מיאזמות – השכבה הסיקוטית – פתולוגיות -חלק י”ד

“בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט), “מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי”. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז), “טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר”. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח), “יגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב), “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ”: “ (אבות ד’-א’)

במרכז השכבה הסיקוטית עמודות שתי תרופות – thuja, medorinum – ועל שתיהן ניתן לקרוא בקובץ -“כיצד ללמוד רמדי”

מהי הנקודה הראשונית שבעקבותיה החלה להתפתח השכבה הסיקוטית?

התשוקה ל”עוד” – מה שיש לי לא מספיק, אני רוצה עוד… עוד מין, עוד הנאה, עוד מעמד חברתי, עוד כסף ורכוש, עוד כוח, עוד השפעה, עוד ועוד…. אין כל בעיה ברצון הטבעי והבסיסי לגדילה, להתפתחות, ולהשגה של דברים נוספים….. אך המקום בו הרצון לעוד נהפך לאכסטזה המעוורת את האדם ומכשירה את כל האמצעים להשגת המטרה של “עוד” ללא התחשבות או ראיית האחר, תוך ניצול ושיעבוד האחר- שם מתחילה המחלה…. במצב בריא, האדם חי אורחות חיים בהם העשייה שלו לקידום עצמו מועילה לו ומועילה לאחר. אם העשייה שלו מקדמת אותו אך פוגעת באחר… שם יש מחלה…. או לחילופין – אם העשייה שלו פוגעת בו עצמו אך מועילה לאחר…. גם – לא טוב…. מה שעומד מאחורי התנועה הסיקוטית הינו הרצון והצורך האנושי והטבעי, לאושר, לעונג ולתחושה של הכלה והזנה… כך שבבסיס תנועה זו נמצא עיקרון מניע שהוא כשלעצמו חשוב ועקרוני לאדם ולהתפתחות שלו, והוא ממקומו הנפשי הבסיסי, נקי וטהור במגמה הפנימית שלו, הרצון לחיים ולעוד מחוויית החיים – אך כאשר מגמה זו נתקלת בתהליך הקיום המכריח איפוק, סובלנות, סלחנות ועוד… על האדם ללמוד את “דרך האמצע” שהיא האיזון הנכון בין מקומו הפרטי וצרכיו ולבין האינטראקציה שלו עם הסובב. דבר שכל ילד עובר בתהליך הגדילה שלו כשלב של איפוק וראיית האחר.. (לכן – במבוגרים שלא “הצליחו” לגדול מן השלב של דחיית סיפוקים, ומפתחים קומפלקס סביב הנושא, מבטאים בנקודה התנהגותית זו את השכבה הסיקוטית)

“הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד – מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם”. (אבות ד’- כא)

הפתולוגיה של השכבה הסיקוטית נעה סביב אזור האגן ואברי הרבייה. כל התפתחות כרונית של חולי באזור זה מבטא את השכבה הסיקוטית – דלקות שתן כרוניות, הפרשות גניקולוגיות כרוניות, פטריית קנדידה, גידולים באזור זה ועוד. כל הפתולוגיות הנעות סביב האגן משקפות שכבה זו. שכבה זו באה לידי ביטוי בעיקר בנטייה ל”הפרשות” – בראש ובראשונה, הפרשות מאברי המין, אך גם הפרשות דרך האף, הפה, פי הטבעת, או העור, מצבים מורכבים של אבצסים, אקנה או דלקות עור כרוניות. לרוב ההפרשה הראשונית של השכבה הסיקוטית נראית בצבע צהוב, עם ריח חומצי. לאחר העמקה של הנטייה הפתולוגית, ההפרשה נהפכת לצמיגית יותר, בצבע ירוק, חום, צהוב כהה, אדום (עקב מעורבות של דלקות מדממות) עד להפרשות כהות לכיוון שחור. בדרך כלל הריח של ההפרשות במצבים מתקדמים, הינו בריח של ריקבון עמוק, כמו בשר רקוב, דג רקוב…

בבסיס השכבה הסיקוטית יושבת הנטייה להידבקויות חוזרות של מחלות מין . הראשונה הקשורה לשכבה זו הינה מחלת הזיבה (גונוראה) המועברת במגע מיני רגיל או אוראלי, אנאלי. לאורך דורות רבים של הידבקויות במחלה זו, וכן מתוך מגמה לרפא את תסמיני המחלה, נוצר בתוך האורגניזם האנושי תהליך ארוך שנים ורב דורי של דיכוי המערכת דרך מגמת טיפול סימפטומטית בלבד. מהלך זה יצר הדחקות לשכבה הסיקוטית, עד שהשכבה אינה באה לידי ביטוי בצורתה הראשונית (תופעות קליניות הקשורות להופעה של זיבה – גונוראה – תסמינים שכיחים בזיבה- הפרשות צהובות מן האזור הנגוע – אבר המין, פי טבעת, גרון ושפתיים עקב מגע אוראלי, ביטויים קליניים של דלקת – חום, אודם, גודש, הפרשה, כאבים מקומיים) אלא בדרכים רבות אחרות, המבטאות את ההדחקה ולכן את המורכבות של שכבה זו.

