ארבעת חלקי המרכבה מקיימים קומוניקציה קבועה ותמידית ביניהם. אם קומוניקציה זו אינה מתקיימת, אין קיום לתנועת המרכבה. תנועתה, חייה והיכולת להגשים את התכלית של המרכבה, תלויים בתקשורת שבין הרמות השונות של חלקי המרכבה.
לכל מימד בארבעת חלקי המרכבה יש צורת דיבור ותקשורת האופיניים לו, אותו יש להכיר לשם הידיעה כיצד “עובדים” עם חלקיה השונים של המרכבה.
בסיכומו של יום, לכל אדם יש ציר מרכזי שהוא תוצר המסכם את סוג החיים שהוא חי, דבר זה ניכר קודם כל על פני הכרכרה, וכן על פי האיכות הדומיננטית שמכתיבה את איכות החיים של האדם, את סוגי הביטויים השונים של האדם (קשר חברתי, קשרים משפחתיים, ערכי יסוד מן הזווית האנושית ועוד) וכן קולו של האדם, בכל אלו צורות הביטוי השונות נחשף הציר שסביבו האדם נבנה.
הציר יכול שיהיה מבוסס בארבעה ממדים:
האדון – היסוד האלוהי
הרכב – השכל, המוח, התודעה
הסוסים – הרגשות והתחושות
הכרכרה – הגוף החומרי
1- האדון – היסוד האלוהי:
אופן התקשורת של מימד זה, שהוא הגבוה והחשוב ביותר באדם, והוא זה שסביבו המבנה כולו מתקיים.
שהוא זה המביא טעם, משמעות וסיבה אמיתית לקיום האנושי.
מתבטא בקול: האדון, היסוד האלוהי, מדבר את רצונו.
צורת התקשרות של מימד זה באדם הינה דרך קול ודיבור.
כאשר האדון מדבר את דברו, כל מימד וכל תא בגוף האדם שומעים ויודעים את תוכן הדיבור של האדון.
דיבורו מיידי, חרישי, שקט. דבריו נאמרים בלחש. אך כל חלקי המערכת שומעים את קולו, ללא וויכוח, ללא התעלמות. קולו אחיד וברור, דבריו אחידים ובמשמעותם, לא ספק לגבי משמעות דבריו, לא ניתן לחלוק על דבריו. דבריו מוחלטים במובן בו הם מאחדים ומצרפים את כל חלקי המערכת לפעולת אחידה לשם מטרה משותפת, לשם הגשמה שלכל חלק במערכת יש מקום וחשיבות בתהליך אליו מכוון האדון.
קיימת אפשרות שאדם “שכח” כיצד שומעים את קולו של האדון, אז קולו של האדון מהדהד ממרחקים, כמו חלום, כמו אדוות של תקווה שנגוזה. זהו המקום בו מתחילה המחלה. כל מחלה הינה ביטוי להתנקות מן היכולת להקשיב ולשמוע את קולו של האדון.
התנתקות מקולו של האדון, משמעותה – סבל.
גם אם הנתיב אותו מכתיב האדון, מביא עימו סבל, אין זה אותו סוג של סבל הנובע מן הניתוק מן האדון, זהו סבל עם תוכן ומשמעות, סבל המביא לבסוף לגדילה, התפתחות וברכה.
הסבל של הניתוק מן האדון הינו סבל המוביל למצוקה ההולכת וגדלה עקב הבורות והחולי הגופני שיוצר חסימה ביכולת להבין ולראות.
דרך ההבראה של האדם שהתנתק מן היכולת להקשיב לדבריו של האדון, תלוי בשיבה שלו פנימה לתוכו. ביכולת שלו לעצור את זרם החיים, להתבונן, להיכנס פנימה להחזיר את היכולת להקשיב לאדוות הנפש. להחזיר את היכולת להקשבה לשפה הפנימית שבתחילה היא אישית וידועה במשמעויותיה רק לאדם עצמו, אך כאשר האדם גדל ביכולת ההקשבה שלו, השפה הפנימית של האדון משתכללת לדיבור שניתן למוסרו לעולם סביב.
המקום בו שפתו של האדון ברת מסירה לעולם סביב, הוא במקום בו האדם למד לסמוך, להאמין, לבטוח בקול הפנימי שהופך לשפה מושגית בדרך הדרגתית. והוא יציב ובוגר ביחסים שלו עם קולו של האדון.
2- הרכב – שכל, מוח, תודעה:
למרות שכל תא בגוף יודע לשמוע את קול האדון, לרכב יש יכולת מיוחדת להקשיב לקולו ולדיבורו של האדון, ולתרגם את קולו לשפות שונות, לפי צורכי האדם בחיים המשתנים.
הרכב מחזיק במושכות, והן רתומות לסוסים. הרכב הוא זה המכוון את תנועת המרכבה, הוא למעשה ה”מפיק בפועל”, המנהל של המערכת, הוא זה שיודע כיצד לנהל את תנועת המערכת. הוא מכיר את כל חלקי המערכת, ויודע כיצד לנהל אותם, מה כל חלק יודע לעשות, איזה סוג של כוח ואנרגיה נדרשת לחלק מסוים, כיצד שוזרים חלקים מסוימים שיעבדו בצוותא ועוד. הוא זה שמתזמן את כל החלקים לפי צורכי התכלית עליה מכוון האדון.
לכן לרכב נאמן יש תפקיד עקרוני ביכולת מרכבה להגשים את תכליתה.
