טור שלישי בטבלת הצמחים

הטור השלישי מקביל ליום השלישי בסיפור הבריאה. זהו היום שבו נבראו הצמחים: “ויאמר אלהים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה למינו אשר זרעו בו על הארץ” (בראשית א, י”א). הצמחים נבראו לפני מאורות הרקיע – שמש, ירח וכוכבים – שייבראו ביום הרביעי. כיוון שכך הצמח, שזקוק לאור שמש, אינו יכול לצמוח. עניין זה מבטא את הקושי העצום שיש לטור השלישי.
מוטיב מרכזי בטור שלישי הוא תחושת הקושי והבלתי אפשריות שהוא נתקל בא, במסע הפרטי שלו להוציא עצמו מן הכח על הפועל, ולממש את יכולותיו. היכולות של אנשים מטור שלישי כרוכות ביכולת לביטוי רגשי. הרגשות של אנשים מטור זה, הינן עוצמתיות מאוד, פוטנטיות , גולמיות ולא מעובדות. קיימת אפשרות לראות אנשים אינטליגנטים מאוד אך עם חוסר יכולת להתמודד עם רגשותיהם, עקב קושי לתמלל את מה שקורה להם רגשית. זהו אחד מן ה”שיעורים” של טור זה – כיצד לעבוד עם רגשות, להבחין מהו הרגש שהאדם חש ולפתח את היכולת לתמלל ולהסביר אותו.
מבחינה היסטורית – טור שלישי הינו הטור בו נולדה היהדות. הוא מתחיל באברהם אבינו (שכל העולם מעברו האחד של הנהר ואברהם מעברו האחר ). היהדות עומדת בסימן של “נגד” הכל, “הן עם לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב”(במדבר כ”ג-ט’), וכן – “שרית עם אלהים ואנשים ותוכל” (בראשית ל”ב-כ”ט). דבר זה מבטא קושי נוסף של אנשים בטור שלישי. הם חשים את הצורך להילחם, להשתחרר, למחות כנגד. האדם חש כבול ולכן רוצה להיאבק בכך. תחושת היסוד של הטור, (ובעיקר בתחילתו בקקטוסים) הינה “שיש כח גדול שחל עלי ויש לי צורך להיאבק בו, כדי לזכות בחירותי ובעצמי ממש”. מכן נובעות עוד מספר נקודות לגבי אופיו של הטור והן – הנטייה להראות כמחוספס, דוקרני, סרקסטי, ציני, מסוגר, לא תקשורתי, מגיב בזעם ולא ביחס לסיבה. במעלה הטור הנטיות הסגורות והאגרסיביות, מתעדנות יותר ויש יותר יכולת לתקשר את מה שקורה כדרמה מבפנים.
הטור השלישי אף מתאפיין בצורך שלו ליצור לו את האקולוגיה שהיא רק שלו ולכן רואים בטור את הצורך לשמור על אקולוגיה וסביבה, ומלחמה על עקרונות של שימור הארץ והטבע.
הקקטוסים שהם הצמחים בקבוצה הראשונה של טור, מבטאים את הקושי של ליצור משהו יש מאין, בצורה הטובה ביותר. אם נתבונן בקקטוס שחי במדבר, נראה צורת צומח המכיל בתוכו את כל מה שכולם מחפשים במדבר – מים. הקקטוס מכיל הרבה מאוד מים באופן יחסי לסובב (מים כמשל לשפע) ולכן הקקטוס הוא מקור לקנאה מצד הסובב אותו. ובכך מהווה דבר נוסף המסביר את הקוצניות, הסגירות והתוקפנות שלו.
בתוך הטור השלישי קיימת תפיסה ש”אני צריך ללמוד איך לספק לעצמי את כל צרכי לבדי, ללא שום צורך מן החוץ” משהו שנראה במשק אוטרקי.
בקקטוסים איבר הלב הוא האיבר הפגיע ביותר. הלב בקקטוסים משקף את העצמה של הרגשות, והקושי לעבוד ולתמלל אותן. להלן תיאור מקרה של קקטוס גרנדיפלורה : מטופל כבן 53 שהוא בנו של מנהיג רוחני דתי. הוא חי בצילו כל חייו וחש שעליו לברוח מהשפעת אביו, אך אין לו את הכוחות לכך. עקב כך הוא פיתח תעוקת חזה עם פלפיטציות קשות. קקטוס גרנדיפלורה שיחרר אותו מעול המעמסה של להיות ה”בן של” וכן הבריא את הפן הגופני.
מזווית נוספת – היהדות, כפי שרואים בהרבה מסיפורי המקרא, שמה דגש רב על מה שמכונה “עבודה זרה” ושיש להילחם בה. אך מה היא עבודה זרה? בתקופת טור שלישי המשמעות של עבודה זרה הינה כפי שמצוין בסיפורי המקרא. אך בטורים מאוחרים יותר, מטור רביעי ועד לסוף, משמעותה של עבודה זרה הינה הבלבול בזיהוי של מי האדם באמת. למשל כאשר האדם מאמין שהוא רק גוף וזהו. אם האדם מזהה ויודע מי הוא ומהי איכותו הבסיסית, איכות שהיא אלוהית באופייה, הרי שאדם כזה הולך בכיוון הנכון. כך ש”עבודה זרה” הינה הבלבול בזיהוי הפנימי (מי אני באמת) ולהיפך – הידיעה של מי אני באמת ומה מקור קיומי, ומה היא הדרך להידבק במקור זה.
מבחינה בוטנית הטור השלישי נובע מטור ראשון. הוא אינו התפתחות של טור שני כמו שהיה מתבקש כביכול. כלומר טור שלישי, כמו דילג שלב – מן המקור (תחילת טור ראשון) לתוך מצב מתקדם יותר (מבחינה בוטנית ) לטור שלישי, ולנושא זה השלכות רבות, בהן נדון בתוך הקורס על טבלת הצמחים.