kobyנגרג’ונה – מגדולי הפילוסופים הבודהיסטיים, אולי שני בחשיבותו לאחר בודהה עצמו. דלי למה הנוכחי רואה בו המורה המרכזי של בית ספרו (גלופה) הוא נודע בשל כתיבתו את “שירת השורש של דרך האמצע” – (מדיימיקה – דרך האמצע) לכתביו נודעה חשיבות היסטורית בהתפתחות של הגישה הבודהיסטית וכן בעיצוב של תפיסתה לדורות רבים, שכן הוא לקח את מושגי היסוד שבודהה תבע, ונתן להם משמעויות שונות ויצירתיות, שעד להיום לומדים אותן כטקסט מרכזי, וכן הוא הכשיר להמשך הדורות – להבין את תורתו של בודהה, בכלים שניתן לתפוס ולהבין, שכן בודהה בעצמו לא כתה מילה אחת וכל דבריו נכתבו על ידי בן דודו סרי פוטרה, והכלים התפיסתיים של סרי פוטרה ושל בודהה עצמו, תאמו את דורו של בודהה. כך שחשיבותו של נגרג’ונה , הינה ביכולת שלו להמשיך ולהנחיל את תורת בודהה בכלים שהדורות שיבואו אחריו – יהיו אם יכולת להכיל ולהתייחס ולהתפתח מן התורה של בודהה. (בודהה עצמו ממוקם בתקופת ה”רקפתיים” מן הטור הרביעי – 600 לפנ”ה)
הוא פירש את אחת מן הסוטרות החשובות של בודהה – פרג’נה פרמיטה סוטרה – הסוטרה של שלמות החוכמה, ונתן לה משמעויות שעד להיום ניתן להבין יותר את כוונתו של בודהה.
נגרג’ונה חי כנראה בין 150 – 250 לספירה, כך שהוא ממוקם בסוף האלף הרביעי לתחילת האלף החמישי, ומכאן עוצמת חיותן של כתביו, שמעבירות את הבודהיזם למן האלף הרביעי (טור ההזנה) לאלף החמישי (טור השכל) כך שחוכמתו של נגרג’ונה מתאפיינת בתבונה הנחוות של טור רביעי, עם הניתוח החריף שמעמיד את הנקודה המרכזית על חוט השערה, דרך הבנה אינטלקטואלית. מכיוון שנגרג’ונה ממוקם בין סוף טור לתחילת טור, ניתן לראות שכחמתו הינה כחמה שואלת שמעוררת את הנקודה הבעייתית מתוך חשיפת השאלה, וכך מובילה את הלומד לחקירה עיונית אשר מובילה לבסוף לדבר המרכזי – ההתנסות באמת של מי הוא האדם. נגרג’ונה מוביל את הלומד באמצעות הגדרת השאלה, ופתיחתה לקצוותיה, ואז הוא מותיר את המהלך המחשבתי שלו כך….. דבר אשר מאפשר ללומד הגיע לתובנה על תורתו של בודהה מתוך חוויה לאורו של העיון השכלי.
