kobyהמאה הראשונה של האלף הרביעי – 760 – 660 לפני הספירה – teales
במאה זו מתרחשים שינויים רבים המזרח התיכון – שבטי ישראל גולים ונעלמים, אין יודעים את גורלם, ממלכת הפרעונים מאבדת את כוחה וכמעט ונעלמת כתוצאה מכיבוש אשורי. רומולוס בונה את רומא ושולט בה. רומולוס הינו דמות מיתולוגית השואב את כוחו מהאל מרס ומן הכוכב מרס – אל המלחמה . הוא היה למלך הראשון של רומא. יוון – ובתוכה אתונה וספרטה, מתבססת כישות עם כוח והשפעה רבה. בסין – מתועד לראשונה ליקוי החמה. ובהודו מועלות על הכתב האופנישדות הראשונות. הנביא ישעיהו פועל במרכז מאה זו. וכן המלך חיזקיהו – שעל פי הכתובים היה ראוי להיות משיח, אך הדור לא היה ראוי לו.
ב tealse רואים את ראשית הטור ולידתו, דבר המופיע באי מוכנות לשאת בהורות (tea) וקושי להזין ולהכיל את האחר, וכן בעיות עצביות קשות הקשורות לחיבור המערכת לאחת (הייפריקום) ואת מערכת העיכול שאינה יודעת להכיל מזון (גמבוגיה)
יוון ורומא עולות – אך צעירות מדי והצד המבוגר של בניית הפילוסופיה הבאה דרכם, עדיין לא הבשיל. תרבויות טור שני ושלישי מחפשות את דרכן, עדיין אינן יודעות כיצד להמשיך (לכן רוב הנבואות של מאה זו אצל נביאי המקרא, הינן נבואות זעם, נבואות של איבוד הדרך). יש מלחמות רבות בין גושים מרכזיים, אשור מול בבל, והם כנגד מצריים, וגיבוש הגוש האירופאי כגוש לוחמני אל מול הגוש המסופוטמי. (התרבויות החד פסיגיות – בבל אשור ומצריים – מנסות למצוא את דרכן, כאשר תרבויות יוון ורומא – שהן דו פסיגיות בתחילת דרכן – עולות בכוח רב)
המאה השנייה באלף רביעי – 660 – 560 לפני הספירה – dileniales, saraseniales ,ebanales
יפן מגדירה עצמה לראשונה כממלכה ב11 לאפריל 660 לפ”הס. בבבל נוסדה הדת הזורואסטרית על ידי זרטוסטרה, דבר המאפשר לתרבות החד פסיגית הבבלית להתמיר עצמה לדו פסיגית וכך להמשיך לחיות, אם כי באופי אחר. גירוש יהודה מישראל לבבל, חורבן בית ראשון, ויציאה לשבעים שנות גלות בבבל – מסמן את סוף תקופת הנבואה בישראל וגזינתה של הנבואה לקבוצות קטנות קיבוציות כגון האיסיים. בהודו קדוש בשם מהבירה מאווישלי מייסד את דת ה”ג’יניזם” (הביוגרפיה של מהבירה זהה כמעט לחלוטין לזו של סידהרטא גוטמה המגיע זמן מה לאחריו). תאלס – הפילוסוף היווני הראשון המוכר והנחשב בהיסטוריית הפילוסופים היווניים – פיתח רבות את מדעי האסטרונומיה וגיבש את תפיסתו על “המים הראשונים” – מתוך הבנה שבעבר הכול היה מים. הוא נחשב לאחד משבעת הפילוסופים המרכזיים ביוון, ונחשב לראשון שעסק במדעים באופן שיטתי.
