טור רביעי – ארבעת סוגי הרעב

קיימים ארבעה סוגים של רעב:

א. רעב פיזי, גשמי. משמעותו שהגוף צריך אוכל, ואם אין לו האוכל שהוא צריך, מגיעה תחושת הרעב. רעב ברובד הגופני משקף לאדם את צורכי הגוף. ככל שהאדם קשוב יותר לעצמו, ומחובר באופן מאוזן למה שקורה לו, הוא ידע מה נכון לו לאכול, ומה הגוף מאותת לו . סוגי רעב שונים יאותתו על הצורך לסוגי מזון שונים. אדם שהקשר שלו עם גופו אבד, יימשך בתחושת הרעב שלו למזונות שאינם בריאים בעבורו. לכן רואים שהסוכרתיים נמשכים למתוק, ואלה הסובלים מגסטריטיס (דלקת בקיבה) נמשכים לאכול מזון חריף. את האנשים שאיבדו קשר מודע עם מה שנכון להם לאכול, יש להנחות לדיאטות מבוקרות, שלרוב הפוכות למה שהם נמשכים באופן טבעי. מזווית אחרת – אדם שחווה תקופות שלא היה לו מה לאכול, שהוא קם בבוקר ואין, שהוא רעב על פני תקופות זמן ארוכות – אם יצא מתקופת חיים זו, זיכרון הרעב יישאר אצלו לעד כחוויה מכוננת. גם אם יהפוך לעשיר, הוא יזכור תמיד את תחושת רעב ההיא. לרוב, לאנשים שחווים זמנים כאלו, קורה מהפך בעקרונות המוסר שלהם. מושגי הטוב ורע שלהם משתנים לחלוטין לנוכח הרעב. איש שצריך לדאוג לילדיו ולאשתו, והיא בהריון, וקרה שאין להם אוכל בבית, איש כזה עשוי להפוך לאדם אחר, עד כדי כך שהוא עצמו לא יאמין שהוא כזה. זווית נוספת – הטיפול בנטיות של דפוסי אכילה של ילדים קשור למבנה גופני מולד. ילד שאינו מוכן לטעום דבר מלבד לחם למשל, יש בכך סימן למבנה מסוים, והטיפול צריך לקחת בחשבון את הוריו. אצל מבוגרים – דפוסי האכילה מלמדים על דפוסים רגשיים, כפי שרואים בהפרעות אכילה בגיל ההתבגרות למשל.
ב. רעב אנרגטי. רעב זה הוא ביטוי למערכת שבורה, האדם חי אורח חיים קשה ומאתגר עד לדרגה שהוא אינו יכול עוד, ואז הוא קורס. קריסה זו היא חוסר יכולת של המערכת שלו לייצר לו עוד אנרגיה זמינה. הדבר אך ידוע כ”מחלת היאפים”. מצב אחר – כאשר אנשים מתמודדים עם מחלות כרוניות. לאט לאט, במשך הזמן, עקב המחלה ותרופות כימיות היוצרות עומס על המערכת, מתרחשת לבסוף קריסת מערכות האחראיות ליצור אנרגיה. ואז מתרחשת אצלם הידרדרות מהירה מאוד מכל הבחינות. הדרך להתמודד עם מצבים אלו תלויה בשינוי בסיסי של כל תפיסת החיים, על מנת ליצור התחדשות בתוך המערכת. שינוי בתפיסה של החיים באופן בסיסי, וכן של אורחות חיים כגון פעילות גופנית, תזונה, קשב עצמי, שעות שינה, זמן איכות עם מה שממלא את האדם וכו’.
ג. רעב רגשי. הרעב הרגשי נובע מהצורך הבסיסי והאנושי למגע ולאהבה, ליד מלטפת ולהרגשת תמיכה וביטחון. דבר זה מוזן בדרך כלל מן הקשר הטבעי שיש לילד עם ההורה, מתוך הנחה שיש שם הורה המעניק זאת. בקרב ילדים מאומצים למשל, קיים לעתים “בור פנימי” שקשה מאוד למלא, ולא משנה כמה ההורים המאמצים נותנים מעצמם. רעב רגשי הוא סימן לדבר שחסר במרכיבים של בניית הנפש. ואולם גם אם הוריו של הילד לא מילאו את המקום הזה באופן הנכון בעבורו, עדיין יש לילד אפשרויות רבות לתיקון במקום זה כשיגדל. תיקון זה ייעשה בעיקר על ידי תיקון ועבודה דרך מערכות יחסים. היחסים עם אנשים שמסביב הם תמיד הזדמנות לשינוי ולתיקון במקומות כואבים אלו.
ד. רעב רוחני. הרעב הרוחני הוא סימן לאדם חי ונושם. זה סימן לרבדים עמוקים באדם, שנהפכים לפעילים. היום אנו עדים להרבה מאוד אנשים שיוצאים “לחפש”. תופעת ה”ניו אייג'” היא עוד סימן לכך. הרעב הרוחני בא ממקומות עמוקים ביותר. ייאוש הוא רגש שמאפיין את תחושת הרעב הזה. רעב זה הוא רעב שרק אלוהים יכול למלא, ורעב זה קורא לאדם לצאת למסע שלשמו הוא כאן.