החוויה העומדת מאחורי הצורך בביצה כמקור מזון:
“אני חש את הפוטנציאל שיש בי, אני יודע שיש בי את האפשרות להיות ביום מן הימים, גדול וחזק בעל יכולות ואיכויות הייחודיות רק לי.
אך כעת אני קטן, אני שתיל קטן בין עצים גדולים. בעולם כולם גדולים ואני קטן.
אני יודע שאני יכול להיות גדול, אך לשם כך אני זקוק להגנה, הגנה שתהווה חממה זמנית עבורי, עד שאגדל למקום שם לא אסתכן שהגדולים ירמסו אותי, ידרכו עלי.
האפשרות שידרכו עלי – ממקומי, מוחשית מאוד…. אני זקוק להגנה…
הגנה שתאפשר ליסודות רכים ועדינים בתוכי לגדול ללא חשש מן העולם הגס, האגרסיבי”
תמצית הדברים: ידיעת פוטנציאל פנימי, עתידי – עם צורך להגנה מפני העולם הגס, על מנת לשמר את האיכות הראשונית הפוטנציאלית שתגדל למקום שם היא תהפוך לעצמאית.
איכויות נפש של חלבון ממקור ביצה:
1- ראיית העתיד, ראיית החזון של האדם:
ידיעת הפוטנציאל שיש באדם, ולאיזה סוג של עתיד הוא מתכוון.
2- גמישות נטולת פיקסציה – קיבעון:
עקב ההבנה שיש תכלית עתידית להשיג, האדם מבין כי “מטרה מקדשת אמצעים”, במובן החיובי של הגמישות הנדרשת מן האדם, לשם ההגשמה של דבר מה.
קיימת באדם ההבנה כי סוג התכלית שיש בו להגשמה, אינו חי בתנאים אידיאליים, להיפך – האדם יאלץ להתמודד במצבים רבים שאולי יהיו בעלי אופי המנוגד לאיכותו הפוטנציאלי של הדבר המבקש להתגשם ולהיהפך לגדול.
לכן קיימת באדם המוכנות לגמישות הנדרשת לדרך ההכרחית שהוא יודע שיאלץ להתמודד ולעבור.
3- יכולת להגשים וליצור תנאים להצלחה “יש מאין”….
כיוון שהתנאים אינם עומדים לרשותו של האדם, הוא מבין כי עליו לייצר לעצמו את התנאים ההכרחיים לגדילתו, לכן הוא מפתח יכולת להמציא לעצמו את האקולוגיה שלה הוא זקוק לשם התפתחותו.
4- איכות מסתתרת:
כאשר התנאים בחוץ אינם מאפשרים את אותה הגדילה ההכרחית לאדם. ניתנת האפשרות לאדם “להחביא או להסתיר” את אותן איכויות נפש שהוא מודע להן, אך שעדיין לא הגיע שעתן להתממשות. אז האדם, מתוך מודעות לקושי, שם את אותן האיכויות בהשהיה ממתינה לזמן שיגיע בעתיד לא ידוע, שם תתאפשר הגדילה ההכרחית.
תשוקה לביצים:
תשוקה זו ממלאת את כל מה שנאמר למעלה, בידיעת הפוטנציאל, בצורך להגנה – כיוון שהאדם חש עצמו צעיר וזקוק לחממה זמנית, בידיעת החזון העתידי ומהי משמעות החזון בסוג לקשיים שאדם יעמוד מולם ואיזה סוג כוחות הוא זקוק לשם כך.
דחייה מביצים:
1- עייפות מן הדרך, וממשמעותה, מסוג האתגרים שהיו והתישו את האדם. אולי אף הביאו לוויתור וייאוש מן האפשרות להגשמה.
2- אפשרות לאדישות שנוצרה באדם עקב הקושי והעייפות.
3- כעס ומחאה מסוימים על עצם הרעיון שהאדם זקוק לדבר מה מעבר למה שכבר יש לו..
בדרך כלל עקב דרך שכבר נעשתה, אך לא הושלמה. “אני” ואגו שכבר נרכשו אך עדיין זקוקים להמשך התהליך – לעיתים אנשים אלו עשויים לוותר על ההמשך ולהסתפק במה שכבר רכשו, עקב הקושי לגייס כוחות להליכה בשביל לא ידוע…
4- המשך של הנושא הקודם:
אדם שהצליח להגשים קצת מדרכו, ותוך כדי מה שכבר הושג, הוא זכה לנוחיות המאפשרת נינוחות, דבר שקשה מאוד לוותר עליו (על אותה הנוחות ודפוס חיים נינוח)
החמרה מביצים:
אלרגיה מביצים: הצטברות של כישלונות שהאדם חווה שיחס למגמה לרצון שלו להוציא תוכן פנימי שיש בתוכו מן הכוח לפועל… כאשר הוא נחל אכזבות ביחס לתגובות שקיבל מן החוץ ותחושת חוסר ההגנה, הנאיביות הראשונית והתמימות שהובילו לתחושת כאב וכישלון…
כאשר מקרים אלו חוסמים את יכולת הביטוי לפוטנציאל שחייב להתממש – זהו המקום המייצר אלרגיות לביצים.
התגובה הגופנית לאלרגיה מגלה את המקום באדם ששם מצטברות ההתנסויות הכואבות המונעות את המשך ההתפתחות.
1- פריחת עור: האתגר היה בלייצר את הגבול הנכון מול העולם, שנפרץ.. מיקום תגובת העור מגלה את המקום הרגשי שנפרץ.
2- קשיי נשימה: האתר היה ברצון לפתח תכונה נפשית שהכרחית לשם יכולות ביטוי אישית. בדרך כלל הדבר אמור ביכולות של ביטחון עצמי בביטוי אישי מול ציבור וקהל, בעיקר כאשר הביטוי הינו בתכנים אישיים ואינטימיים.
3- גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן ועצירות: חוויות שהאדם חווה ביחס לרצון לבטא דבר מה מעצמו, דבר שהביא לידי סערה רגשית שהאדם אינו יכול להכיל ולעכל מן הזווית הרגשית. אדם ניסה לבטא משהו – קיבל תגובה שלא יכול היה להכיל, דבר שהביא לתגובה גופנית זו.
בהחמרה מביצים יש כעס ופצע רגשי פעיל ביחס לתנועה של האדם לכיוון החזון העתידי שלו.
בדרך כלל עקב כאב הכישלון, האכזבה העצמית, וכעס העצמי על הניגודיות בין מה שיש עדיין לעשות מול מה שכבר נעשה.