ה peonia – מעבר לצד הגופני שלו, הוא מייצג את הצורך של התלמיד להתנתק מן המורה ואת הקושי של המורה לשחרר את התלמיד, דבר הבא לידי ביטוי בתרבויות של “גורואיזם” הקמות בתקופה זו במזרח. האפרסמון diospiros kaki creveld – מן הצמחים הבודדים ששרדו את האטום שנפל על ירושימה ונגסקי, משקף את הטראומה הלאומית של חורבן בית ראשון, שעד ליום זה צמים לזכרו בט’ באב. הצמחים ה”טורפים” משקפים את חוסר הסיפוק התמידי של התרבויות הגדולות ואת רצון הכיבוש הבלתי נלאה שלהם, הרצון לעוד ועוד ועוד… ומצד אחר – יכולת האדפטציה של תרבויות ענק כגון בבל – לאמץ את זרטוסטרה כנביא לעת החדשה.
המאה השלישית לאלף הרביעי – 560 – 460 לפני הספירה malvales – saraceniales –
הצהרת כורש ושיבת יהודה לממלכת יהודה, ובניית המקדש השני על ידי עזרא הסופר ונחמיה, תחת חסותו של כורש. תקופה שסוגרת את הנבואה בישראל, ומתחילה את תקופת הסנהדרין והחכמים, כאשר מסורת הנבואה נשמרת אצל האיסיים במדבר יהודה, וכן במסורות “יורדי המרכבה” . קרתגו העיר נבנית ומתבססת כמוקד תרבות וכוח. יוון מתחילה את מסורת המשחקים האולימפיים באופן רשמי וקבוע. בסין – קונפוציוס מקבל מעמד של “מתווה דרך” ויוצר את חוקת המוסר הסינית, אך פועלו הינו סיכום וריכוז למה שהיה לפניו וחיכה לאדם שכמותו שיידע לאחד ולגשר על המסורות הסיניות שהועברו מטור שני. כמו כן – קמים במאה זו ראשוני הפילוסופים של הטאו הסיני, שאף הם מסכמים בחייהם ובכתביהם את התורות הקדומות. ביוון קם פיתגורס ומקים את בית הספר שלו לחקר העולם והיקום באמצעות צלילים ותווי מוסיקה. בהודו בא סידהרטא גוטמה – בודהה – שמשמעותו – “המתעורר” – ומחייה את הדת האינדית הקמלה, ומקים את המהלך הבודהיסטי – תופעה שעוד בזמנו כבשה את רוב תת היבשת. גם אצל בודהה המגמה הייתה “לתקן” את מה שניראה לו מנוון בתוך ההינדו.
ב malvales וב saraceniales יש צורך עז לחוש מוכל וניזון, אך כאשר הגורם המזין לא שם ויש חווית היעדר של מי שהיה אמון על ההזנה, נוצר חווית תיסכול –דחייה – חוסר אמון באחר – תחושת רדיפה (בעיקר בדרוזרה) ניתוק – ואפילו אלימות. אך מאחורי התנהגויות אלו, יש צורך עז להיות מוכל, ומוזן על ידי גורם חיצוני אוהב.
זאת הדינמיקה שמוצאים בניסיון של תרבויות קדומות, למצוא דרך “הזנה ” חדשה על מנת לשרוד את מעברי התקופות. דבר שבא ביחד עם מלחמות וכיבושים, אשר מאחוריהן עומדת התחושה של הצורך להיות מוזן כמו שהיה בעבר, אך ממקום אחר חדש.
המאה הרביעית של האלף הרביעי – 460 – 360 לפני הספירה – malvelas – primulales poales (דגניים – חד פסיגי)
תקופה זו מסתמנת כתור הזהב היווני, פילוסופים כגון אפלטון ואריסטו, מחזאים ואנשי יצירה כמו סופוקלס, איסכילוס ואריסטופנס – כותבים פילוסופיה ומחזות, והתרבות היוונית מגיעה לשיאים חדשים ברב גוניות שלה. היפוקרטס אבי הרפואה המודרנית, חי בתקופה זו. אלכסנדר מוקדון כובש את “רוב העולם” בתקופה זו ומעביר את מקומות הכיבוש שלו, לתרבות ההלניסטית. לתור הזהב היווני יש חשיבות עד לימינו, שכן היצירה של זמנם ביססה את מה שיהפוך להיות קרקע לשאר תהליכי התפתחות המדעים ופיתוחים שונים המעורבים בחיי כל אדם בחברה שלנו.
