kobyהמעי הדק – כוחו טמון בהיותו “יודע” לברור את העיקר ולספוג אותו פנימה לתוך המערכת. כך שהעיקר אותו הוא סופג נהפך לחלק מכלליותו של האדם. בצידו האחר של המטבע, המעי “יודע” את מה לדחות מן המערכת כפסולת וכחומרים גסים, רעילים או פסולים שאסור שייכנסו לתוך המערכת. המעי הוא היודע להבדיל בין “עיקר” ל”טפל” בעבור קיומה של המערכת.
חוכמה זו של המעיים – הינה חוכמת היסוד של בניית אופייה של המערכת האנושית. כיוון שמה שייכנס וייספג באופן קבוע ולאורך זמן לתוך המערכת, יהפוך את פניה של המערכת לדבר אותו היא סופגת. על בסיס זה אומרים ברפואה המזרחית ש”אתה נהפך למה שאתה אוכל“. וכן דוד המלך אומר – “לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי” (תהילים מ’- ט’) ודבר גדול הוא אומר – שהתורה בתוך מעיו מכריעה מה ייכנס לתוכו ומה ייחדה, כך שהתורה אשר במעיו נהפכת לשומר השער היודע לברור את הבא ואת הנדחה.
הכוח הנפשי הנקרא “מעיים” – עינינו בידיעה מה האדם מוכן שייכנס נפשית לתוך חלל התודעה שלו, ויחיה שם ויזין את הנפש של אותו אדם, וכן מה האדם אינו מוכן להכניס לתוכו כמזון נפשי, מחשבתי או רוחני. מערכת העקרונות האישיים על פיהם האדם חי מכתיבים את הקריטריונים ל”מעיים” כיצד ליצור את תהליך המיון קוגניטיבי הזה. לבניית הקריטריונים המכתיבים למעיים את הכללים לברור מוץ מתבן, יש קשר ישיר למה שהמעיים מכניסים ומזינים, שכן תהליך יצירת הקריטריונים קשור לתוכן הנקלט על ידי המעיים – שהוא בעצמו יוצר את היכולת לבסס מבחינה קוגניטיבית את הכללים – שנהפכים לקריטריונים בעבור המעיים ומורים להם כיצד לפעול. ודבר זה מראה על קשר הדדי הדוק בין פעולת המעיים במובן המנטלי של דחייה או קבלה, לבין מה שייכנס שיהווה תוכן הבונה את מה שלאחר מכן יהיה התוכן המכתיב למה יורה למעיים את מה לקבל או לדחות. דבר נוצר מדבר.
כל מחלות המעיים – משקפות הפרעה בדינמיקה הנפשית אותה תארנו למעלה.
שלשול כרוני – משקף את חוסר יכולתם של המעיים לדעת מה לקחת ולהכניס. כיוון שהידיעה על מה מותר או אסור להכניס, יצא מאיזון או התבלבל, וגרם למבוכה גדולה, עד שאין יותר ביטחון ביכולת של האדם על עצמו שייכנס תוכן לתוכן וייהפך לחומרי בניין עבורו.
Crohn’s disease – מחלת מעיים דלקתית אוטואימונית, (דופן המעי מודלק) המתבטאת בשלשולים מימיים כרוניים, לעיתים עם דם. דבר העלול לגרום לאיבוד דם ולנטייה אנמית קשה. מחלה זו משקפת באופן עמוק יותר את מה שנאמר למעלה. האדם אינו יודע האם אפשר או מותר לו להכניס לתוכו תוכן מסויים. לרוב מדובר בתוכן מהותי אשר קשור לעצם תחושת הזהות של האדם ,כך שכעת הוא חש אובד דרך מבולבל, ואף ישנה אפשרות לדיכאון עמוק עקב תהליך של איבוד ה”קרקע” לגבי מה ניתן להיות ניזון ממנו ומה לא. דבר זה יוצר קונפליקט עמוק בנפש האדם וכן עמידה במקום. דבר המוביל להססנות וחוסר ביטחון, או איבוד הביטחון שהאדם כבר רכש לעצמו בעבר, ומקום כזה מחליש מאוד את ה”זכויות” שאדם צבר כבר לעצמו.
עצירויות כרוניות או אקוטיות – (קשור גם למעי הגס עליו ידובר בנפרד) האקוטי – שוק גדול אשר אינו מאפשר לאדם להמשיך את התנועה של החיים. האדם “נתקע” – ואין לו אפשרות לשחרר את הגורם שיצר אצלו עמידה או רעידה פנימית המובילה לשיתוק ואי ידיעה לגבי האם מותר להכניס את מה שהיה עד כה דבר ברור ושכיח, וכעת נהפך למשהו מאיים ותוקפני ממקום מפתיע ולא צפוי. בכרוני – איבוד היכולת ואפילו הוויתור – על האפשרות להיות ניזון במה שהאדם צריך באמת, אך ביחד עם זאת, גם אי מוכנות לוותר על הדבר אות והאדם חפץ באמת.
פוליפים וגידולים – האדם למשך זמן ממושך “הסכים” כי ייכנס לתוכו מזון, תוכן, רגשות, אשר באמת הם רעל עבורו, והוא יודע זאת, מרגיש את פעפוע הרעל. ואין ביכולתו לסרב או לדחות או להקים בתוכו את המחיצה ואת הגבול המגן שלא ייתן כניסה לרעל נפשי או לתוכן המייצר קונפליקט או לרעלנים גשמיים רגילים, אשר בסיכומו של יום ירעילו אותו. בפוליפים ובגידולים, תהליך פעפוע של רעל מחשבתי, רגשי או גשמי, מתרחש לאטו במשך תקופות זמן ארוכות, עד למקום בו האדם כבר אינו יודע או שאינו חש יותר את עובדת היותו “מורעל” בהדרגה. בנקודה בה הוא כבר אינו מודע להיותו מורעל, אך הרעל אכן מציק לו, שם תהליך ההרעלה נהפך לסומטי וכך מתפתח הגידול. יש מצבים בהם האדם גדל מן הקושי של להיות “מורעל” במשהו, והוא התחזק מן המאבק ולמד את האיכות אותה עליו לבנות בתוכו כדי להגן על עצמו. אנשים כאלה לא יפתחו מחלה או גידול. וזה מהלך טוב ובריא אשר קורה אצל רבים. טיבעה של מחלה – כאשר היא נהפכת מאיכות נפשית למחלה גופנית קונקרטית, הינה ב”שיכחה” של הדבר שמהווה “רעל” עבור האדם.