ט”ו בשבט – כליות יועצות – חלק ג’

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ’- י”ט)

מה בין אדם לעץ? המילה “עץ” באה מן המילה “עצה” – ועצה באה מן הכליות, “כליות יועצות”. האיבר באדם ממנו הוא דולה עצה הינם הכליות. כך שאם צריך האדם עצה לשם בעיה או קונפליקט או קושי וצומת בחיים, עליו לפנות לכליותיו, ושם תמצא העזרה –דרך מתן עצה למצב בוא נתון האדם.

על אברהם נאמר- “ומהיכן למד אברהם את התורה רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה ומנין שכן הוא שנאמר (תהלים טז) אף לילות יסרוני כליותי. רבי לוי אמר מעצמו למד תורה” (מדרש רבה בראשית צה- ג)

כוחן של הכליות לתת עצה או ללמד את האדם חדש, טמון ביכולתן לסנן נוזלים ומים. תהליך הסינון של נוזלי הגוף לנוזלים בעלי אופי אחר, יש חשיבות קיומית לכלל המערכת, וכוחן של הכליות טמון האינטליגנציה לסנן את מה שאינו ראוי לגוף וצריך פינוי מן המערכת, כך שבכוחן של הכליות טמונה הידיעה כיצד עוסקים עם מים. לדעת לעסוק עם מים, משמעותו לדעת לעסוק באלמנט בטבע שהוא החזק מכולם. “הטוב העליון, כמוהו כמים. המים יעניקו את חסדם לכול, ולא יתלוננו על דבר. עומדים הם במקומות שאחרים תעבו אותם. הילכך, קרובים הם לטאו” (טאו טה צ’ינג- ח’ – תרגום, שלמה קאלו)

מים הם מקור החיים, כל מה שחי בה ממים, ועל פי ההומיאופתיה יש למים איכות נוספת של יכולת “זיכרון” מופלאה. כוח מופלא זה – לזכור ולתעד ידע –מוזכר גם בכתובים, “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.” (בראשית א-ב) רוחו של ה’ מטביעה את צלמה בתוך המים וכך המים מקבלים את תוכניתו של ה’ על רצונו לברוא את מה שרצה, והם אלו שדרכם תוכניתו מתגשמת, כך שיש למים חשיבות עצומה עת היותם “זוכרי רצונו”, ומקבלי צורתו הראשונית.

המים תופסים צורה של כל כלי, אך לאט הם עצמם משנים את צורתו של דבר הקשה מהם – כגון חלוקי הנחל. המים תמיד מופיעים כרבים ואין חלוקה במים, לכן המילה “מים, מציינת רבים, אין מים אחד…

המים הינם הנוזל היחיד בטבע שכשהוא הופך למוצק –הוא רחב יותר וקל יותר מן כמות הנוזלים שהוקפאו, כדוגמת קרחונים הצפים על פני המים. דבר שעומד כיסוד הפוך לכול דבר נוזלי שהפך למוצק בטבע.

כמו כן – ממדרש שיר השירים רבה א, יט

“נמשלו דברי תורה במים
• מה מים מסוף העולם ועד סופו
כך תורה מסוף העולם ועד סופו
• מה מים חיים לעולם
כך תורה חיים לעולם
• מה מים מן השמים
כך התורה מן השמים
• ומה המים מטהרים הגוף
כך תורה מטהרת הגוף
• ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים
כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר עד שנעשה כנחל נובע
• ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים
כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,פסוק אחד, ואפילו אות אחת.
• ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם סוף שהוא מתבלע
כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע”

ברפואה הסינית וכן בתפיסה האנטומית ברפואה ההודית, הכליות נתפסות כמכילות את העולם כולו ואת כל פרטי צורות הקיום של העולם, לפי הרפואה הסינית הכליות מכילות את תמצית החיים המכונה “ג’ינג” – יש ג’ינג יש חיים, אין ג’ינג אין חיים. החיות שטמונה בג’ינג מייצרת את הזרע וכושר הפריון בנשים, ג’ינג חלש – אין זרע ואין יכולת ילודה, ולהיפך בחזק. הכליות משויכות ליסוד המים, ובעונת החורף הכליות ויסוד המים – פעילים יותר, ומתכנסים להפריה. גם בתפיסה היהודית הכליות מכונות “אשכים פנימיים” – כלומר מייצרי כוח ההולדה בגוף בא מן הכליות המולכות על המים.

נראה כי בעולם העתיק מזרח ומערב, הבינו את האנטומיה של האדם באופן זהה, והגישה בעולם בתקופה העתיקה ראתה באיברים שם לתפקוד איבר ביחד עם האיכות הנפשית והרוחנית הקשורה עליו. נראה כי בתרבויות קדם הבינו יותר, כאשר ראו את הממד הגופני על צדדיו האנטומיים כמשקף ממדים עמוקים יותר, ממדים של נפש האדם והפוטנציאל הגנוז בו.

לכן לכליות יש כוח מיוחד הקשור לתבונה של יכולת העיסוק עם המים, כאשר בממד הגופני העיסוק במים קשור ליצירת שתן וסינון רעלים מן הדם, ובממד הנפשי או הרגשי הכליות קשורות לאומץ וליכולת לתת את “המכה” (ראה את “חלק א” של סידרה זו) הנדרשת לעשייה לקימה ממקומו של האדם אל מקום העשייה והמוטיבציה לדבר חדש. ולכן כוח הרצון כאיכות נפשית, קשור לכוחן של הכליות. בממד הרוחני הכליות יודעות לייעץ שכן הן קשורות לשורש החיים ומקור החיות של האדם. וממקור החיות של האדם ניתן אף לגעת ולחזור לסיבת הקיום שלו, מדוע הוא כאן? ומה עליו לעשות פה? וזאת מתוך הצורך לקבל את העצה הנכונה שתוביל אל הכיוון הנכון, עקב ידיעת השורש ועצה הניתנת מתוך ממד השורש, תוביל את האדם למקומו הנכון.

לכן האדם משול לעץ – שכן שורשיו של האדם נעוצים עמוק באדמה, ויונקים מים וחיות ממקור חיים שאינו נראה לעין אך מורגש היטב.
לעץ יש חמישה חלקים – שורש, גזע, ענפים, עלים ופירות. כך גם לאדם חמישה חלקי נפש –יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש.

וכן על פי הרפואה הסינית, יש לו לאדם חמשה חלקי נפש המשויך לאיברים ולתפקודם-
shen – שוכן בלב, קשור לתודעת ה”אני
Hun – חי בכבד וקשור לראיית עתיד
Po – קשור לריאות – איכות שומרת ומגנה
Shi – קשור לטחול – יכולת למידה והבנה
Zhi– קשור לכליות – כוח רצון, יכולת להניע תהליכים

על אף שהעץ גדל בשדה (שדות יש רבים, כגון שדה חרוש או מדברי או שדה טרשים ועוד) את חיותו הוא שואב מן המים – כך גם האדם, על אף שהוא חי וגדל בשדה הקיום והעולם, במקומות שונים ורב גוניים, את חיותו הוא שואב מן המים, והמים היו ויהיו תמיד אחד.

להבין את נקודת השיבה של הריבוי אל מקור האחדות, משמעותה – לדעת כיצד לשאוב עצה מן הכליות.