את ההתפשטות המהירה והגורפת של האימפריה המקדונית על ידי אלכסנדר – ניתן לראות דרך החד פסיגי של טור רביעי, וכיצד האורז ושיבולת שועל, התירס והחיטה – כבשו את העולם ושינו את פניו. בדומה לאלכסנדר מוקדון, זנים אלו לא הפריעו לשאר הזנים להתפתח, אלא הציעו הזנה ועושר נוסף. כך גם אלכסנדר, הוא לא אילץ או כפה את התרבות ההלניסטית, אלא הציע אותה ואיפשר לתרבויות אחרות להמשיך ולשמר את אורחות חייהם. (אורחות החיים המקדוניים מתאפיינים באופי חד פסיגי מובהק, למשל היחסים ההומו סקסואליים היו לחלק תרבותי מסודר ומעוגן עמוק עד לרמה של קביעת נורמות התנהגות סביב חיזורים של מבוגר לצעיר. וכן קביעת חוקים שבתוכם הייתה גם מערכת ענישה, על מי שלא נהג כשורה בבן זוגו). היצירה הרב גונית היוונית מתאפיינת בעושר רב הקשור בהזנה של החלמתיים ביחס של אדם מול חברה – כלומר הזנה עקב אינטראקציה.
המאה החמישית של האלף הרביעי – 360- 260 לפני הספירה primilales רקפתיים cucurbitales דלועיים poales דגניים (חד פסיגי)
אלכסנדר מוקדון מבסס את מלכתו – ונהפך לדמות של “אל” – יש לדמותו קווים בתוך מקורות היהדות – החשובה שביניהם מביאה את המפגש של אלכסנדר עם שמעון הצדיק משיירי הכנסת הגדולה –
“בעשרים וחמישה (בטבת) יום הר גריזים דלא למספד, יום שביקשו כותים (שומרונים) את בית אלוהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי-כהונה ונתעטף בבגדי-כהונה ומיקרי-ישראל עמו ואבוקות של אוּר בידיהן, וכול הלילה הללו הולכים מצד זה, והללו הולכים מצד זה, עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר אמר (אלכסנדר) להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בכך. כיוון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה. כיוון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה? -אמר להם: דמות דויקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. אמר להם (ליהודים): למה באתם? – אמר: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותה שלא תחרב, יתעוך עובדי-כוכבים להחריבו? אמר להם: מי הללו? אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם: הרי הם מסורין בידכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיוון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין, כדרך שביקשו לעשות לבית-אלוהינו. באותו יום עשאוהו יום טוב.” (בבלי יומא ס”ט – דף א’)
בסין מתפתח ייצור של חומרים כגון אבק שריפה או נפט, וכן שימושים שונים במתכות ודרכים לעיבודם. טכניקות אלו מגיעות למערב בשלב מאוחר בהרבה. בסין קיים ידע עצום ומתקדם מאוד בשטחים רבים (אפילו ידע החניטה של הגוף הנפטר – נותר פעיל בסין). ידע עתיר שנישאר בגבולות סין לבדה, ולא חצה את גבולותיה.
בהודו מתבססת הגישה הבודהיסטית ודוחקת לזמן מה את התרבות הוודית.
במאה זו יש כמאין מהפך בעולם המאופיין על ידי מעבר גורף לפזה אחרת. מן העולם הישן שעדיין ניסה לשרוד – אל העולם החדש הבא לידי ביטוי דרך הרקפתיים. משפחה זו מהווה את חוליית השינוי וטרנספורמציה לטבלה כולה – מנקבי לזכרי, ממים לאש, מתהליך אינטואיטיבי לתהליך קוגניטיבי מודע. המעבר בין העולמות נעשה דרך הרקפתיים, ההתפשטות העצומה בניסיון לכבוש את העולם – שייך למגמה החד פסיגית הדגנית. והניסיון לצבור עושר אין סופי שייך למגמה הדלועיית – .cucurbitales