כוחו המרכזי של הרכב הינו ב”שליטה” נכונה בתנועת הסוסים, שהם המנוע במניע את המרכבה לכיוון הרצוי.
כוח זה הינו ביכולתו של האדון להכיר היטב מי הם הסוסים, מה טבעם של הסוסים, כמה כוחות יש להם, איזה סוג של מזון נדרש להם, מתי יש לשחרר את הרסן ומתי להדק היטב.
עיקר האינטליגנציה של הרכב הינה בעבודה נכונה עם הסוסים.
רכב שאינו יודע כיצד לאחוז במושכות, יוצר למרכבה בעיות קומוניקטיביות רבות. ברובן הן על בסיס אי הבנה קומוניקטיבית. האדם אמר משהו עם כוונה מסוימת והובן אחרת לחלוטין מכוונתו. עיקר הבעיות של רכב שאינו יודע את עבודתו אם כן, זהו בתקשורת לקויה של כוונתו עם העולם הסובב.
בכל פעם שהאדם אינו מובן נכון, זהו סימן לרכב שאינו יודע לעבוד עם הסוסים של מרכבתו. ואינו יודע את הפרופורציה הנכונה של מתי לשחרר רסן ומתי להדק.
הלימוד המרכזי של הרכב אם כן, הינה בהתקרבות שלו להבנת אופיים של הסוסים שיש לו.
כלומר: אינטליגנציה רגשית, יכולת להבין דקויות רגשיות, יכולת לתקשר רגשות לעצמו ולעולם, יכולת רתום רגשות לטובת עבודה שהוא מעוניין בא, יכולת להבין ולקבל את הצרכים של הרגשות וכו’.
3- סוסים – רגשות ותחושות:
הסוסים מחוברים ברתמות לכרכרה, ובמושכות לרכב. לכן הסוסים ממוקמים במקום הקשה של ה”בין לבין” רמות שונות במערכת, הם כמו וכלואים בין רמות שונות, ולכן תלויים בגורמים רבים שמכתיבים להם השפעות העשויות לגרום להם לפעול באופן רב גוני, לא תמיד בצורה הנכונה והמאוזנת.
לעיתים מצבה של הכרכרה מכתיבה לסוסים השפעות שמכבידות ביותר על תנועת הסוסים, ולעיתים רכב שאינו מאומן ואינו בשל דיו מביא לידי ניהול כושל של תנועת הסוסים. כך וכך הסוסים נתונים בתוך מקום המהווה צומת בין מימדים.
מכיוון שהם צומת בין המימדים, הם אלו היודעים לשמוע את קולו של האדון, באופן שהוא אפילו דק יותר מיכולתו של הרכב. דבר זה מכונה “אינטואיציה” ככל המערכת מאוזנת יותר, יש אפשרות לאדם לפתח את יכולת ההקשבה האינטואיטיבית שלו, הבאה דרך עבודה נכונה של הסוסים, הממוקמים במקומם המאוזן, וניזונים ממזון איכותי הדרוש להם, ומנוהלים באופן לא מדחיק או מלקה של הרכב, אז הם כשירים לשמוע אדוות הבאות מן האדון, אדוות המביאות עימן ידיעות עמוקות בנושאים עשירים ורב גוניים ביותר.
זוהי קולה של האינטואיציה, וככל שהאדם יודע להאמין ולעבוד עם צלילי האינטואיציה, כך הסוסים שלו הופכים להיות “כלי” איכותי ביותר.
אדם שאיבד את יכולתו לעבוד עם הסוסים, והפך עקב כך לקר, מנותק, אכזרי או חסר חיים, זקוק לתיקון במימד הסוסים.
הסוסים הקשורים לכרכרה ברתמות, מחיים את הכרכרה, כך הכרכרה חיה.
הכרכרה חיה עקב הקשר של הרתמות לסוסים, שתנועתם וכוח החיות שיש בסוסים מעביר דרך הרתמות כוח לכרכרה, וכוח זה נחווה בכרכרה בצורת תחושות גוף על כל הגוונים הרבים שלהם.
תחושות כמו: קור – חום, עקצוץ, כאבים בדרגות שונות, זרמים שונים על פני הגוף וכו’.
כך שכל תחושות הגוף הם למעשה תחושות שמקורן בסוסים.
כדי להשיב פעולת סוסים שנותקה מן המרכבה, יש להשיב מודעות לתחושות הגוף, על ידי ריכוז ומדיטציה הקשובים לתחושות מיידיות העולות מן הכרכרה.
ככל שמודעות לתחושות הגוף עדינות ועמוקות יותר, כך משתכללת היכולת של תנועת הסוסים.
4- הכרכרה – גוף:
הכרכרה הינה סוף התהליך האנושי, בתוכה ועל פניה ניכר החיים , הדרך, הסיבה של החיי האדם, תוכנם ומשמעותם, מה האדם עבר מגיל ינקות וכל חייו, הכל רשום וכתוב על פני הכרכרה.
הכרכרה הינה ספר היודע לספר את כל קורות המרכבה, פעולותיה, וכל תהליכי החיים שהיא עברה.
בכרכרה מסכתכם התהליך כולו.
יש ללמוד את הדרך לקרוא את מה שכתוב על פני הכרכרה כדי להבין ולהכיר את המקומות באדם הזקוקים לתיקון, שינוי, הכוונה או ריפוי. שכן הכול כתוב על פניה של הכרכרה, רק שיש לדעת לקרוא את הכתוב.