כל הפוסטים בפנחס בן יאיר

“ורוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים” 1- תחיית המתים, השלב העשירי, אינו קורה שם בעתיד, איפשהו שם – אולי? אם

חסידות מביאה לידי רוח הקודש: א: רוח הקודש היא תחילת המהלך המוביל לנבואה. יש בדבר דרגות רבות. יש שרוח הקודש

יראת חטא מביאה לידי חסידות: אדם חסיד, זהו אדם שהברכה מונחת בידיו. הברכה מצויה אצלו תמיד. הוא מעיין לברכה. השפע

ענווה מביאה לידי יראת חטא: אדם ירא חטא, זהו אדם שיש לו חלק אקטיבי באופן בו העולם מתנהל מכוחה של

קדושה מביאה לידי ענווה: אדם שהגיע לביסוס אמיתי במידת הענווה, יודע את מקומו המדויק במציאות. הוא מבין את מיקומו היחסי

פרישות מביאה לידי קדושה. כאשר אדם התבסס בפרישות, אין לו חלק בעולם הזה יותר. אז נולדת בתוכו, כמעט באופן ספונטני,

  טהרה מביאה לידי פרישות: טהרה במקורה היא מולדת, אדם נולד טהור ו”מתלכלך” כאשר גדל. לכלוך שהוא תוצאה של העולם

להולך על דרך הנקיות, יש צורך לברר את סיבת ההליכה על דרך זו, כיוון שיש הליכה נכונה הנובעת מן הסיבות

ניקיון: זיהוי המכשולים כאשר אדם הלך לאורך זמן המספיק לביסוס הדחיפות המניעה אותו קדימה. הוא עובר שינוי יסודי שעניינו האיסור

הדרך מתחילה בשלב ה”זריזות”. עד לנקודה זו אין האדם בדרך. מהי מידת ה”זריזות”? זוהי הדחיפות שהאדם חש כאשר לפתע הוא