כלל יסודי וראשון:
לכל תנועה יש תכלית. כדוגמת תנועה מנקודה א’ לנקודה ב’.
או כאשר מרימים יד לאחוז במשהו לשם צורך כלשהו.
במילים אחרות, מאחורי כל תנועה יש “רצון”, כל תנועה מבטאת רצון המבקש דבר מה, המעוניין להשיג דבר מה דרך התנועה. כאשר התנועה משקפת על התקדמות ממקום אחד אל השני.
הרצון (שהוא סיבת התנועה) אינו קיים ואינו שייך למערכת שלד שריר – אך מתבטא דרכה, מוצאו וביטויו של הרצון שייך ל”אדון” היושב במרכז המרכבה.
כלל שני:
כל הפרקים בגוף האדם הם “תחנות” כמאין צומת, שם יש מפגש של עצם סחוס עצם, שרירים גידים ומיתרים, המאפשרים תנועה. כל פרק בגוף האדם מהווה תחנה וצומת של תנועה הייחודית רק לאותו הפרק. דרכו (דרך התחנה והצומת – אותו אנו מכנים “פרק”) מתקיים ביטויו של הרצון, וכיצד אותו הרצון מעוניין להיעזר ולהשתמש באותו הפרק על מנת להגשים דבר מה, ולהגיע למקום המבוקש.
לכן – כל פרק הנו תחנה, צומת, עם ארכיטיפ הייחודי לו, הקשור ישירות לאיכות הרצון. כאשר הרצון מבטא את האחדות שמאחורי הפרטים הרבים שיש במערכת.
יש פרטים רבים, אך כולם מצטרפים לאחדות שלמה של יסוד ה”אדון” היושב בלב באדם.
מדוע יש צורך לחדד נקודה זו?
מפני רוב המקרים שבהם התנועה אינה קשורה לרצון, אז התנועה הופכת לאובססיבית, לתנועה שאינה מבקשת כלום מעבר למחזוריות שלה, ocd למשל, זהו סינדרום הקשור לפתולוגיה זו.
וכן פתולוגיות רבות של שלד שריר קשורות לחיסרון הקשר בין הרצון לאופייה של התנועה (נתק בין רצון לתנועה)
מערכת הפרקים ותוכן המשמעות של כל פרק:
1- פרקי כפות רגליים:
שורש, אדמה, השתרשות מהלך חיים, כיצד האדם משריש למציאות קונקרטית את מעשיו. כגון איש עסקים שבונה משהו ורוצה לראות את מעשיו הופכים למשהו שניתן לראות ולספור מן הזווית החומרית והמעשית.
2- פרקי הברכיים:
הברך זהו החלוץ היוצא ראשון לכיוון המטרה, כאשר האדם הולך הברך היא זו המכוונת את כיוון ההליכה, לכן ברך משמעותה אומץ, חלוציות, ראשוניות, פריצת דרך, ביטחון עצמי, אמונה ביכולת אישית, שאיפה לנועה קדימה.
3- פרקי הירכיים:
מקור הכוח המרכזי שיש לאדם, כוח העמידה על שלו, כוח יכולת העמידות בחיים בסוגי האתגרים השונים, כוח העמידה בקשיים לאורך זמן.
מילת מפתח: עמידות.
4- חוט השדרה:
לכל פרק בחוט השדרה יש איכות משל עצמו, על חלוקה זו יבוא מאמר נפרד.
חוט השדרה מחולק לשלושה חלקים:
א- פרקי הצוואר: חיבור הראש לגוף (חיבור מושבו של הרכב לכרכה) אחריות, תשומת לב לאיכות הנושאים, ערנות ודריכות, שליטה – עם אפשרות לנוקשות יתר “עורף קשה”.
ב- 12 פרקי חוליות החזה: יכולת לשאת ולהחזיק מצבים רגשיים לאורך זמן.
כיצד האדם מרגיש כלפי התוכן שהוא נושא על גבו, לרוב נושאים בעלי אופי ארוך בזמן, מתבטאים דרך פרקי חוליות החזה.
כגון אדם שליבו כבד עליו ועצבות חלחלה ללבו לאורך השנים, ביחס למה שהוא נושא בתוכו, ישתקף בגב שפוף וכפוף כלפי פנימה.
ג- חוליות מותניות: חמשת החוליות הלומבריות, הסקרום ועצם הזנב (קוקסיקס)
דרכם מתבטא חווית הישרדות בסיסית, ביטחון עצמי בסיסי, חוויה קיומית של יכולת הישרדות – כן או לא, במובן הבסיסי ביותר של לחיות או לא.
רוב כאבי הגב התחתון משקפים על פחד קיומי, ועל תחושת קושי בנשיאה של נטל החיים הקשור לאי ביטחון בסיסי של בית, כסף, פרנסה, משפחה, קריירה ועוד..
5- פרקי כפות הידיים:
עיסוק עם הפרטים הקטנים של החיים, עם כל הנושאים של חיי היום יום, הנזקקים לתשומת לב לפרטים. יש לפרקי הידיים תוכן רב, כיוון שכל פרק באצבעות כף היד מלמד על נושא שונה ביחס לאיזה סוגי פרטים וסוג תשומת הלב המהווה הכבדה על האדם (במקרה שיש שאותו הפרק פתולוגיה כלשהי) גם כאן יש לנושא כף היד פרטים רבים, לפי חמשת האצבעות והפרקים שעליהם.
6- מרפקים:
פרק זה עניינו לצור גבול וטריטוריה המתחמת את מקומו של האדם. מאבק על טריטוריה ועל “זכותו” של האדם למקום משל עצמו עם סוג האיכויות שיש בתוך אותה הטריטוריה שהאדם זקוק לה לשם התפתחותו.
7- כתפיים:
אחריות, יכולת נשיאה והחזקה של נושאים בחיי האדם המחייבים כוח לפרקי זמן ממושכים. בדרך כלל בעיות כתפיים מלמדות על הקושי באחריות ובנשיאה של תוכן כלשהו בחיי האדם שהפך לבלתי נסבל יותר. או שהאופן בו האדם נושא אחריות וכיצד הוא מבין ומתייחס לנושא האחריות, אינו בפרופורציה הנכונה.