kobyזוהי תחילתה של תקופת הרנסאנס (לידה מחדש , התחדשות). למעשה תקופה זו מראה את ניצניה הראשונים במאה שקדמה דרך ה”סולניים”, שדרכם נוצרת פריצה ללא מעצור – דבר חדש שעד כה היה פוטנציאל בלבד פורץ בעוצמה ללא כל יכולת להדחיק אותו או לנתב ולבקר. ב”סולניים” מתחיל תהליך של יציאה החוצה של תכנים החייבים לבוא לידי ביטוי.
דרך התרופה ההומיאופתית רואים את הצד הפתולוגי של התכנים שהודחקו. אך דרך הצד הבריא של התרופה, רואים את איכותו של הדבר הרוצה וצריך להתממש. לכן יש לראות כל תרופה בשני צידי המטבע: צד אחד הוא החולה ואילו השני הוא הבריא.
הסולניים הם קבוצת מעבר בין ימי הביניים המתחילים ב450 לספירה, לאחר שהעולם הנוצרי מחזק את כוחו בשלטון במרכזיים החשובים של התרבות. אז מתחילה התקופה המכונה ימי הביניים שהיא ביניים בין העולם העתיק לעולם החדש. העולם החדש מתחיל במלוא עוצמתו דרך ה”לוגניים”. כאשר ב”סולניים” יש את הפריצה הראשונה, והיא חזקה, אלימה, ועדיין לא ברורה בכיוון שלה. ב”לוגניים” הרנסאנס מתחיל באיטליה משם לכל רחבי אירופה.
תקופת הרנסאנס הינה כשמה: לידה חדשה, התחדשות. התרבות האירופאית, ואחריה העולם כולו עובר תהליך של יצירתיות בכל תחומי החיים, למן האומנות והשירה, דרך הארכיטקטורה ובניית ערים, דרך חידושים כגון המצאת הדפוס, חידושי מדע, מתמטיקה, אסטרונומיה ועוד… בכל תחומי החיים, כן גם תפיסות פילוסופיות מהפכניות לזמנן שהביאו לגישות חברתיות ולכן לתפיסות סוציאליות של ניהול חברה או צורות שלטון חדשות. כך שתקופת הרנסאנס הינה תקופה המביאה עימה מהפכה אמיתית בכל סגנון המחשבה, מן האומנות כביטוי לנפש האדם ולמקומו, ועד לניהול חברה באופנים אחרים שנותנים ליחיד מקום לביטוי ומקום לאינדיווידואליות, דבר שלא היה עד לנקודת זמן זו.
דבר נוסף שאף הוא עצמו חלק מתקופה זו, הינו תהליך הנדידה, גילוי הארצות והכיבוש שלהן על ידי מגלי עולם. כגון פרדידננד מגלן (שהקיף את העולם במסע אוניות) או כריסטופר קולומבוס (מגלה יבשת אמריקה). תקופת ה”לוגניים” מתאפיינת בהתפשטות, ורצון לגילוי וכיבוש של אזורים לא ידועים, דבר שאף הוא הצליח עקב חידושים ופיתוחים בעולם הספנות כגון מצפנים, ויכולת לתאר נתיבי שיט.
נקודה חשובה להתבוננות בתוך תהליך הרנסאנס האירופאי קשורה בעובדת הקושי של הישן לקבל את החדש והמלחמה הנוקבת של הכנסייה (הכס הקדוש) בכל דבר או בכל גישה שאינם עולים בקנה אחד עם התפיסות הדוגמטיות של הכס הקדוש. כל אותם היוצרים החשובים שבאו לאנושות בתקופה זו נתקלו באיום הישיר של אפשרות להכחדה מצד הכס הקדוש.
תקופה זו הינה שייכת לאדם היוצר, האדם הפרטי אינדיווידואלי החושב בזכות עצמו, מבין ומחדש כפי דעתו. זוהי תקופת פריחתה של האינדיווידואליות. אך לכנסייה בתקופה זו הייתה בעיה מול כל שטף היוצרים הללו ונוצר קונפליקט עמוק, שהוביל לחרדה, או לחרמות כלפי אותם יוצרים ומחדשים. למשל ניקולס קופרניקוס (1473- 1543) שהביא תורה חדשה לזמנו בה טען את מה שהיום מובן ולא צריך הבהרות כלל, שהעולם סב סביב השמש, וכדור הארץ אינו מרכז היקום והוא עצמו חלק ממקרם קוסמי עצום. הכנסייה שתפסה את כדור הארץ כמרכז היקום, שכל היקום סב סביבנו, ראתה בעין רעה מאוד את קופרניקוס ואת חידושיו. כך יוצרים ומחדשים רבים נאלצו “ללכת בין הטיפות” של האיום הכנסייתי לבין החידוש והיצירה שכאמור טענו אחרת וסיכנו תפישות עולם ישנות.
העולם החדש שמתחיל בטור שישי בסולניים וממשיך דרך הלוגניים, הינו בסימן האדם הפרטי החושב והיוצר. אם בטורים קודמים או בתקופות קודמות, הדגש היה על צדדים באדם הקשורים למקומו החברתי והמשפחתי (טור רביעי) או למקומו התפקודי בחברה (טור שני) וכן לצדדים הצריכים להתגבש בו כדי שיהוו פלטפורמה להתפתחות רחבה יותר (טור שלישי וחמישי), הרי בטור שישי על האדם להתגבש כאדם המראה ומביא דבר מה המייחד אותו. העולם כולו הינו בסימן הייחודיות ולא השבטיות או ההיבלעות של היחיד בתוך הקהילה, דבר שמתרחש בסוף טור רביעי. לכן בתקופת ה”לוגניים” הדגש של נקודת ההתפתחות באדם הינו על האדם היוצר. האדם היוצר המבטא את נפשו דרך מוזיקה, אומנות, מדע עוד.. ולכן כל מערכת הנשענת על קיבוץ האנשים באופן שהלאום או הדת והקבוצה חשובים יותר מן הפרט,מערכת זו תחוש איום גדול בתקופה זו ותנסה להילחם על חייה, וכך היה במקרה של הכס הקדוש….. תמיד הישן חש מאוים מן החדש, תמיד הזקן מבקר את הצעיר עקב תחושתו על עולמו שמתערער ועולם חדש בא במקומו. בטור שישי יש תהליך של התחדשות תמידית, האדם בטור זה נע קדימה מהר יותר וכך גם התרבות כולה גם היא משתנה מהר יותר בכל דבר שהיה עד למקומו של טור שישי. לכן כל משפחה בטור זה מראה קפיצה של התפתחות ותכנים בעלי אופי שונה, דבר שתמיד מביא לידי חוסר ביטחון בקרב הישן…
בדור הנוכחי דינאמיקה זו הופכת לברורה במיוחד, כאשר כל כמה שנים החדש שהיה הפך לישן. והתרבות נעה מהר מאוד במימד הטכנולוגי, דבר הקשור לאמצעי תקשורת ותחבורה ועוד….
ה”לוגניים” הם הסדרה שבה מתחיל תהליך היצירה וההתקדמות באופן מודע, כאשר האדם עומד במרכז היצירה, וכן ייחודיותו בתוכן אותו הוא מביא. ה”לוגניים” אם כן, הינה הסדרה שהיא המנוע של התנופה היצירתית ברנסאנס.