כמה נקודות פתולוגיות המשקפות את הנטיות הסיקוטיות לאחר שהמערכת עברה הדחקות –

1- דלקות שתן חוזרות. החיידק ה”כלמידיה” הקשור גם הוא להידבקות מינית – חיידק שנפוץ מאוד כמה העשורים האחרונים. דלקות שתן כרוניות הבאות עקב מגע מיני, או באופן ספונטני.
2- התדבקויות של חצוצרות בנשים ולכן קשיים להרות
3- מחזור לא סדיר, דימומים לא סדירים, ביוץ לא בשעתו.
4– הפרשות וואגינליות – פטריות הקשורות לשינויים הורמונאליים, הופעה של הפרשה לפני או אחרי מחזור, וכן בעת ביוץ, או לאחר מגע מיני.
5- פתולוגיות המתרחשות לאחר מגע מיני, דלקות, גירויים, הפרשות, כאבים, דימומים.
6- בגברים, כאבי אשכים, דלקות פרוסטטה, הפרשות של נוזל מודלק מאבר המין, כאבים מקומיים המגיעים ספונטנית, ללא קשר למגע מיני. בעיות זקפה אין אונות בעיקר לאחר “ניצול” של האנרגיה מינית. תופעות הנגרמות ממגע מיני מוגזם ליכולתו של אדם מסוים.
7- נטייה לבעיות ראומטיות, הדחקה עמוקה יותר של השכבה הסיקוטית מובילה לשלל התופעות הקשורות לבעיות שלד שריר, דלקות פרקים, רגישות לשינויי מזג אוויר הבא לידי ביטוי בכאבים ראומטיים, שינויים המבנה הפרק או העצם – תהליכים ניוונים ודפורמציה של מבנה הפרק. נוקשות ודלקות פרקים.
8- המשך ההעמקה של שכבה זו באה לידי ביטוי דרך מחלות לב וכלי דם. טרשת נפוצה, אוטם שריר הלב, נטייה להתקפי לב, פלאק המצטבר על עורקים וגורם לסתימה בעורק, מחלות לב כלליות.
9- במישור עמוק יותר – נטייה לפגיעה בכליות, ניוון כלייתי, מחלות מולדות של כליות, או ירידה בתפקוד כלייתי עקב זיהומים ודלקות שתן חוזרות.
10– במישור עמוק יותר- מחלות נפש הנוטות לצד האכסטטי והקיצוני, אלימות אימפולסיביות, פולאריות התנהגותית, הקצנה בכל דבר שהם עושים או מבטאים. חולי נפשי של שכבה זו מתאפיין בהקצנה וכן בביטויים מיניים פרוורטיים קיצוניים (אוננות בציבור, אלימות מינית, יחסי סאדו – מאזו ועוד)

נקודה מרכזית להתבוננות – רוב המחלות הכרוניות של שכבה זו, החלות על אדם שלא חי אורח חיים סיקוטי, הינה תוצאה ישירה של העברה בין דורית גנטית. כך שאם רואים ילד או ילדה החולים במחלות דלקתיות חוזרות באזור האגן, ללא סיבה הנראית לעין – ניתן להסיק כי ההורים חיו אורח חיים סיקוטי. וכן, אדם בגיל מבוגר יותר שלקה בליבו, או שחלה בדלקות פרוסטטה ושתן , עם בעיות בתפקודי כליות ללא סיבה הקשורה לאורח חייו הפרטיים, מלמד על גנטיקה הקשורה לאורחות חיים שחיו אבותיו.

מהו אורח חיים סיקוטי?

נטייה ראשונית לחוויות אכסטטיות, מרובות יצר ורגש. האדם אינטנסיבי מאוד, צריך ריגוש חזק, לא יודע שובע, נוטה להתמכרויות של מין, סמים, טבק, קופאין, אלכוהול – התמכרויות הקשורות לאורח חיים חברתי (להבדיל מן המתמכרים שאינם צריכים מגע חברתי וההתמכרות מתרחשת בהיחבא, סמוי מן העין – קשור למיאזמה הסיפיליטית) צורך לגעת בקצוות ולכן כל דבר שהם עושים, נעשה בקיצוניות. לכן ישנה היסטוריה של הידבקויות במחלות מין. נוטים להעדיף חיי לילה, מרגישים טוב יותר בשעות לילה. אוהבים מסיבות, אירועים חברתיים, וכל מה שקשור לחיי לילה. בצד אחר של אורח חיים סיקוטי – יש נטייה להחביא, לא לגלות, לשמור על סוד, לחיות חיים כפולים, יש להם תחושה פנימית “אסור שיידעו מי אני באמת, איך אני חי ומה אני עושה. אם יידעו מי אני באמת, יידחו אותי, לא יירצו להיות בקשר אתי, יחשבו אותי ל”טמא” למשהו מלוכלך ולא טוב, לכן עלי להסתיר ולהחביא את מי שאני באמת. אם יגלו את מי שאני באמת, חיי יפלו ויתמוטטו” – לכן האדם בונה לעצמו שתי מערכות זהות, האחת של “יום” והשנייה של “לילה.” דינאמיקה רגשית זו מביאה לידי תחושת אשם עמוקה “משהו בי מקולקל, לא בסדר”, ולאחר מכן לנטייה לקיבעון מחשבתי – רעיונות נוקשים ללא גמישות של אפשרות לשינוי – ולהתנהגות ריטואלית (obsessive completion disorder)