לא קיימת מציאות של אדם שיש בו רק איכות זכרית או נקבית. מציאות חד ממדית זו אינה אפשרית. בכל אדם ללא יוצא מן הכלל יש את שתי האיכויות השזורות זו בזו, ללא קשר למין ולמגדר חברתי.
כמו שאמרנו, יש תקופות בחיי אדם בהם איכות אחת יותר דומיננטית מן השנייה, והן מתחלפות לפי צרכים אבולוציוניים של נפש האדם ומקומו בתהליך זה. וכן יש אנשים שאיכות אחת (זכרית או נקבית) עושיה להיות המוטיב המרכזי לאורך כל חייהם. המתח שבין שתי האיכויות (זכרי ונקבי) מייצר תנועה – שהיא תנועה ההכרחית לאבולוציה של האדם. הדינאמיקה המתוארת במאמר זה הינה אינטרנית לחיי הנפש של האדם. ואינה מכוונת ליחסי הכוחות שבין זכר ונקבה במובן החברתי.
איכות זכרית: doing aspect
איכות נקבית: being aspect
החיים:
אילו חיים מתפתחים באנשים שונים לאור דומיננטיות של איכות אחת על השנייה על פי ששת הטורים
1- נקבה דומיננטית, זכר חלש: (מגנוליים, נופרניים, פלפליים, נורתיים, אופיתיים)
תחושות חזקות, מציפות. נטייה להצפה רגשית ללא יכולת לבקר את התהליך. רגש אינטנסיבי שקשה להכיל.
תגובות חושיות חזקות, החושים פתוחים לרווחה, האדם פתוח ו”חדיר” לסובב.
אנשים שרוצים “להיות” עם הדבר לאורך זמן, זקוקים לשהייה עם כל דבר שהם עוסקים עימו.
אנשים של יחד, קהילה, צורך לאחדות עם העולם ועם הקבוצה.
חוויה עמוקה של התוכן בו הם עוסקים, דבר המביא עומק, יצירה, שאר רוח.
יכולת מדיטטיבית עמוקה, ומשיכה לעולמות נסתרים, אוקלט, עולם אסטראלי, כוחות טבע מסוגים שונים.
משיכה לעיסוק עם מימד החלום.
2- נקבה שולטת, זכר קטן – אך מתחזק: (עצי אגוז, אלוניים – אשוריים)
כוחות אימתניים ביכולות ההחזקה שלהם, הם מסוגלים להחזיק את עולם כולו על כתפיהם (אטלס) אנשים נאמנים, רציניים, אחראיים.
מבינים כי הדרך מחייבת אותם לעשייה, אך לא ברורה להם מהי הדרך, ומטרתה של הדרך, דבר שגורם לעשייה ללא כיוון מוגדר ולכן ל”שבירת הכלים” בשלב כלשהו.
העשייה שלהם הינו הביטוי להתפתחות האיכות הזכרית, אך העוצמה של האיכות הנקבית הופכת את העשייה והמחויבות שלהם לכבדה, הדורשת לעשות עם חוויה הנוכחות בהווה של העושה. דבר שיוצר פרדוקס.
אדם שעושה דבר מה לשם הגשמה של ייעוד מסוים, אינו חש את הלגיטימציה לעצור, לשהות ולנוח.
בשלב זה, העשייה – למרות הכוחות האדירים שיש שם, היא עשייה שסופה קריסת המערכת, לאור האיכות הנקבית ה”מסרסת” תנועת הזכר (זוהי דינאמיקה פנימית, ולא מלחמה בין המינים)
במקום זה, האדם חש געגוע עמוק לאחדות הנקבית באופייה, ובדידות מציקה מן המחויבות לעשייה הסיזיפית הזכרית באופייה.
3- נקבה נוכחת ללא תנועה, זכר צעיר שנלחם על “זכותו”: (קקטוסים)
צד זכר באדם חש מחאה פנימית עמוקה, ללא יכולת לעצור את הקולות שלה, לאור נקבה שמייצרת “כלוב זהב” המביא לידי ניוון לבסוף. צד זכר מעדיף כביכול למרוד ולוותר ולהסתכן ביציאה למדבר חרב, לאור הצורך “להפטר” מנקבה מזינה, מניקה, דואגת, שאינה מאפשרת חלל להתנסות ולצמיחה.
צד זכר זה, הינו המקום בו האדם זקוק ליצירת זהות נפרדת ומגובשת וייחודית המאפיינת אותו לבדו (איכות זכרית) ולכן הוא מוכן כביכול לוותר על העונג שיש בהכלה של הצד הנקבי, ולהסתכן בלהישאר ללא כלום.
הקול הפנימי של הזכר הצעיר הינו חזק ולא ניתן להכחשה ברצונו לצאת לחיפוש אחר ההדגרה העצמית.
קול הנקבה בשלב זה, הינו בדאגה לקיים, דאגה שיהיה – מזון, מים, מקום למגורים, מקום לשהייה, מיטה מוצעת, נוחות ביכולת לחוויה שידועה מראש של היכולת להכיל רגשות חדשים. הצד הנקבי בשלב זה נשען על מוכר והידוע, ואילו הצד הזכרי הצעיר, מוכן לעזוב ולוותר על הכול כדי לזכות באינדיבידואליות שעדיין אינה מוגדרת.
4- המקום בו יש איזון (כמעט מלא) בין איכות נקבית לאיכות הזכרית:
בתחילת הטור יש דומיננטיות של האיכות הנקבית: תאניים, דלניים, הבניים, ניבלתניים עד לחלמיתניים.
