושא טונוס השריר נע על הציר בין שני קצוות – נוקשות מול רפיון.
טונוס שריר מכווץ ונוקשה, שלרוב מוגבל בתנועה, עקב חוסר בגמישות, משקף על מתח לאורך זמן, קושי להחזקה, דריכות ללא מנוחה וללא פורקן, נוקשות יתר בתפיסת העולם הקשורה לממד שם מופיעה הנוקשות, כיווץ רגשי ההולך פנימה לתוך נפש האדם, ככל שיש יותר תפיסות ונוקשות של שריר מסוים – הדבר משקף על צמצום יכולת הראייה של האדם לעוד אפשרויות התמודדות עם קושי מסוים.
טונוס שריר רפוי, כמו שאין מסת שריר, השריר רך, גמיש ללא “תוכן” בוויטאליות.
הדבר משקף על תחושת חידלון, עייפות, לאות עמוקה, קושי בהתמודדות הקשורה לצורך לאסרטיביות כאשר היא רלוונטית, כניעה או כוח רצון חלש שאינו מעוניין במאבק. אך מצד שני גמישות ויכולת תנועה רבת אפשריות כאשר יש גמישות יתר ולכן יכולת התאמה והסתגלות למצבים משתנים.
2- שריר “בצקתי” מול שריר “יבש”:
ככל יש יותר נוזלים ברקמת השריר (לעיתים השריר עשוי להיראות כמו בלון מימי, או כמו רקמת שומן, עקב הצטברות של נוזלים) זהו מצב המשקף על אי תנועה, על הימנעות מפעולה (לרוב ארוכה בזמן) נטייה והעדפה לא לפעול ולא לעשות לאור הקושי בהתמודדות, ולכן האזור “צובר”.
ככל שהתחושה מן השריר המקומי או הפרק המקומי שהוא “יבש” וחורק, כמו שהיה “חלוד”
הדבר מצביע על עודף בתנועה, על תנועה שלא הייתה בפרופורציות הנכונות לאורך השנים, והביאה לשחיקה, עייפות ולכן קושי בתנועה.
מצב זה קשור לשחיקה בפוטנציאל השייך לאזור ה”עושה”, כדוגמה: שכיח לראות בברכיים תחושת “חריקה”, הברכיים “חורקות”, דבר המצביע על עייפות עמוקה ליכולת של האדם להמשיך וללכת, וההליכה לאורך השנים חייבה מאותו האדם כוחות רבים שהתישו את שאר חלקי המערכת, לאור צורך לגייס אומץ, יזמות, פריצת דרך שהביאו לבסוף לשחיקה במשאבים הרגשיים באדם.
3- תחושות קור מול חום:
קור משמעותו – חיסרון בזרימת חיים (אין זרימת דם) דבר המוביל לקיפאון, כיווץ, התכנסות, עד למקום של עצירת תנועת החיים.
האזור הקר (שאינו קשור לתופעה פתולוגית כגון Raynaud phenomenon ) משקף על המקום באדם שם יש קיפאון תנועתי, לרוב זוהי אינדיקציה לפחד עד למצב טראומטי המביא לקיפאון.
לכן רעידות בגוף הן סמן לצורך הנפשי להחזיר תנועה במקום יש הצטברות של פחד, חרדה או טראומה המונעים תנועה וגורמים לקיבעון בזרם החיים.
חום משמעותו תנועה, אקטיביות, מהירות, פעילות יתר.
אזור בגוף המרגיש חם מדי (עד לנקודה של הזעות יתר) משקף על מתח רגשי היוצר תנועת יתר באזור הזיקה בגוף. ככל שתחושת החום חזקה יותר (סומק בפנים למשל) הדבר מצביע על עוצמת הרגש, על צורך לעשות ולהגיב לנושא מסוים.
תופעת גלי החום בגיל המעבר בנשים הינו דוגמה טובה לנושא זה. המקום שם מורגש גל החום מהווה סמן לאזור בגוף שם הצטברו לאורך השנים מאגרי רגש הזקוקים לתנועה וקוראים לעשייה.
4- כאבים:
נושא תחושות כאב בשלד שריר הנו נושא רחב ביותר, לאור הריבוי העצום האפשרי של תחושות הכאב.
הופעת כאב על פני מערכת שלד שריר, מלמדת על צורך לעצירה (כאב גורם לעצירה) ולבדיקה פנימית על דבר מה שאינו הולך קדימה באופן הנכון למערכת, אולי חסר קשב ותשומת לב, אולי האדם הולך בעיוורון ללא התחשבות בחלקים אחרים שלו.
בכל תופעות כאבי שרירים (פיברומיאלגיה זוהי דוגמה טובה לכך) יש צורך לבדוק את אופייה של התנועה בחיים והאם היא נכונה, מוגזמת, אינה מסוגלת לספק את האתגר הקיומי ואינה ניזונה כראוי במזון, מנוחה, או אסטרטגיית תנועה מודעת.
כאב משקף על תנועת חיים לא נכונה, לכן כאב מהווה סיבה לעצירה, כדי לעורר את האדם לבדיקה על אופן התנועה שלו בחייו.