מהלך זה משתקף דרך המצליבים של סוף טור רביעי, והוורדיניים של תחילת טור חמישי. הרמדי מן הוורדניים – laurocerasus ו amigdala amara – משקפים את ה”פיתרון” של נגרג’ונה למעבר נכון של הבודהיזם בין התקופות, על מנת שהתורה של בודהה תיוותר חיה ונוכחת בעולם. האופן התבוני שייך למצליבים (עליהם כבר דובר) אך על אופן בו נגרג’ונה מותיר את הקושיות שהוא מעורר – פתוחות ללא מענה, כמו שהוא מותיר הלב תמהה, זוהי תפיסה ראשונית של הוורדניים (הממוקמים בשורה הראשונה של טרום לידה) כך שהקוגניציה בשורה ראשונה של טור חמישי, יכולה רק לעורר שאלה, ללא יכולת קוגניטיבית לענות על הקושי שמתעורר, ולכן – laurocerasus ו amigdala– משקפים זאת דבר חוסר ההבשלה ולב לא מפותח מבחינה פיזיולוגית שאינו מסוגל לאחוז בחיים, ולבוא במגע ישיר איתם, כך שממד ה”לב” שלהם אינו פעיל ברמתו הפתולוגית – (במקומם הבריא של התרופות הללו – יש “לב” חווה ומתנסה באופן שידוע לאדם, מהו הדבר בו הוא מתנסה) שתי התרופות הללו – ברובד הפתולוגי – מתייחסות למצב של עובר לא בשל, וחוסר הבשלה של האיבר לב, וכן סכנת חיים מחוסר בחמצן עקב אי הבשלה של הריאות והלב. אך זיקה זו מראה רק את מקום החולה של הקבוצה, במקומה הבריא של קבוצה זו – מופיע היכולת שמייצג נגרג’ונה – היכולת לשאול שאלה ולחדד אותה שכלית על מנת שלהגיע לתובנה חדשה וייחודית לאדם שהלך בדרך זו
כמו כן – שירתו של נגרג’ונה מתאפיינת ב”יריב” ששואל שאלות ומקשה – דבר שאופייני לטור חמישי בו האדם צריך אופוזיציה על מנת שלהגדיר את סגולותיו המיוחדות. וכן טור חמישי מתאפיין בפיצול בין מערכות נפש ( ראה מאמר – “על המושג הפיצול” ) כלומר האדם צריך “אויב” שמאתגר אותו וכך הוא זוכה לזיכוך של דקות עמוקה יותר על מי הוא ומה הוא מקומו בעולם. דינמיקה זו מיוחדת לטור חמישי.
והינה כמה דוגמאות מכתבי “שירת השורש והאמצע” מדיימיקה –של נגרג’ונה (תודה מיוחדת לד”ר אביתר שולמן שתירגם מסנסקריט)
פרק 24 – בחינת ארבעת האמיתות הנאצלות
“יריב” – 1- אם כל זה ריק – אין היווצרות והכחדה, נובע כי מבחינתך אין קיום של ארבעת האמיתות הנאצלות….
5- כשאין תורה וקהילה- כיצד יהיה הבודהה? אמירתך מבטלת את שלושת האוצרות. (בודהה, חיי הקהילה, תורת הדרמה)
7- “תשובה” אנו אומרים שאין אתה מבין את הריקות, את משמעותה ואת מטרתה. מכך אתה נפגע.
8- לימוד התורה של הבודהות מתבסס על שתי האמיתות, האמת המכסה את העולם, והאמת העליונה.
9 – אלא שאינם מבינים את ההבחנה בין שתי השונות – אינם מבינים את האמת העמוקה לגבי הוראתו של הבודהה.
21- כיצד יהיה סבל הנוצר באופן בלתי תלוי? נאמר כי הסבל חולף, כך שלא תיתכן מהות עצמית שלו.
25 – כאשר אין סבל, היווצרות או הכחדה, איזו דרך מושגת מהכחדת הסבל?
28- הפרי שממהותו העצמית אינו מוגש, כיצד ניתן יהיה להשיגו, כאשר הוא מובן כבעל מהות עצמית?
35 – אם הפרי נגרם, מבחינתך, על ידי מעשים נכונים ולא נכונים, כיצד, לדעתך, פרי שאיננו ריק נוצר ממעשים נכונים ובלתי נכונים?
40 – מי שרואה את ההתהוות המותנית, הוא רואה את הסבל, את מקורו, את הכחדתו וגם את הדרך.
הטקסטים של נגרג’ונה הינם קשים ועמוקים, ומהווים את ראשיתה של החקירה העיונית המתייחסת לאדם כבעל “שכל”, ובדרך זו הוא מכוון על המקום באדם שעליו כיוון בודהה (אותו כינו הבודהיסטים “זרע הבודהה” באדם) וזהו תהליך ההתעוררות של תודעתו של האדם באמצעי שכלי.