הצד הנקבי אינה מוצאת את מקומה, היא חשה במצוקה מן הצורך להיות מוזנת בעצמה לבין הצורך להיות עצמאית ביכולת ההזנה שלה לעצמה. היא כביכול כועסת על אי מזון שאינו מסופקת על פי הצורך הנקבי שעל פי איכותו הוא מצפה שיבינו את מקומו ללא דיבור או שיחה, כמו חבל טבור ששם הכול מסופק ללא תיווך.
ברקפתיים – מתרחש האיזון האולטימטיבי, בין זכר לנקבה, שם יש הבנה מלאה על המוכנות וההסכמה להזנה של גורם חיצוני, וכן על הבשלות והאחריות להיות זו המזינה וזו הדואגת האקטיבית לאנשים זולתה.
האיכות הזכרית מתפתחת בדלועיים והמצליבים למקום של יוזמה אקטיבית בתהליך ההזנה וסיפוק הצרכים של האדם לעצמו ולזולתו. שם איכות הזכרית מתחילה להראות ניצנים של דומיננטיות על פני האיכות הנקבית.
5- איכות זכרית שאינה רואה דבר מלבד עצמה, נקבה חלשה ומודחקת:
במקום זה האיכות הזכרית הופכת לכוחנית, עד לדרגה של אלימות. היא כובשת ומייצרת תפיסות עולם נוקשות, דוגמטיות, חד ממדיות, עד לאכזריות ממש.
אכזריות מן הזווית של האדם כלפי עצמו ולאחר מכן כלפי העולם.
האכזריות באדם הינה תוצר של איכות זכרית שכבשה את נפש האדם וחנקה את האיכות הנקבית המביאה רוך, חום, אהבה, הכלה, נינוחות, שהייה, התכנסות.
ככל שיש יותר איכות זכרית באדם, יש יותר תחרותיות, נטייה מלחמתית, השגיות, רצון לכיבוש, צורך להראות לעולם ולעצמו תוצר קונקרטי של הישגים.
נטיות אלו מבורכות אם יש בהן מן האיכות הנקבית, אך בצד הפתולוגי של הטור החמישי, האיכות הזכרית “מקריבה” את האיכות הנקבית לצורכי גישות “ספרטניות” או “סמוראיות” כדי להשיג, לכבוש ולהראות תוצר קונקרטי, דבר זה יוצר באדם נוקשות כואבת בכל המובנים, גופני ונפשי, ומביא לידי יובש, הצטמקות, ניוון עקב תנועת יתר, ולנטיות אובססיביות מן הזווית המחשבתית (ocd)
היעדר החום והאהבה באדם הינו “קללה” של דומיננטיות היתר של האיכות הזכרית על פני הנקבית.
6- זכר ונקבה משתוקקים להיפגש ממקום של הכרה וכבוד הדדי לאיכות של כל צד, והחשיבות של הסינכרוניזציה שביניהם:
עיקרון השזירה הנכונה מתוך כבוד הדדי של האיכות הזכרית ונקבית באה לידי ביטוי בטור האחרון דרך גישות שונות שכל אחת מהן מבקשת דבר דומה: האחדות בין החלקים כדי להתממש בכל מובנים ומכל צדי נפש האדם.
הגישות:
סולניים – גישה לא סולחנית לנושאים מודחקים, לפי הסולניים אין יותר לגיטימציה להדחקה של כל צד – זכרי או נקבי, דבר שיוצר דינאמיקה של “התפוצצות” לאור אי ההסכמה לכל הדחקה שהיא.
ערבזניים – התפתחות כוח הרצון: רצון להראות הישג ותוצר המייצר תהליך המוכן להכליל בתוכו כל צד בנפש האדם שעשוי לטרום למאמץ להוכיח הצלחה של הדרך אותה האדם עשה.
לועניים – התפתחות של תפיסה אריסטוקרטית של האדם, עם שימוש בכוח המיני, כדי ליצור ייחודיות. דבר זה מהווה “עמוד שדרה” להכללת האיכות הזכרית והנקבית.
אריסטוקרטיות הינה תפיסה עצמית נעלה (זכרית) אך מעודנת (נקבית) דרך מיניות השוזרת את הנקבי והזכרי ליחידה אחת.
פואתיים – הכוח של ה”גאונות”, התודעה הופכת לפעילה, סקרנית, פתוחה, ללא הגבלת גבולות. האדם עם גישות עולם פתוחות ואוניברסליות, דרכן התודעה מכלילה את איכות הזכרית – נקבית לעבודה משותפת. אין בגישה של הפואתיים “טוב” או “רע”, יש רק את הדבר הנכון לזמן הנוכחי המשרת נאמנה את הדרך ואת מה שיש לעשות לגלות, לחשוף, להמציא…
שיפתניים – שימוש בכוח המיני. הכוח המיני בטבעו העמוק והבסיסי, אינו זכרי ואינו נקבי, הוא רק אנרגיה, היוצרת, מביאה חדש, גורמת להתעוררות, להתחדשות, לנעורים במובן של התרגשות מדבר חדש.
במקום זה יש שימוש באנרגיה המינית לשם האחדות בין הצד הזכרי והנקבי שבנפש האדם.
המורכבים – במקום זה, אין יותר שאלה של זכרי או נקבי בנפש האדם כאיכות שלטת, יש רק את החובה הקיומית ממנה אין מנוס, להגשמה מלאה של סיבת חיי האדם בעולמו. האדם חש את מצוקת הזמן החולף המחייב אותו להגשמה של כל הצדדים בנפשו, כולם ביחד כיחידה אחת לשם המימוש של מטרת חייו הגבוהה.