kobyהקשר הגנטי לסרטן נחקר, ונמצא מובהק. כמו שבמקרה שבו ההורים חולים למשל באסטמה יש סיכוי גבוה מאוד שילדיהם יפתחו אסטמה, כך גם באשר לסרטן. אם ההורים חלו יש סיכוי גבוה שילדיהם יקבלו נטייה גנטית זו.
אנו מבחינים בין סרטן שחולים בו ילדים, שהוא בעל גוון גנטי מובהק, בלי כל הקשר רגשי כלשהו, לבין סרטן המתפתח בגילים מבוגרים יותר. בגיל מבוגר הסיבות למחלת הסרטן אינן נעוצות רק בגורם הגנטי, אלא גם בגורמים נוספים הקשורים להיסטוריה הנפשית רגשית וגופנית של האדם.
בנוסף על נטיות גנטיות, אנו רואים מצבים שבהם אדם, כתוצאה מאורח חייו והאירועים שקרו לו, פיתח נטיות, שהפכו ל”סומטיות”, כלומר גופניות. כתוצאה מכך קיים סיכוי שעל אף העובדה שקיבל מהוריו גנטיקה נטולת אפשרות לסרטן, הרי הוא עצמו יוריש לילדיו גנטיקה עם סיכוי גבוה לסרטן.
וזאת למה? כיוון שאורח החיים שלנו כיום, בחברה המערבית, הוא “אורח חיים סרטני“.
למה הכוונה?
מחלת הסרטן מראה כי בגוף קיימת נטייה של קבוצת תאים ה”מחליטים” לפתע להתנהג בלא כל התחשבות בשאר האורגניזם. הם נהפכים לבעלי זהות נפרדת המתנהלת בחוקים אחרים וכללי “התנהגות” שונים ממה שהמערכת רגילה ויודעת. מה שנראה כהתנהגות סכיזופרנית מבחינה גופנית.
הדבר קורה כשיקוף לאורח חיים שיצר תדרים אנרגטיים ונפשיים בעלי מקצב דיכוטומי. בהדרגתיות המערכת התבלבלה והתחילה להנהיג לעצמה ריתמוס מטבולי ואנרגטי שגם הוא נוהג באופן דיכוטומי.
אורח החיים שלנו במערב הוא כזה, שהאדם נדרש או שהוא יוזם לעצמו אורח חיים מתוח ודרוך בממדים רבים. כל ממד דורש כוחות רבים ותשומת לב. לרוב קיימת התנגשות בין רבדים או ממדים שונים בהווייתו של האדם. למשל, אותו אדם נדרש להיות אסרטיבי (ואם הוא לא כזה בטבעו, הוא ילמד את עצמו להיות כך) ומיד לאחר מכן סובלני ומכיל, וכך הלאה.
ככל שהאדם נמתח מרוב אתגרים בהם עליו לעמוד יש סיכוי גדול יותר להיווצרות קונפליקטים. הדבר פוגע בנפשו של האדם הזקוקה ונמשכת לאיכות של אחדות ולא של פיצול.
ככל שמצב זה נמשך לאורך זמן (ובחברה שלנו כולנו עוברים דרך מצבים כאלה בדרגות שונות) נוצרת כתוצאה מכך סומטיה פיזית. לא כל אחד יפתח מזה סרטן, אך אדם שחי כך לאורך זמן עד שגופו ספג זאת כדפוס קבוע, עלול להעביר את תוצאות חייו לילדיו באופן גנטי.
קיימים, אם כן, 2 מצבי חולי סרטני כתוצאה מגנטיקה:
1. הגנטיקה המובהקת והידועה של הורים שחלו בסרטן, ולכן יש סיכוי שילדיהם יקבלו נטייה זו באופן מולד.
2. גנטיקה נרכשת שתעבור לילדים עקב אורח חיים שההורים חיו, כלומר ההורה עצמו לא יחלה בסרטן, ואולם אורח חייו ה”סרטני” יעבור בירושה לילדיו. הם יהפכו לנשאים של גנטיקה סרטנית. על כך נאמר “אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה”
נכון להיום, אנו רואים יותר ויותר גנטיקה מן הסוג השני. זהו עניין כואב מאוד, המעלה את השאלה כיצד להתמודד עם הנושא, ומהי הדרך לצור תהליך מניעתי.
כמו שנאמר קודם לכן, החברה של היום היא בעלת איכות “סרטנית”, כלומר מפצלת ומביאה למורכבות שמתאימה לצורכי האדם.
וצורכי האדם באופן העמוק הם יושרה, טהרה, פשטות, אהבה, קבלה, נקיות, אחדות.
לכן הריפוי העמוק והמניעתי הטוב ביותר, הוא לכוון לאיכויות אלו ולפתח אותן כדבר המוביל את האדם בגישתו למציאות ונוכח בחייו.
תהליך כגון מדיטציה, יוגה, לימוד רוחני או כל תרגול רוחני אחר שטוב לאדם ומקדם איכויות אלו מהווה גורם מניעתי למחלה.
יש להתמיד ולהחזיק באורח חיים כזה לאורך זמן, עד שהאדם משתנה בנפשו ובגופו, ונוצר בו מעין חוט שדרה נפשי רוחני, שלא כל כך מהר יושפע ויעבור פיצול כתוצאה מהשפעתם של החיים במערב.
לסיכום- “תריס” כנגד פורענות הוא בהתפתחות אישית הלוקחת לרבדים נפשיים עמוקים יותר, שמגע ומודעות אליהן הם “חוף המבטחים” לאורך החיים האופייני למערב.
מחלת הסרטן היא משבר גדול למי שחלה בה ולמשפחתו. קיימת ספרות רחבה של אנשים שכתבו על האופן שבו הסרטן הציל להם את החיים. ואכן, יש אפשרות לראות במחלה זו אפשרות לסדר פנימי חדש, כזה שמחזיר את האדם לאורח חיים נכון יותר מבחינה גופנית ונפשית.